במשך זמן רב נותרה המדינה הדרום־אמריקאית גיאנה (Guyana), מתחת לרדאר העולמי, ולא עלתה לכותרות החדשות. אלא שמעמדה הבינלאומי צובר תאוצה באמצעות עתודות הנפט וההפקה שלה, ותוך ארבע שנים היא הפכה ממדינה שב־2019 שלא הפיקה נפט, למי שצפויה לעמוד עד תום השנה על 400 אלף חביות ביום, ולהתרחב לכדי 600 אלף חביות ביום בשנה הבאה.
● הכירו את הקרן שמצליחה להכות את הנאסד"ק כבר למעלה מעשור
● האורקל מאומהה חוגג 93: עצות ההשקעה הטובות של וורן באפט
הגדלת ההפקה בגיאנה מושפעת מהתגברות הביקושים שנובעת מהמלחמה שנמצאת הרחק מאוד ממנה - באוקראינה. לפי נתוני חברת "רפיניטיב", 63% מהחביות שהפיקה גיאנה ביום במחצית הראשונה של השנה הגיעו לאירופה, עלייה משמעותית מ־50% בשנה שעברה. בד בבד, מדינות אסיה ייבאו מגיאנה במחצית הראשונה של השנה כ־90 אלף חביות ביום, שהובלו דרך תעלת פנמה, וברזיל קיבלה 22 אלף חביות ביום - לעומת 18 אלף בשנה שעברה.
תושבים ממתינים למעבורת ליד נהר דמרסה כשאוניית אספקה ברקע / צילום: Associated Press, Matias Delacroix
הזינוק בכלכלה המקומית של המדינה בת ה־800 אלף תושבים הביא לשיעורי צמיחה חריגים. בעת שהצמיחה העולמית האטה מ־6% ב־2021 ל־3.1% ב־2022, לפי הבנק העולמי, זו של גיאנה זינקה באותה התקופה מ־20.1% ל־57.8%. בה בעת, התמ"ג לנפש הגיאני כמעט הכפיל את עצמו, מ־9,998.5 דולר ל־18,989.8 דולר, בעוד זה העולמי עלה בשיעור נמוך בהרבה - מ־12,282 דולר ל־12,647.5 דולר. נתונים אלו מציבים את המדינה, שב־2017 לא פחות מ־40% מאוכלוסייתה חיה מתחת לקו העוני, כאחת מהכלכלות הצומחות בתבל.
שיתוף פעולה בזכות הנפט
מי שאמונה על ניהול ההכנסות מהנפט היא קרן משאבי הטבע של גיאנה, שהכנסותיה ב־2022 הסתכמו ב־1.4 מיליארד דולר. בחודש מאי האחרון לבדו, הרווחים מנפט הסתכמו ב־87 מיליון דולר, ולפי הערכות שר האוצר הגיאני אשני סינג, ההכנסות מאוצרות הטבע יצמחו השנה ב־31% ל־1.63 מיליארד דולר. בהכנסות העצומות הללו משתמשת הממשלה בג'ורג'טאון, בירת גיאנה, לטובת שדרוג משמעותי של תשתיות, ובעיקר הדרכים השונות ברחבי המדינה.
הצמיחה המשמעותית של גיאנה בעקבות הנפט גורמת למדינות באזור לנקוט בצעדים במטרה להועיל לכלכלותיהן, וליהנות מתעשיית הנפט של גיאנה. לפני כשלושה שבועות, גיאנה והרפובליקה הדומיניקנית חתמו על מזכר הבנות לגיוס חברות להקמת בית זיקוק שיוכל לטפל ב־50 אלף חביות ביום. לפי ההסכם, ממשלת הרפובליקה הדומיניקנית תחזיק בלפחות 51% מאותו בית זיקוק, כאשר המטרה של המדינה הקאריבית היא גם לקבל ממנו דלקים.
עיר הבירה של גיאנה, ג'ורג'טאון / צילום: Shutterstock
מתקן שכזה מהווה גם אינטרס עבור ממשלת גיאנה, ששואפת להגיע לקצב הפקה של 1.2 מיליון חביות ביום ב־2027, המהווה 1.1% מאספקת הנפט העולמית. לצורך ההשוואה, מדובר בקצב הפקה גבוה יותר מזה שהגיעו אליו מדינות שמפורסמות בהפקת הנפט שלהן ב־2022 כמו לוב, ונצואלה וניגריה.
היעד שמציבה גיאנה הוא אמנם גבוה, אבל צמיחת קצב ההפקה במדינה בשנים האחרונות מוכיחה כי היא עומדת ביעדים שאפתניים. כך, לאחר שב־2021 הפיקה המדינה כ־100 אלף חביות ביום, בשנה שעברה היא הפיקה כ־265 אלף, וכעת כאמור היא כבר עומדת על 338 אלף.
בזירה הישראלית נותר זיכרון שלילי
השחקנית המשמעותית בזירת הנפט של גיאנה היא אקסון מוביל, שבמאי 2015 מצאה את המאגר "ליזה־1" בעומק של 5 ק"מ במים הכלכליים של המדינה הדרום־אמריקאית. מאז, ענקית האנרגיה האמריקאית הובילה 30 איתורים חדשים במים העמוקים. בסך הכל, לפי הערכות, יש כיום בגיאנה עתודות בהיקף של יותר מ־11 מיליארד חביות.
אולם בזירה הישראלית יש גם מי שזוכרים את גיאנה בצורה שלילית. בנובמבר 2020, יחידות ההשתתפות של רציו פטרוליום, ששותפה ב־15% ממאגר הגז לוויתן, קרסו בכ־57% בעקבות תוצאות מאכזבות שפרסמה החברה לגבי קידוח הנפט "טנג'ר־1" בבלוק קייצ'ר, שממוקם מול חופי גיאנה. בקידוח באותו בלוק, שהחזיקה רציו ב־25% ממניותיו - לצד 35% של אקסון (המפעילה), קטאליה (25%) והס (15%) - התגלה נפט, אך לא בכמות כזו שאפשרה את פיתוח "טנג'ר־1" כמאגר עצמאי ופיתוח עתידי.
בטווח הארוך, המגמה של איתור נפט בהובלת אקסון צפויה להימשך בגיאנה, לאחר שהממשלה המקומית אישרה ביולי לקונסורציום בהובלת החברה האמריקאית, עם הס ותאגיד הנפט של סין, לא פחות מ־35 קידוחים חדשים.
גילויי נפט נוספים יסייעו לגיאנה להמשיך לסגור פערים מול מדינות דרום אמריקה בכל הנוגע לתוצר. התמ"ג הגיאני עומד על כ־15 מיליארד דולר, ואמנם לא נכון להשוותו לברזיל (בה התמ"ג עומד על 1.92 טריליון דולר) או לארגנטינה (שעומדת על כ־632 מיליארד דולר), אבל מדובר במספר קטן גם מול מדינות קטנות יותר כמו אורוגוואי (כ־71 מיליארד דולר) ופרגוואי (כ־42 מיליארד דולר).
ובכל זאת, היום יותר מתמיד, קשה לראות סיטואציה שבה בעוד כעשור, מדינות דרום אמריקה לא יביטו לעבר ג'ורג'טאון בקנאה, כשהיא תהווה שחקנית כלכלית משמעותית בקנה מידה גלובלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.