"עשיתי גוגל וראיתי ידיעה על החקירה נגדו. רעדתי כולי": כל הפרטים מאחורי החשד לעוקץ משקיעים

במרץ 2022 עצרה הרשות לניירות ערך את מנהל ההשקעות מוטי זייץ. הוא נחקר בחשד להונאה של לקוחות החברות שלו "גרניט ניהול תיקים" (אין קשר לקרן ההשקעות "גרניט אלפן קפיטל"), "אמפירי ניהול עושר" ו"אמפירי החזקות" בהיקף של מיליוני שקלים במהלך השנים 2018־2020.

● שאלות ותשובות | הדרמה בבית המשפט העליון: מה עומד מאחורי הצעד של אלרון והאם יש לו סיכוי? 
● ניתוח | נטישת עובדים וקופה מתרוקנת: המשימות הבוערות של מנהל רשות המסים הבא 

לפי החשד, זייץ לקח הלוואות מלקוחות להם ניהל תיקי השקעות, כשהוא מציג להם מצגי שווא כי ישקיע את כספם, ותוך שהוא מעביר את כספי ההלוואות במרמה לצרכיו הפרטיים, ולגורמים אחרים או שלא למטרה שלשמה גויסו הכספים. הוא שוחרר בתום חקירתו בתנאים מגבילים. קודם לכן בדצמבר 2021 נשלל רישיון הייעוץ של החברה. הליך מנהלי זה הוביל לפתיחת החקירה הפלילית. בנובמבר 2022 נשלל לצמיתות רישיון מנהל תיקי ההשקעה שלו.

 מוטי זייץ. נחשד שלקח הלוואות מלקוחותיו במרמה ובהטעייה, בסכום מצטבר של כ־7 מיליון שקל / איור: גיל ג'יבלי

החקירה הפלילית נמשכה שנה ושלושה חודשים, וביוני השנה הועבר התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה. החודש הפרקליטות הודיעה לזייץ כי בכוונתה לערוך לו שימוע לפני הגשת כתב אישום בשל חשד לעבירות גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק הייעוץ. זאת לגבי 54 מלקוחות החברה בהיקף של כ־7 מיליון שקל. רק לאחר השימוע תתקבל ההחלטה האם להגיש כתב אישום ובאילו סעיפים.

עורכי דינו של זייץ: לא הציג מצגי שווא

עוה"ד אלי אונגר ורן כהן רוכברגר, המייצגים את זייץ בהליך הפלילי מסרו: "מר זייץ קיבל לידיו ההזמנה לשימוע ביום 17/8/2023. מכתב החשדות שצורף להודעת השימוע עולה תמונה שונה בתכלית מזו המתוארת בכתבה.

"מר זייץ, יועץ השקעות לשעבר בעל ותק וניסיון, נורמטיבי לחלוטין, פעל לעולם כדין והשיא הון רב ללקוחותיו. מטבע הדברים, מר זייץ, פעל באופן רגיל במהלך עסקיו, ללא כוונה לבצע עבירה פלילית או רגולטורית כלשהי. זייץ טוען שמעולם לא הציג מצגי שווא כלשהם, מעולם לא פעל באופן מרמתי, או נטל לכיסו כספים לא לו. זה איננו האיש, וזה איננו אופיו. הוא שיתף פעולה עם חוקריו באופן פתוח ומלא ומסר כל מידע שנתבקש ממנו.

"כל ההלוואות שנטל מר זייץ, מגובות בהסכמי הלוואה ברורים מהם עולה מה ייעשה בכספים, כיצד יושקעו ומתי יושבו. להלוואות שניטלו הועמדו ערבויות מספקות ואף למעלה מכך, ולפיכך, ועד היום הוגשו כנגד מר זייץ רק 4 תביעות אזרחיות בבית המשפט מתוך 54 פונים שפנו לרשות לניירות ערך בתלונה. 

 עו''ד אלי אונגר

"המדובר הלכה למעשה בעניינים אזרחיים, ללא כוונה להונות או לרמות או לגנוב דבר מאיש. לראייה, מכתב החשדות עצמו עולה כי מר זייץ פרע והשיב לחלק ניכר מהפונים לרשות הלבנת הון, כספים שלווה בהיקף של 2.29 מיליון שקל על פני תקופה של שנתיים. כך לא מתנהג מי שמתכוון לפעול באופן פלילי או מרמתי כפי שמנסה הכתבה להציג.

