הממשלה אישרה את ועדת הבדיקה של הרוגלות, או בשמה הרשמי: ועדת הבדיקה "בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי אכיפה". היועצת המשפטית לממשלה התנגדה, עורכי דין שלחו מכתב התראה לפני הגשת עתירה, וברקע מצויות שאלות נוספות כמו למה עכשיו, האם יש מקום להשקעתם של משאבים ציבוריים נוספים בנושא שכבר ישבה ועדה שבחנה אותו, היא ועדת מררי, מדוע נקצבה התקופה שעומדת לבחינת הוועדה כפי שנקצבה, וכיצד תשפיע זהותו של השופט שנבחר לעמוד בראשותה של הוועדה על פועלה.
● בניגוד לעמדת גורמי הביטחון והיועמ"שית: הממשלה אישרה את ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות
● נציב שירות המדינה ידון מחר בבקשת דוד אמסלם לפטר את מיכל רוזנבוים
מבלי להביע עמדה ביחס לכל השאלות האמורות, כמו גם לתוכן שהוועדה צפויה לברר, ישנו סעיף אחד בהחלטת הממשלה שבהחלט שווה להתעכב עליו. הוא קצר יחסית, ולמיטב הידיעה חסר תקדים, והוא אינו מונע מן הוועדה לדון בתיקים תלויים ועומדים, ביניהם התיקים של ראש הממשלה. הסעיף הזה מעורר שאלות. בראש ובראשונה במישור הסמכות, וחשוב לא פחות מכך, ביחס למהות.
הרשות המבצעת מבצעת, לא שופטת
ועדת בדיקה ממשלתית שואבת את הסמכות שלה מסעיף 8א לחוק הממשלה. הסעיף הזה מקנה לוועדה סמכויות שונות, אך לא נותן לה סמכות מפורשת להתערב בהליכים תלויים ועומדים. למעשה, קריאה בסעיף מלמדת בדיוק את ההיפך. כמו שקורה בהרבה דברי חקיקה, גם כאן הסעיף מחיל על ועדת בדיקה ממשלתית סעיפים הלקוחים בכלל מחוק אחר, והפעם-14 ו־22 בחוק ועדות חקירה. בסעיפים אלה נכתב, בין השאר, כי עדות שנמסרה בוועדת החקירה לא תוכל לשמש ראיה בהליך משפטי, אלא אם התקיים הליך כזה בשל אותה עדות ממש, כלומר הליך חדש, וחשוב מכך - כי דין וחשבון של ועדת חקירה לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי. המסר ברור: הוועדה חוקרת, אך היא לא נוטלת מבית המשפט את סמכותו ולא מתחרה בו.
הטעם לכללים האלה עולה בקנה אחד עם כללי היסוד של השיטה בישראל: הרשות האמונה על בירורים משפטיים במדינת ישראל היא הרשות השופטת. הרשות המבצעת, מבצעת, אך לא שופטת. המחשבה כי אותה רשות המבצעת, היא הממשלה, תוכל לקיים הליך בדיקה פלילי מקביל ולעקוף כך את הרשות השופטת, פוגעת בעיקרון של הפרדת רשויות ועשויה בה בעת לייצר כאוס: מה הדין ומי הדיין?
באופן לא מקרי, גם החלטת הממשלה שהקימה את ועדת החקירה בעניין הצוללות, שהייתה ועדת חקירה ממלכתית, ולא ממשלתית, קבעה במפורש בסעיף 2 שהוועדה לא תעסוק בתיקים תלויים ועומדים. בלשונה: "הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים הנוגעים לתהליכי רכש כלי השיט, ולא תקבע ממצאים, מסקנות או המלצות בעניינם".
במכוון או בטעות, טיוטת החלטת הממשלה שהובאה ביום ראשון לוועדה מבקשת להחיל על ועדת הבדיקה הממשלתית רק סעיפים אחרים מחוק ועדות חקירה. אולם, החוק אינו מותיר שום מקום לשיקול דעת להתעלם מהם. כשם שלממשלה אין סמכויות שלא הוקנו לה במפורש, היא גם אינה יכולה לפעול בניגוד לאלה שבהן היא מחויבת. כן, גם בעולם שאין בו עילת סבירות. וגם אם ראש הממשלה נאשם בפלילים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.