בסוף השבוע למד הציבור כי אחת היבואניות הבולטות בתחום מוצרי המזון והטואלטיקה, דיפלומט, מעריכה שתבצע העלאות מחירים בהמשך השנה. לפי ההערכות, ולמרות שחלק מהדוחות הכספיים של חלק מהספקיות הבולטות לרשתות השיווק טרם פורסמו, דיפלומט לא לבד. אחרי החגים, באוקטובר הקרוב, צפוי גל של העלאות מחירים, בשל חולשה מתמשכת של השקל ולצד התייקרויות במחירי חומרי גלם נוספים.
● דוחות דיפלומט מגלים: החברה נערכת להעלאת מחירים נוספת
● ישראל נמצאת בצמרת יוקר המחיה במדינות ה-OECD
להערכת שירה אחיעז, אנליסטית הקמעונאות בבית ההשקעות אי.בי.אי, זו המגמה המסתמנת. אחיעז מדגישה כי "מתחילת השנה, בחודשים ינואר עד יולי, כבר עלו המחירים בענף הקמעונאות בכ־5% לפי נתוני סטורנקסט".
ירידה רק במשקאות
לחברת סטורנקסט ישנן ארבע קטגוריות שמרכיבות את המחירים למוצרים השונים ברשתות הקמעונאיות: טיפוח הפרט, מזון, משקאות ומוצרים לבית. לדברי אחיעז, עיקר ההתייקרויות מתחילת השנה הגיעו משני הסקטורים הראשונים. במקביל, בתחום המשקאות נרשמה ירידה, על רקע ביטול מס הסוכר, ובתחום המוצרים לבית נרשמה עליה מתונה של 1% בלבד, על רקע ביטול המס על כלים חד פעמיים. לדבריה, "בכל שנת 2022 עלו המחירים באותו שיעור. להערכתי, נראה איזושהי התחזקות בקצב העלאות המחירים לאחר עונת החגים. בדרך כלל הספקיות מעלות את המחירים בעונה זו. בחלק מהמקרים ההעלאות מתבטאות גם דרך 'דילול מבצעים' ללקוחות, לצד מהלכי הקטנת אריזות. אבל שתי הדוגמאות האלה שקולות מבחינת הצרכן להעלאות מחירים. עם זאת, אני לא חושבת שנראה גל, אלא שהמגמה תתחזק".
אחיעז מדגישה כי הסיבה המרכזית היא "החלשות השקל מול הדולר והיורו". השקל נסחר כיום סביב 3.8 שקל לדולר, עליה של 8% ביחס לתחילת השנה ושל 15.5% בתוך שנה. מול היורו מדובר במגמה חזקה אף יותר. מתחילת השנה התחזק היורו ב־8.6% מול השקל ובתוך שנה ביותר מ־25%, והוא נסחר סביב 4.1 שקלים כיום.
"ככל שיעבור יותר זמן שבו נהייה בסביבת שערי מטבע שכאלה, זה בהחלט תומך בהעלאות מחירים לצרכן", מציינת אחיעז. "חשוב להוסיף כי אלה לא רק יבואניות, כמו דיפלומט, אלא גם יצרניות שמייצרות בארץ. הן מייבאות חלק מחומרי הגלם שלהן מחו"ל, ואלו הושפעו בעקיפין משערי המטבע. עבורן גם העלייה בגובה הריבית מכבידה על הוצאות המימון, מה שדוחף אותן לנסות ולייקר את המחירים".
מגמה עולמית
יוקר המחיה בישראל, כמו במקומות רבים אחרים בעולם, חווה עלייה משמעותית בשנתיים האחרונות. הזרמות הכספים האדירות לשוק בשנות הקורונה, העלייה במחירי התשומות ובמחירי השילוח (שחזרו מאז למצב נורמלי), כמו גם תוספת הביקוש בעקבות החסכונות ומהענקים הממשלתיים שאנשים צברו וקיבלו בתקופת המגיפה, הביאו לגל של התייקרויות שהגיע לכל משקי הבית בישראל (ובעולם).
