ביקור קצר בחוף הוליד אפליקציה ששווה 100 מיליארד דולר

רשימה זו מבוססת על פרק מספרו של ערן גפן, מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי

סוף אוגוסט זה הזמן בשנה שבו האינסטגרם מתמלא בתמונות מעוררות קנאה של חופים יפים, מסעדות מהודרות מעבר לים וטבע אינסופי. אבל מה שמעורר עוד יותר את הקנאה הוא המחשבה שיש כאלו שחזרו מחופשה עם רעיונות חדשניים שעשו מהם מיליארדים.

הפעם אני רוצה לשתף אתכם בשלושה סיפורים מעוררי השראה על שלוש חופשות שיצרו חדשנות עסקית עם ערך משותף של מאות מיליארדי דולרים.

● חצי שעה של השראה | מה מונע מאיתנו להיות יצירתיים ואיך אפשר להתגבר על זה?
● חצי שעה של השראה | אמא שלו עבדה בשלוש עבודות, הוא הבעלים של חברה ששווה מיליארדים: "יצר אצלי דרייב"
● חצי שעה של השראה | מה אפשר ללמוד מהאיש שהציל את ברבי

כך נולד הפילטר של אינסטגרם

קווין סיסטרום היה מיואש. האפליקציה שהקים עם השותף שלו, מייסד חברת ברבן, פשוט לא התרוממה. את כל החלומות והאנרגיות הם השקיעו בה, חיו כמו הומלסים כדי לממן את הפיתוח שלה, אבל ברבן, שאפשרה למשתמשים לעשות צ'ק אין במקומות פיזיים (קצת כמו פורסקוור) פשוט לא הצליחה לתפוס. בשיאה היו לה רק 90 משתמשים.

שני השותפים הבינו שהם צריכים לחשב מסלול מחדש. סיסטרום החליט שהוא חייב לקחת קצת חופש אחרי כל מפחי הנפש והחודשים ללא שינה שירדו לטמיון. הוא נסע עם ארוסתו ניקול למקסיקו ודווקא שם, באחד הערבים, הגיע הרגע הגדול ששינה את חייהם.

תוך כדי הליכה על החוף הלבן סיסטרום וניקול דיברו על כך שהיה מדהים אם הייתה אפליקציה שמתמקדת רק בשיתוף תמונות בקלות. ניקול אמרה אז: "אני לא רוצה לצלם כי התמונות שלי לא נראות טוב. הצילומים שלי לא טובים כמו של החבר שלך גרג". סיסטרום אמר לה שזה מפני שגרג משתמש בפילטרים לפני שהוא מעלה תמונות לרשת, וניקול אמרה: "טוב, אז כנראה צריך להוסיף פילטרים לאפליקציה".

זה היה רגע ההארה שגרם לו להקים את אינסטגרם. פתאום העתיד נראה לסיסטרום ורוד כמו פילטר Valencia. הוא רץ למחשב ויצר את הפילטר הראשון של אינסטגרם, לו הוא קרא X-Pro - פילטר שקיים עד היום באפליקציה. "התמונה הראשונה אי פעם באינסטגרם היא של ניקול," מספר סיסטרום, "טוב, נכון יותר זו תמונה של הרגל שלה, כלב משוטט ודוכן טאקו במקסיקו. אם הייתי יודע שזו הולכת להיות תמונה היסטורית שתיצור כזה שינוי, הייתי משקיע בה קצת יותר".

מאז אינסטגרם נמכרה במיליארד דולר לפייסבוק והיום מוערכת בשווי של כ-100 מיליארד דולר ועם קרוב למיליארד משתמשים.

הסיפור המוזר של חיים סבן בשעת לילה מאוחרת

"אני שוכב במיטה בחדר המלון שלי ביפן. השעה אחת בלילה, אין נטפליקס, אין כבלים, אין שום דבר - רק שלושה ערוצים", סיפר חיים סבן על הנסיעה בשנת 1984 ששינתה את חייו והפכה אותו למיליארדר. "בשניים מהערוצים משדרים משחקים משעממים, אבל פתאום בערוץ השלישי אני רואה חמישה ילדים לובשים טייץ צבעוני צמוד ונלחמים במפלצות. אני לא יודע בדיוק למה, אבל התאהבתי. זה היה כל כך מהפנט!".

משום שהילדים לבשו קסדות עם מסכות שהסתירו את פניהם, סבן הבין מיד את הפוטנציאל העסקי ברכישת הזכויות לסדרה ואת החיסכון בעלויות הפקה. הוא הבין שהוא יוכל לצלם מחדש רק את החלקים שבהם הילדים ללא מסכות ולהחליף אותם בילדים אמריקאים, ואילו את סצנות הקרב היקרות להפקה להשאיר כמו שהן. והוא אכן רכש את הזכויות בזול, והפך ממפיק מוזיקלי לאדם שהונו האישי מוערך על ידי "פורבס" ב-3 מיליארד דולר. הכול בזכות עבודה קשה, עקשנות ולילה אחד במלון ביפן.

השראה מקפה טוב ברחובות איטליה

הווארד שולץ היה מנהל השיווק של סטארבקס, מפעל קליית קפה קטן בסיאטל שנאבק על חייו כדי לשרוד בשוק הקשה של מכירת פולי קפה קלוי. המצב לא היה מזהיר, והעסק הקטן חיפש הזדמנויות להתפתח.

בשנת 1983, אחרי נסיעת עבודה לאירופה, שולץ לקח עוד כמה ימי חופש ונסע לוורונה שבאיטליה. ברחובות העיר העתיקה הוא ראה שורה של בתי קפה קטנים, מעין "ברים", שבהם הייתה סצנה מטורפת של קפה איכותי, טקס מזיגה, הקפדה אסתטית ובעיקר אינטראקציה אנושית.

 ערן גפן / צילום: מנחם רייס

"באיטליה הייתה תרבות ברים של קפה שלא הייתה קיימת בארה"ב", סיפר שולץ. "בכל קפה שבו ביקרתי התחלתי לראות את אותם אנשים ואת האינטראקציות ביניהם. הבנתי שמה שהמקומות האלה יצרו, מלבד הרומנטיקה והתיאטרון של הקפה, הוא טקסי בוקר ותחושה של קהילה. חזרתי מאותה נסיעה לאיטליה מלא אנרגיה והשראה. אמרתי לבעלים של סטארבקס שאנחנו חייבים לעשות את זה, חייבים להקים רשת בתי קפה".

אלא שבסיאטל התלהבותו של שולץ נתקלה רק בפיהוק מצד הבעלים, שטענו שברים של אספרסו הם "לא מה שהאמריקאים רוצים". שולץ מספר שהבעלים היו עקשנים, אבל הוא לא ויתר וקנה מהם את החברה. משם הוא בנה את החזון שספג באותה נסיעה לאיטליה עד לחברה אמריקאית בשווי של כ-100 מיליארד דולר.

ואם חזרתם מחופשות אוגוסט בלי הרעיון הגדול הבא, אל תכעסו על עצמכם, יש לי שתי נקודות מנחמות. הראשונה היא שבשלושת הסיפורים שלמעלה לא היו ילדים שהיה צריך לבדר בסוף אוגוסט. השנייה היא שבמבט קדימה תכף מגיעות חופשות החגים ותקבלו הזדמנות נוספת להמציא את החדשנות הגדולה הבאה.