בשנת ה-70 להיווסדה הגיעה התעשייה האווירית לסגירת העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בתולדות המדינה: מכירת חץ 3 תמורת 3.5 מיליארד דולר (כ-14 מיליארד שקל) לגרמניה. עסקה זו אמנם הושפעה, כמובן, מפלישת רוסיה לאוקראינה, אבל במטרה להבין אותה לעומק - צריכים ללכת עוד הרבה קודם על ציר הזמן.
● טילים ב-14 מיליארד שקל: אפילו טורקיה וסעודיה לא שמעו על עסקת נשק כזו
● העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה יוצאת לדרך: מערכת חץ 3 תימכר לגרמניה
כבר לפני 15 שנה החלו בברלין להתעניין בפתרונות הגנה מטילים וחיפשו אחר הדרך המיטבית להגן על המדינה תוך העלאת אפשרויות שונות. בשנת 2020 החלו ניצני העסקה להופיע, כאשר גרמניה הביעה התעניינות בחץ 3, בשל ההבנה כי המערכת נותנת מענה מיטבי לטופוגרפיה של המדינה. אולם, לפתע נכנס למשוואה משתנה שאף אחד לא חזה: הקורונה. בעקבות המגפה, השיחות נעצרו, התעשייה האווירית נכנסה לתקופה מטלטלת כמו כל החברות ואילו גרמניה התמקדה בבלימת התפשטות המגפה.
כעבור כשנה, שני הצדדים חזרו לשיחות, ומאותו רגע התחילו לעלות שלב. בעסקאות ביטחוניות שכאלו מעורבים באופן קבוע דרגי ביניים של התעשייה האווירית, מנהל המפעל שמייצר את החץ וכן מנהלי החטיבות, אך בשל היקף העסקה - מן הרגע הראשון היה מעורב בה המנכ"ל בועז לוי. הסיבה לכך אינה טמונה רק בעצם היותו מנכ"ל מאז נובמבר 2020, אלא גם בשל דרכו המקצועית הארוכה בתחום. הוא הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1989 וצמח מלמטה במערך החץ עד לתפקיד ראש מנהלת התוכנית. ב-2013, הוא מונה לסמנכ"ל ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל (מט"ח), ובשורה התחתונה: בניגוד למנכ"לים אחרים בתחומים שונים, הוא גם מהווה דרג מקצועי ראשון במעלה בכל הנוגע לחץ 3. "התעשייה האווירית פורחת בזכות מנכ"ל מצוין", אמר לגלובס בכיר בתעשיות הביטחוניות.
עסקת "ממשלה מול ממשלה"
עם עליית השלב בשיחות בין הצדדים, התעשייה האווירית וחיל האוויר הגרמני עירבו את ממשלותיהן ואת ממשלת ארה"ב. מה שהיווה זרז משמעותי לעסקה זו הייתה הודעת הקנצלר אולף שולץ, על הקצאת 100 מיליארד אירו לתגבור תקציב הביטחון לאור המלחמה באוקראינה. "השיא הגיע כשהקנצלר הודיע שגרמניה בחרה בחץ 3 כפתרון המועדף", מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, בנה של רבקה, ששרדה את השואה ברומניה. "מאותו שלב והלאה זה היה מהלך של המתנה לאישור הקונגרס האמריקאי, שנתן את האישור אחרי שבחן אותו".
היתרון של עסקת החץ 3 לגרמניה מן הרגע הראשון, על אף עצם הקשיים בעצם היותה חסרת תקדים בהיקפה, היא שמדובר בעסקת "ממשלה מול ממשלה" (GTG-Government to Goverment). הסיבה לכך היא שבחלק מהמדינות, עסקה בדרך זו מאפשרת עקיפה מסוימת של רגולציית הרכש השגרתית. לצד זאת, יש יכולות מסווגות שעצם קיום עסקה מסוג זה, מאפשר לייצר שכבה נוספת של הגנה על העסקה, שמתקיימת בין גורמי הביטחון. החלק האחרון, שרלוונטי בהחלט לחץ 3, קשור לשיתוף פעולה בין מדינות. את מערכת חץ 3 מפתחות במשותף מנהלת חומה, שאחראית על פיתוח וייצור אמצעי ההגנה הרב-שכבתית במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) והסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), בהובלת התעשייה האווירית.
הפיתוח המשותף לא מנע צורך במאמץ ביטחוני ודיפלומטי נרחב מכל הצדדים לקידום האישור האמריקאי לעסקה. בצד הישראלי, היו מעורבים לאורך כל הדרך שרי הביטחון שכיהנו בשנים האחרונות ובפרט השר יואב גלנט שבתקופתו נסגרה העסקה, מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, ראש מפא"ת דני גולד, ראש מנהלת חומה משה פתאל, והשגרירים בגרמניה רון פרושאור, ובארה"ב מייק הרצוג. בה בעת, היו מעורבים בנושא הנספחים הצבאיים בגרמניה, אל"מ ד"ר אולגה פוליאקוב, ובארה"ב, אלוף הדי זילברמן.
