מדוע משרד הביטחון לא משלם מאות מיליוני שקלים לחברות הביטחוניות?

התעשיות הביטחוניות נמצאות בתקופת פריחה, כאשר אלביט, התעשייה האווירית ורפאל שוברות שיאים חדשים. אלא, שבאותה עת הן מתמודדות עם חובות של משרד הביטחון, החל ממאות מיליוני שקלים ועד למיליארד שקלים.

● המלחמות משתנות, אירופה יוצאת למסע קניות וישראל מרוויחה
● לראשונה: שיא של מעל 40 מיליארד שקל בצבר ההזמנות של רפאל
● למה גרמניה, הולנד ופינלנד רוצות דווקא את הנשק הישראלי

זו לא הפעם הראשונה שנוצרים חובות תוך שנתיים לחברות הביטחוניות, כאשר אלו מיועדים להיסגר עד לתום 2023, אלא שההבדל הוא שהשנה הם מגיעים להיקפים גדולים מבדרך כלל. אלו נובעים מכך שחלק מהתקציב של משרד הביטחון אינו נמצא בבסיס התקציב, אלא מותנה - וכך 3.5־4 מיליארד שקל צפויים להתקבל ברבעון האחרון ולהביא לסגירת החובות. היבט תקציבי נוסף נובע מההסכמים מול ארה"ב, שגם הם מותנים.

נזכיר כי בביקורת על קשרי הגומלין בין התעשייה האווירית לישראל ולמשרד הביטחון, שהתפרסמה בשנה שעברה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי בשנים 2017־2020 משרד הביטחון לא פרע את מלוא חובותיו לתעשייה האווירית ולרפאל במועד, מגמה שהחמירה ב־2020. בפברואר 2020 הסתכמו חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ביותר ממיליארד שקל, ובמרץ 2020 הסתכמו חובותיו לרפאל בכ־694 מיליון שקל. יתרה מכך, לפי הדוח, משרד הביטחון לא שילם ריבית בגין האיחורים בתשלומים אלה, וזאת בניגוד לנהלים ולהוראות של המשרד עצמו.

מנכ"ל אלביט בצלאל מכליס אמנם הציף את סוגיית החוב בראיון לגלובס לפני כשבועיים, אבל באופן כללי החברות נוטות לשמור על עמימות בנושא. לא מן הנמנע כי בגלל שמכליס עומד בראש חברה ציבורית, וכזו שפחות תלויה במדינת ישראל, הוא היה מוכן להציף את הבעיה.

המלכוד של הממשלתיות

בניגוד לאלביט, התעשייה האווירית ורפאל נמצאות במלכוד בתור חברות ממשלתיות, שמתקשות יותר להציף בעיות כמו אלו. עם זאת, תרחיש סביר שעשוי להתממש בסופו של דבר הוא שהדיבידנדים שנותרו אצל החברות - כמיליארד שקל בתעשייה האווירית וכ־200 מיליון שקל ברפאל - ולא הועברו למדינה בשל המאבקים בין השר דודי אמסלם לבין ראש רשות החברות מיכל רוזנבוים, יהפכו לבסוף לכלי לקיזוז חובות המדינה לחברות. בין אם החובות הללו ישולמו ממשרד הביטחון ובין אם בקיזוז דיבידנדים מצד החברות הממשלתיות, מי שכבר כעת משלמים את המחיר על העיכובים הם הספקים של החברות שממתינים לתשלומים.

תגובות

מהתעשייה האווירית נמסר: "משרד הביטחון הוא בעלים, רגולטור ולקוח של התעשייה האווירית, אך בראש ובראשונה הוא שותף. התחייבויות משרד הביטחון הן ההתחייבויות הבטוחות ביותר, תרתי משמע, והצפי הוא כי ישולמו במהרה".

מרפאל נמסר בתגובה: "משרד הביטחון הוא לקוח בעל חלק מהותי בפעילות החברה ושותף לה בפרויקטים רבים. קיים עיכוב בחלק מהתשלומים של המשרד, נכון למועד דוח הרבעון השני לשנת 2023 ההיקף הוא כמיליארד ש"ח, משרד הביטחון מכסה את הפיגור בדרך כלל לקראת סוף השנה".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תקציב הביטחון, כפי שסוכם ואושר בממשלה, כולל מקורות תקציב שפרוסים לאורך שנת התקציב, כאשר בדומה לשנים קודמות חלק משמעותי מהם מגיע תזרימית בחציון השני של שנת העבודה, באופן שיאפשר את ביצוע כלל התשלומים עד סוף השנה. משרד הביטחון פועל יחד עם התעשיות לגישור על פערי התזרים שנוצרו בתוך שנת התקציב ומצוי בשיח שוטף והדוק עם החברות בנושא. בנוסף, ניתן לראות כי בחלק מהדוחות הכספיים של החברות מצוין כי ההתנהלות מול משרד הביטחון כוללת לעיתים עיכובים בתשלומים אך לעיתים גם הקדמת תשלומים במהלך השנה, בהתאם לרמת הוודאות הקיימת בתקציב הביטחון".