מגוון רחב של חברות הודיעו בחודשים האחרונים על התייקרויות בסל הקניות הישראלי: דיפלומט, יוניליוור, שסטוביץ', שטראוס ואפילו חברות המשקאות הקלים - למרות הורדת המס. גם מוצרי החלב המפוקחים והלא מפוקחים התייקרו משמעותית, ומחיר הלחם המפוקח עלה אף הוא.
נעם וימן, מנכ''ל דיפלומט / צילום: קרן בן ציון גפני
ביום חמישי האחרון הודיעה דיפלומט, המייבאת לארץ מותגים כגון טונה סטארקיסט, מטבלי היינץ ומוצרי ג'ילט וטייד, כי "למיטב ידיעתה של החברה חלק מספקיה מתכוון להמשיך בהעלאות המחירים במהלך השנה. משכך ולאור הימשכות היחלשות השקל אל מול האירו והדולר החברה צופה כי תיאלץ להעביר התייקרויות אלה ללקוחותיה, שאם לא תהיה לכך השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות". לפי שעה, התוצאות רחוקות מלבשר על הרעה בתוצאות. דיפלומט חתמה את הרבעון השני עם עליה של כ־10% במכירות במגזר הפעילות בארץ ל־480.8 מיליון שקל. שיעור הרוח המגזרי בישראל השתפר מ־3.4% ברבעון השני אשתקד ל־3.6% ברבעון השני שחלף אז עמד על 17.3 מיליון שקל.
ההמתנה של חברה כמו דיפלומט עד "אחרי החגים" היא כרוניקה מוכרת, בעיקר מחשש לזעם ציבורי במידה ונראה התייקרויות מאסיביות לפניהם. לדברי אחיעז, "החברות מעלות את המחירים כשאפשר. מכיוון שהפוקוס של הציבור מתמקד בימים אלה בנושאים הפוליטיים והמשפטיים, זה מהווה סביבה נוחה להעלאות המחירים".
בלון ניסוי
ההערכות של דיפלומט בדוחות הכספיים כי היא עומדת בפני העלאות מחירים הגיעו ימים ספורים לאחר שרשות התחרות הודיעה לחברת שטראוס, למנכ"ל שלה לשעבר, גיורא בר־דעה, ולסמנכ"ל הכספים אריאל שטרית, כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע. זאת, משום שבדוח הכספי לרבעון הראשון של שנת 2021, שפורסם בחודש מאי באותה השנה, ציינה שטראוס כי היא שוקלת להעלות את המחירים.
שטראוס דיווחה באותם ימים כי לאור העליות במחירי חלק מחומרי הגלם ובמחירי התובלה הימית, היא נערכת לאפשרויות שונות, ובמקרים מסוימים תבחן עדכון של מחירי המכירה. לדברי רשות התחרות מדובר היה בסוג של "בלון ניסוי שמטרתו איתות לספקי המזון הגדולים, ובפרט למתחרותיה, על רצונה להגיע להסדר של העלאת מחירים", מה שמעלה חשד לעבירה של ניסיון להסדר כובל.
אבל מנגד, בתחילת אוגוסט 2022 פרסמה רשות ניירות ערך מסמך של סגל הרשות, בכל הנוגע להשפעות האינפלציה ועליית הריבית על הגילוי והדיווח הכספי. ברשות הדגישו כי החברות צריכות ליידע את בעלי המניות כיצד בכוונתן להתמודד עם נטל האינפלציה.
לפי עמדת הרשות לניירות ערך, חברה ציבורית צריכה לכלול בדוח הכספי ניתוח של השפעת האינפלציה על התוצאות שלה. "על התאגיד להתייחס ולנתח את הסיכונים לתוצאות החברה בעתיד ככל שתימשך מגמת האינפלציה. במסגרת הניתוח על הדירקטוריון להתייחס למאפייני ההכנסות/עלויות ולהשפעת האינפלציה על אותם רכיבים וכן לתאר את תכניותיו להתמודדות עם אינפלציה". במילים אחרות, שטראוס תוכל לטעון כי ניסתה להסביר למשקיעים שלה את השפעת האינפלציה על האפשרות להעלאת המחירים של מוצריה.
***חזקת החפות: האישים המוזכרים בפרשת שטראוס הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.