נתניהו לכ"ץ: רוצה להגיע למתווה מוסכם לייצוא הגז

ארבעה ימים לאחר ששר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ אישר את הרחבת הפקת הגז הטבעי ממאגר תמר בכ-6 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה החל מ-2026, מתוך זאת 3.5 BCM למצרים, הוא נפגש היום (א') עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כדי לדון בהגדלת היצוא המשמעותית בהרבה - ממאגר לוויתן.

במהלך הפגישה, הצדדים לא הגיעו לסיכום מסוים, ורה"מ ציין כי הסמכות על הגדלת ייצוא הגז היא בידי כ"ץ - אך הוא ישמח להגעה למתווה הגדלת הייצוא תוך הסכמה נרחבת.

● כ"ץ אישר את הגדלת יצוא הגז ממאגר תמר: המצרים התחייבו להגדיל את הרכש
● הבכיר בחברת הייעוץ הבינלאומית שמסביר כיצד לעשות עסקים עם הסעודים

השר אמנם אישר לתמר מכסה שמהווה גידול של כ-60% ביכולת ההפקה ביחס לכיום, אבל במקרה של לוויתן מדובר במספרים גדולים יותר, משמעותיים יותר - מה שמביא לנוכחות של רה"מ בקבלת ההחלטות. על אחת כמה וכמה בהתחשב בעובדה שעמדת השר סמוטריץ' ואנשי האוצר מנוגדת לזו של כ"ץ.

יתרה מכך, בחודשים האחרונים כ"ץ וסמוטריץ' התעמתו במכתבים ובמסרים, כאשר שר האוצר הזהיר מפני איבוד הביטחון האנרגטי של ישראל, ואילו שר האנרגיה שתומך בהגדלת היצוא תקף בחזרה, ואף באירוע שהתקיים בתחנת הכוח רוטנברג לאחרונה, סיפר כי אמר לסמוטריץ': "זה המכתב הכי מוזר שחתמת עליו בחייך הציבוריים".

במקרה של מאגר "לוויתן", כבר בתוכנית שהוגשה למשרד ב-2016 אושרו שני שלבים: בתחילה, כפי שקורה כיום, 12 BCM, ובשלב השני - 21 BCM. אולם השותפות ב"לוויתן" מתכוונות בין השנים 2027-2025 להגדיל את ההפקה ל-14 BCM, כאשר שני BCM נוספים יסופקו למשק המקומי.

על הפרק עומדות מבחינת ישראל כמה אפשרויות להגדלת היצוא באופן משמעותי ולגביהן לא צפויה הכרעה היום, ובעיקרן הנזלה במים הכלכליים של ישראל, הנזלה בקפריסין, חיבור צינור לטורקיה, החייאת תוכנית צינור הגז איסטמד לקפריסין וליוון או המשך ההתבססות על יצוא דרך מצרים.

מתקן הנזלה (LNG) או מתקן הנזלה צף (FLNG) מאפשר לקחת את הגז המופק, ובמקום להיות תלויים בהובלה בצינורות שמוגבלות באורך, להפוך אותו לגז מונזל, להעמיס אותו על ספינות - ולזכות ביכולת להוביל את הגז לכל מקום בעולם. לכן, השותפות במאגר "לוויתן" מעוניינות להקים מתקן הנזלה צף סמוך לאסדה, שבאמצעותו ניתן יהיה לייצא 7 BCM בשנה במשך 20 שנה.

בעקבות ההשקעה הכלכלית הנדרשת הבלתי מבוטלת, השותפות פנו למשרד בבקשת היצוא הגדולה ביותר שהוגשה עד היום בישראל, לאישור מכסה של 175 BCM לאורך 25 שנה שתחזיר את ההשקעה. הדילמה שעומדת בבסיס השאלה היא האם לאפשר מכסה שכזו, בדומה לכל הגדלת יצוא, היא האם צעד כזה לא יקדם מחסור. לפי נתוני "לובי 99", שמתבססים על הערכה כי לצד עלייה מתמדת בביקוש במשק המקומי (12.7 BCM ב-2022), תחול ירידה בעתודות הגז, ישראל עלולה לאבד את העצמאות האנרגטית בשנת 2038.