בימי ממשלת בנט-לפיד מספר הרוגי הטרור קפץ פי עשרה?

ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) התבקש להסביר מדוע הוא ומפלגתו יצאו בהאשמות חריפות נגד הממשלה הקודמת על רקע מספר ההרוגים הגבוה מטרור בשנת 2022 (32 נרצחים), ואילו כעת, כשתוך פחות משמונה חודשים המספר הוא כבר גבוה יותר, 35, הם מתבטאים לגמרי אחרת. בוארון נימק זאת בכך ש"הביטחון קרס בתחילת שנת 2022... בממשלה הקודמת, התוצאה המאוד קשה (הייתה) קפיצה פי 10 במספר ההרוגים". האם בממשלת בנט-לפיד אכן נרשמה קפיצה כזו? בדקנו.

● האם בתקופה האחרונה ישנה עלייה ניכרת בגיוס חרדים? 
● המעיינות והעובדות: למה נעצר הפיילוט של סילמן, ומה אומר החוק על הפרדה מגדרית? 

כיצד עשה בוארון את החישוב שלו? בשלב מוקדם יותר של הראיון הוא הזכיר כי ב-2020 היו שלושה נרצחים מטרור, ואילו ב-2021 היו חמישה. כך, אם משווים את 2020 ל-2022 מקבלים קפיצה של פי עשרה. אבל ההשוואה הזאת היא בעייתית. גם אם נתעלם מכך ש-2020 הייתה שנה חריגה במיוחד (בכל שש השנים שקדמו לה, גם הן תחת נתניהו, מספר ההרוגים השנתי היה דו-ספרתי) קשה לחשוב על סיבה להשתמש בה כמדד השוואה לממשלה הבאה, שנכנסה לתפקידה רק באמצע 2021. הדברים מקבלים משנה תוקף, כשבוחנים מה קרה במחצית הראשונה של אותה שנה. למעשה, בניגוד לדבריו של בוארון, ב-2021 כולה נמנו 21 הרוגים מטרור, ולא חמישה. 18 מתוכם תחת נתניהו.

אז מה קורה כאן? זאת טעות שכבר נתקלנו בה בעבר והיא נובעת מהמידע המטעה שמתפרסם באתר השב"כ. הדוח שאמור לסכם את מספר ההרוגים בשנת 2021 אינו קיים באתר, ואילו בדוח של 2022 אכן נוקבים בנתון של חמישה הרוגים בלבד בשנה הקודמת (כלומר, ב-2021). הסיבה לכך היא שהדוח אינו כולל 13 הרוגים מרקטות במהלך מבצע "שומר החומות" שאירע במאי 2021, בתקופתו של נתניהו כראש הממשלה. אבל למרות הטעות הזאת, אין מחלוקת על כך שהשב"כ מונה לאורך השנים - באופן הגיוני - את מי שנהרג מרקטה כנפגע טרור. למעשה, אין מחלוקת גם על כך שהשב"כ מונה את נפגעי הרקטות מ"שומר חומות" בחישוב הרוגי הטרור שלו. אפשר לראות זאת למשל בדוח החודשי של מאי 2021, והדבר גם עולה מנתונים שנשלחו לנו לאחרונה מהארגון (בנתונים אלה עלה מספר הרוגי הטרור ב-2021 מ-18 במקור ל-21 כיום, בשל פצועים מפיגועים ש"נפטרו לאחר זמן מה").

כשהסברנו לבוארון את מקור הטעות, הוא מסר לנו בתגובה כי "מחמישה הרוגים בשנת 2021 קפצנו ל-31 הרוגים מטרור - לא מרקטות - בשנת 2022" (תגובתו המלאה תובא בהמשך). כלומר, למרות שהנתון שבו נקב נובע מטעות, ואינו עקבי עם המתודולוגיה של השב"כ בשנים שלפני, אחרי, ואפילו במהלך 2021 - הוא סבור כי נכון להשוות את הנתונים בניכוי הרוגים מרקטות. מהפילוח שאנחנו ערכנו לפחות 6 מהרוגי 2021 לא היו מרקטות (נסיבות מותו של אחד ההרוגים שנוספו בדיעבד אינן ידועות לנו בשלב זה), ולכן גם בהשוואה כזאת בין 2021 ל-2022 הקפיצה בהרוגים היא פי 5.3 ולא פי 10.

וזו תגובתו המלאה של בוארון: "לפי נתוני שבכ באתר shabak.gov.il, בשנת 2020 נהרגו 3 ישראלים בפיגועי טרור. בשנת 2021 נהרגו 5. בשנת 2022 נהרגו 31 ובשנת 2023 עד כה נהרגו 34 ישראלים. משלושה הרוגים בשנת 2020 קפצנו ל-31 הרוגים ב2022 - פי עשרה משנת 2020. מחמישה הרוגים בשנת 2021 קפצנו ל-31 הרוגים מטרור - לא מרקטות - בשנת 2022. יוצא מכאן שהבטחון בשנת 2022 קרס, כפשוטו. (הערת המשרוקית: הנתונים המדויקים של כל אחת מהשנים שמזכיר בוארון, לפי נתוני שב"כ העדכניים, מופיעים בגרף).

"זה מאוד כואב ומצער לכל ישראלי אבל תנאי מקדים לשינוי המציאות הוא ההכרה בבעיה. יש לנו בעיה. לעניות דעתי יש לבחון מחדש את תפיסת הביטחון הרווחת במערכות השונות במדינת ישראל ולבחון האם יש מקום לשנות פרדיגמה - נראה שהקונספציה ביחס לרשות הפלסטינית כשלה. אם נמשיך לעשות את אותן פעולות ונצפה לתוצאות שונות, אומר בכאב - נמשיך לספור את מתינו".

בשורה התחתונה: דבריו של בוארון לא נכונים ברובם. לפי נתוני השב"כ, העלייה בהרוגים מטרור בין 2021 ל-2022 (לא השוואה מדויקת בין הממשלות, אך זו ההשוואה שנעשתה על ידו) היא פי כ-1.5 ולא פי 10. בהשוואה ללא הרוגים מרקטות העלייה היא פי 5.3. בין 2020 ל-2022 אכן נרשמה קפיצה של כפי 10 במספר ההרוגים.

תחקיר: אביה שקלאר-חמו