בצד הגרמני, העסקה נסגרה בתקופת הקנצלר אולף שולץ ושר ההגנה בוריס פיסטוריוס, אך קרדיט רב גם מגיעה לקודמותיהם - אנגלה מרקל וכריסטינה למברכט בהתאמה. לצידם, היה מעורב עמוקות בעסקה מפקד חיל האוויר הגרמני, אינגו גרהרץ. במסגרת ההליך, על אף שמדובר בעסקת GTG, בגלל שמדובר במערכת משותפת ישראלית-אמריקאית, בכירי מערכת הביטחון הישראלית נדרשו עבור כל התקדמות בהליך ההתעניינות הגרמנית, לקבל אור ירוק אמריקאי. עד רמת בקשת אישור לכל מצגת או בדל מידע על המערכת.
התקדמות העסקה בין הממשלות הובילה לכך שלפני חודשיים, עוד בטרם האישור האמריקאי, אישרו הגרמנים מקדמה בהיקף של 600 מיליון אירו, שמיועדת לאפשר רכש והצטיידות - תהליך שעם האור הירוק האמריקאי לעסקה החל לצאת לפועל ביום חמישי בשבוע שעבר. ההליך הזה חשוב משום שלפי ההסכם שעומד לקראת חתימה, המערכת הראשונה תועבר לגרמניה כבר ב-2025, וכלל המערכות שמיועדות לכיסוי של כל גרמניה יסופקו עד 2030. עם זאת, האינטרס של ברלין במערכת החץ 3 שהיא תאפשר להם לתת מענה גם לשכנות.
בעת הנוכחית, התעשייה האווירית פונה לספקים בישראל ובעולם ומתחילה לרכוש ולהצטייד ברכיבים ומרכיבים, שמהם יבנו כרטיסים ומכלולים - וישלבו אותם עד שייצא החץ 3. זו, כאמור, אמנם עסקה חסרת תקדים, אבל עצם האופרציה הבינלאומית אינה זרה לתעשייה האווירית אשר 75% מההזמנות שלה הן מעבר לים. החלק המעניין בעסקה עם ברלין היא הדרישה הגרמנית כי המערכת תהיה זהה לזו הישראלית, ועוד מבלי קשר למחויבות הישראלית לייצור משותף בארה"ב - הגרמנים ממש דרשו כי חלק גדול מהמערכות ימשיכו להיות מיוצרות בארה"ב. מי שתהיה מעורבת עמוקות בייצור היא STARK, חברה-בת של התעשייה האווירית שממוקמת במיסיסיפי, ומהווה את הקבלן הראשי בארה"ב שעובד עבור התעשייה האווירית בישראל. מעבר לכך, עבור העבודה הישירה עם הגרמנים והתיאום בתחום התשתיות והצבא המקומי, התעשייה האווירית לקחה את חברת MBDA כדי שתשמש כקבלן שינהל את התיאום מול ברלין.
המרוויחות הישראליות הבולטות
בד בבד, בין המרוויחות הישראליות הבולטות בעסקה מעבר לתעשייה האווירית היא החברה הביטחונית הממשלתית "תומר", שמפתחת ומייצרת את המנועים של טיל החץ. בחברת תומר כבר נערכים לעסקה ומממשים בימים אלו תוכנית הרחבת תשתיות וקווי ייצור ייעודיים לשם תמיכה בפרויקט והגברת קצבי יצור עבור אתגרי מערכת הביטחון, וכן תמיכה בפרויקט חץ גרמניה.
סוגיה נוספת שעוסקים בה בימים אלו בתעשייה האווירית היא כמה עובדים חדשים נדרשים לטובת המשימה. ההערכה, לפי שעה, עומדת על עשרות. "התעשייה האווירית כוללת 15 אלף עובדים, מתוכם כ-7,000 מהנדסים, חלקם הגדול עם תואר שני ושלישי. כלומר, הליבה המקצועית קיימת", אומר המנכ"ל לוי. "אנחנו יודעים מה נדרש להקמת המרכזים וכמה עובדים. מדובר בעשרות רבות, חלק מהם יבואו מהחברה כיום וחלק נקלוט מבחוץ".
יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, יאיר כץ, נכד לניצולי שואה, מתרגש אף הוא מהעסקה. הוא מציין את שיתוף הפעולה המצויין שלו עם לוי, ובנוגע למשימת גיוס העובדים הוא מספר, "עלינו להיערך לקליטת עובדים נוספים, להקמת תשתיות שיאפשרו את הגדלת יכולות הייצור, וכן גם לגידול משמעותי בעומס על העובדים הקיימים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
