שאלה של פרופורציות: לנחות ביוהנסבורג, או לנחות על הירח

בין אם היא חשובה אובייקטיבית או חשובה סובייקטיבית, הוועידה ה־15 של מנהיגי BRICS ביוהנסבורג נפתחה ביום שלישי בסימן סמליות היסטורית: ערב הוועידה, רוסיה ניסתה להנחית רכב חלל על הירח לאחר כמעט חצי מאה של היעדרות. הרכב התרסק בסדרה מביכה של טעויות, ונראה שרוסיה נשרה מן המרוץ, לפחות לפי שעה; שלושה ימים אחר כך, רכב חלל הודי נחת בהצלחה על פני הירח.

● צעד גדול להודים: הנחיתו חללית על הירח באזור שטרם נחקר
● הציר של קמפ דייוויד: ארה"ב, יפן ודרום קוריאה נגד סין. האם הן יוכלו להרתיעה?
● ארה"ב מנסה לפתות את איראן והזינוק הכלכלי המדהים של יפן

הודו ורוסיה הן שותפות וידידות קרובות זה עשרות שנים. הן אינן שמחות זו לאידה של זו, לפחות לא בגלוי. אבל העיתונות ההודית התמלאה השבוע השוואות בין מעצמת החלל היורדת למעצמת החלל העולה. 'צ'אנדריאן־3' הוא שמו של רכב החלל ההודי, והוא הפך לשמה של תפנית היסטורית עצומת ממדים ועתירת פוטנציאל.

בפעם האחרונה שבה נראה רכב רוסי, או בעצם סובייטי, על הירח, התוצר המקומי הגולמי של הודו עמד על 100 מיליארד דולר ופחות בשנה, הודו עדיין הייתה תלויה ביבוא מסיבי של מזון כדי להאכיל את תושביה, היא קיבצה נדבות בקרן המטבע הבין לאומית, היא השעתה את הדמוקרטיה שלה וכלאה עשרות אלפי פעילי אופוזיציה, ויחסיה עם המערב היו בדרך כלל צוננים ורבי חשדות (יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל הסתכמו בקונסוליה ישראלית זעירה בבומביי, כיום מומבאי).

"כלכלה של חמישה טריליון דולר"

חצי מאה אחר כך, הודו מתפארת בכלכלה החמישית בגודלה בעולם (תמ"ג של 3.7 טריליון דולר), היא הופכת למעצמת על של טכנולוגיה מתקדמת ("יותר ממאה חברות חד־קרן", התגאה השבוע ראש ממשלתה), ועיניה נשואות אל פסגות אולימפיות. היא מקווה להפוך בקרוב ל"כלכלה של חמישה טריליון דולר", ולהיות "מנוע של צמיחה עולמית".

כל האיפיונים האלה באים מפיו של נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו זה תשע שנים ויותר. הוא מועמד לזכות בחמש שנים נוספות בבחירות של השנה הבאה. הוא איש רב חזון, או לפחות מבורך ביכולת לנסח שאיפות גרנדיוזיות. "הודו גמרה אומר להפוך לכלכלה מפותחת עד שנת 2047״, הוא אומר. ב־2047 ימלאו לה מאה שנה.

וכך, ועידת BRICS, בהשתתפות חמש ארצות, היא במידה רבה הוועידה של הודו. היא היחידה בין החמש העומדת בעיצומה של גאות כלכלית. ארבע האחרות מתמודדות עם משברים כלכליים, או אפילו משברים קיומיים. נמצאות שם סין, רוסיה, ברזיל והמארחת דרום אפריקה. הן מייצגות שלושה מיליארד בני אדם. הן מדברות על "שינוי הארכיטקטורה של כלכלת העולם". אבל יש להן סיבות שונות להיות שם, והן מתייחסות אל הוועידה הזו בשיעורים שונים של רצינות.

הודו חוזרת ומטעימה את חשיבות "השיחות" וה"התייעצויות". ברזיל ודרום אפריקה מדברות על יצירתה של מערכת מוניטרית חדשה, שתפקיע מן הדולר האמריקאי את מעמדו הדומיננטי. סין רואה בעיני רוחה חזית משותפת של 'הדרום הגלובלי', שהיא משייכת את עצמה אליו.

רוסיה מחפשת עד ייאוש פריצות דרך מדיניות. היא יכולה לפחות לסמוך על משתתפות הוועידה שהן לא ידברו בגנותה. אבל היא מתקשה להסתיר את עמדת הנחיתות הדיפלומטית שפלישתה לאוקראינה הקנתה לה. רוסיה היא היחידה בוועידה שאינה מיוצגת בדרג הבכיר ביותר. הנשיא ולדימיר פוטין נשאר בבית. נשיא דרום אפריקה, סיריל ראמאפוסה, ביקש ממנו בעדינות שיחסוך לו את אי־הנעימות. אילו נחת ביוהנסבורג, דרום אפריקה הייתה מחויבת לעצור אותו, מפני שהיא חברה מן המניין בבית המשפט הבין לאומי בהאג, ובבית המשפט הזה תלוי ועומד צו מעצר נגד פוטין בגין פשעי מלחמה באוקראינה.

