תחזית מאקרו פנימית שנערכה לאחרונה במשרד האוצר, מעידה שגם בצמרת הכלכלית כבר לא בונים על יעד הגירעון השאפתני שהוצב בתקציב המדינה. באוצר הכינו את התקציב לפי גירעון של 1.1% מהתוצר, אבל מעריכים כעת שהנתון בפועל יכול להגיע לרמה כפולה כמעט, של 2% גירעון, בתרחיש הפסימי.
● בלעדי | כדי למנוע זינוק במחיר הדלק: הממשלה נערכת להגדיל את הגירעון
● רמי לוי מייבא 150 טון דבש מיוון. כמה תעלה צנצנת?
● מדוע משרד הביטחון לא משלם מאות מיליוני שקלים לחברות הביטחוניות?
בתרחיש הבסיס של האוצר, שנת 2023 תסתיים עם גירעון בסדר גודל של 1.5%. למרות שכביכול מדובר בסטייה של עשיריות האחוז "בלבד" מהתכנון המקורי, חשוב לזכור שכל עשירית האחוז שווה יותר מ־1.5 מיליארד שקל במונחי גירעון. כלומר, גירעון שנתי של 2% משמעותו שהממשלה הוציאה כ־30 מיליארדי שקלים מעל לרמת ההכנסות שלה.
אמנם, מדובר עדיין בטווח גירעון בהיקף נמוך יחסית, במונחים היסטוריים. יעד הגירעון הרב שנתי של האוצר עומד על 2.5%, כך שהנתונים עדיין צפויים להתכנס תחתיו, לפי האומדן העדכני. בתרחיש הקיצון השני, ניתן לציין את הגירעון שעמד ב־2020 על 11.7%, והסתכם ב־160.3 מיליארד שקלים, זאת בעקבות משבר הקורונה.
יעד הגירעון השנתי שנקבע בתקציב אינו מחייב את הממשלה ומותר לה לחרוג ממנו, כל עוד היא אינה פורצת את מגבלת ההוצאה. כלומר, למדינה אסור להוציא יותר כספים מכפי שאושר בתקציב, אבל כשהכנסות המדינות צונחות אל מתחת למתוכנן - הגירעון גדל ובאוצר נאלצים לגייס עוד חובות כדי לממנו.
הצפי הראשוני היה 0.9%
ההערכות הפנימיות האלה בתוך האוצר עדיין לא קיבלו פומבי בתחזיות הרשמיות שמופצות לציבור מעת לעת. נכון לעכשיו, הצפי הרשמי של האוצר לגירעון של 2023 עומד עדיין על 1.1% בלבד - נתון שכמעט כל הגורמים הרלוונטיים כבר לא מאמינים שיתממש. התחזית הזו נקבעה בחודש מאי האחרון על ידי הכלכלנית הראשית באוצר לשעבר, שירה גרינברג, שהקשיחה באותה עת את תחזית הגירעון. קודם לכן, צפו באוצר גירעון נמוך עוד יותר, בשיעור של 0.9%.
העלאת תחזית הגירעון של האוצר - גם אם באופן בלתי רשמי - מקרבת את הציפיות באוצר לאלה שנשמעות בשווקים. בסקירות אחרונות שהוציאו בתי השקעות ובנקים, התחזית הוורודה ביותר היא לגירעון של 1.5% בסוף השנה (לידר בית השקעות, למשל). בצד הגבוה של טווח התחזיות ניתן למצוא גם נתוני גירעון סביב 2% (בנק הפועלים) ואפילו 2.5% (מיטב בית השקעות).
ההטעיה בהצגת המצב
ככלל, תחזיות הגירעון של האנליסטים בשווקים חריפות יותר מאלה של המוסדות הרשמיים. כך, התחזית של בנק ישראל מיולי האחרון צופה גירעון נמוך של 1.3%. זאת, לאחר שהתחזית בבנק המרכזי הועלתה מ־0.9% באפריל. כמו כן, ביוני האחרון העריכה קרן המטבע הבינלאומית את הגירעון של ישראל ב־1.5% בסוף השנה. סוכנות הדירוג פיץ', שאישררה החודש את דירוג האשראי של המדינה, ציינה כי היא צופה גירעון של 1.6%, לאחר שנחשפה לנתונים העדכניים באוצר.
נכון לסוף חודש יולי, הגירעון המצטבר ל־12 החודשים האחרונים עומד על 1% - רק עשירית אחוז פחות מהיעד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טוען אמנם שהנתון הזה אינו משקף, כיוון שמתחילת 2023 מחזיקה עדיין הממשלה בעודף תקציבי (כלומר, ההפך מגירעון) בגובה של כ־6 מיליארדי שקלים. אלא שזוהי דרך מעט מטעה להצגת מצבה הפיסקאלי האמיתי של המדינה. זאת, משום שבאורח מסורתי, בחודשי דצמבר נרשם הגירעון הגבוה ביותר ובחודשי ינואר מתקבלת בדרך כלל התוצאה החיובית ביותר. לכן, אם סמוטריץ' מחשב את הגירעון, תוך שהוא משקלל בפנים את ינואר ומוציא מכלל חישוב את דצמבר - הרי שתתקבל תמונה ורודה במיוחד באופן מלאכותי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