 נשיא רוסיה השתתף בוועידת BRICS מרחוק, בשל צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין הבינלאומי בהאג / צילום: Associated Press, Jerome Delay

"מה בדיוק הם מנסים לעשות?"

BRICS אמנם נשמעת (אם גם לא בדיוק נכתבת) כמו המילה האנגלית 'לבֵנים', אבל היא אינה אלא צירוף ראשי התיבות של חמש ראשונותיה. את המושג הזה טבע לפני 20 שנה ויותר בנקאי בריטי, ג'ים אוניל, והוא עשה כן מטעמי נוחיות. הוא מעולם לא התפעל מן הקונספציה ומן הביצוע. הוא דיבר השבוע בראיון עם "פייננשל טיימס". "BRICS מעולם לא השיגה שום דבר", הוא אמר.

על הרעיון המנסר זה זמן בחלל "להחליף את הדולר", אוניל אומר, "זה פשוט נלעג… מה הם עומדים לעשות? להקים בנק מרכזי? איך בדיוק הם חושבים שיעשו את זה? זה כמעט מביך".

הרבה לפני שהן "יחליפו את הדולר", לפחות חלק מארצות BRICS משתעשעות בתקווה "להחליף" את הבנק העולמי, או לפחות להקטין את חשיבותו, כמקור ההלוואות החשוב ביותר לפיתוח בארצות העניות. אוניל אומר, שקשה לדעת "מה בדיוק הם מנסים לעשות מחוץ לסמלים".

הכוונות הסמליות ברורות למדי: הניסיון להדיח את ארה"ב ואת שותפותיה באירופה ממעמד השופטות והקווניות של הכלכלה העולמית; לשון אחר, פירוק השיטה שיסודותיה הונחו בברטון־וודס, ב־1944.

לחולל מהפכה בהתנהלות העולם

אפשר לראות מדוע כלכלות מקרטעות, כמו אלה של ברזיל ושל דרום אפריקה, או כלכלה נצורה, כמו זו של רוסיה, מתרעמות על מצב העניינים שבו עליהן לעצור את נשימתן כל אימת שהנהלת הפדרל ריזרב מתכנסת בוושינגטון לקבוע את שער הריבית.

אבל להשגות הכלכליות של 'הדרום הגלובלי' מתלווה רטוריקה אופיינית של שמאל גלובלי. הממשלות בברזיל ובדרום אפריקה יונקות ממקורות אנטי־מערביים רדיקליים. הן אינן רוצות רק לתקן עיוותים, אלא לחולל מהפכה בהתנהלות העולם. האיבה הגוברת בין סין לארה"ב, וכמובן בין רוסיה למערב, מעניקה תוקף מיוחד למאמץ הזה. שורה של ארצות מתדפקות על שערי BRICS, ואולי מזומן לה עתיד של יורשת ישירה למה שהיה פעם ארגון המדינות הבלתי־מזדהות (זאת אומרת, מדינות שלא היו חברות בבריתות צבאיות, אבל נטו להיות אנטי־מערביות).

אפשר בהחלט להעלות על הדעת את BRICS ממלאת תפקיד חשוב. היא מייצגת רבע מן התוצר הכלכלי העולמי, אף כי כמעט כל הרבע הזה שייך לשתיים: לסין ולהודו. אבל הן אינן שותפות טבעיות. זה שלוש שנים שמשבר על גבולן המשותף בהרי ההימליה מאיים להתלקח למלחמה. הודו חוששת בגלוי מסין, ומשתתפת בתמרונים ימיים תקופתיים עם ארה"ב, עם בריטניה ועם אוסטרליה המכוונים נגד סין.

להודו אמנם יש ממשלה אידיאולוגית מובהקת, המחזיקה בפילוסופיה דתית לאומנית, אבל ביחסים בין לאומיים היא נטולת כל אידיאולוגיה. היא רוצה יחסים דו־צדדיים תקינים עם כל דכפין. אין לה עניין לכונן חזית אנטי־מערבית. היא רוצה להוסיף ולצמוח לעבר "2047", הממשית או המטאפורית, באמצעות שיתוף פעולה עם המערב ועם משיכת השקעות ממנו. היא מטילה הגבלות ניכרות על השקעות סיניות, לעומת זאת.

ללמדך מה קל כיום לערוך ועידות פסגה, בחודש הבא הודו עומדת לארח את פורום ה־G-20, מנהיגיהן של כל הארצות הטוענות להשפעה בענייני העולם, כולל יריבות מושבעות. נרנדרה מודי יתענג על ההזדמנות לנסות ולכוון את ענייני העולם בחזון של שיתוף פעולה, לא של איבה. במובן הזה, BRICS מעניקה לו עוד הזדמנות אחת להניף את הדגל ולדבר. המאבק נגד עליונות המערב יתנהל במקומות אחרים, בשדות קרב אחרים ובהכרח בשינוי הרכבים.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.