"מר זייץ הגיש לבית המשפט בקשה להסדר נושים משמעותי במסגרתו יישלם עשרות אלפי שקלים בכל חודש למשך כ־6 שנים ובכך יכסה את כל הלוואותיו ויפרע אותן עד תום. שוב, כך לא מתנהג מי שכוונתו הייתה לרמות מי ממשקיעיו.

"אנו משוכנעים כי מר זייץ פעל כדין ומעשיו אינם בגדר עבירה כלשהי על חוקי הלבנת הון, חוק העונשין או חוק הסדרת העיסוק בהשקעות, וכי בסופו של יום תסגור הפרקליטות  את התיק מבלי להעמידו לדין.

"לגבי המידע שנמסר מהכתבת באשר לחשד לפיו נטל הלוואה נוספת לאחר שהחלה החקירה בעניינו, הרי שמר זייץ איננו יודע במה מדובר וככל הידוע לו, לא הוגשה תלונה לגורם המוסמך לחקור בדבר חשד זה, לא למשטרה ולא לכל גורם אחר, ואף לא נתקבלה אצלו דרישת תשלום אזרחית כלשהי. ככל שיידרש ויובאו בפניו נתונים, אזיי ישתף כמובן פעולה עם כל רשות ו/או דרישה כפי שעשה באופן מלא עד כה".

עו"ד חן אגבלי המייצג את זייץ בהליך להסדר נושים מסר: "מר זייץ בחר לפנות להליך במסגרתו ינסה להגיע להסדר מול כלל נושיו. והוא עושה כל שביכולתו לצורך מניעת הליך חדלות פירעון במסגרתו כל הצדדים יפסידו. 100% מחובותיו של מר זייץ נוצרו במסגרת הלוואות חוץ בנקאיות, וכנגד כל חוב ישנו הסכם הלוואה המוכיח כאלף עדים שמטרת הנושים מלכתחילה הייתה להרוויח כספי ריבית, ולכן צר למר זייץ שישנם גורמים שמנסים להטעות ולטעון להונאה, אין בטענות אלו דבר או חצי דבר. לא הוגש כנגדו כתב אישום ולאחר השימוע והצגת הראיות מטעמו סבירות גבוה שלא יוגש כתב אישום כלל".

 עו''ד רן כהן רוכברגר / צילום: אור פרבוזניק

מרשות ני"ע נמסר: "בעקבות ביקורת לחברת גרניט, נפתחו הליכי אכיפה מנהליים. בדצמבר 2021 פירסמה הרשות את החלטתה בנוגע לשלילת הרשיון של חברת ניהול התיקים של מר זייץ, ובחודש נובמבר 2022 פורסמה החלטת ועדת האכיפה על שלילת רישיונו כיחיד. מספר חודשים קודם לשלילת רשיונו, הורתה הרשות לזייץ לשלוח מכתב ללקוחותיו ובו מידע אודות הלוואות שלקח מלקוחותיו, וכן מידע אודות ספקות בדבר יכולת פירעון ההלוואות.

"מידע זה, כמו גם החלטת הרשות בנוגע לשלילת רשיון חברת גרניט, עמד לנגד עיני לקוחותיו בזמן אמת. יש לציין כי חוק ניירות ערך מטיל מגבלה על פרסום קיומו של הליך אכיפה מנהלי, וקובע כי ההליך יפורסם רק לאחר סיום ההליך, ובמועד כניסת החלטת האכיפה לתוקף".

משקיעים שנפלו קורבן ואיבדו את כספם מספרים איך עבדה השיטה, מה גרם להם להשקיע, מה הובטח להם לטענתם ואיך גילו שהפסידו את כספם. אנו חושפים גם שזייץ המשיך לפעול גם לאחר שנחקר ושוחרר במרץ 2022, כאשר קיבל 200 אלף שקל מלקוחה נוספת.

זייץ (45) גרוש אב לשלוש בנות, המתגורר בצפון תל אביב עבד למעלה מ־20 שנה בשוק ההון הישראלי. הוא עבד בכלל פיננסים, בבנק הבינלאומי ובבתי השקעות. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים. בשנת 2005 הוציא רישיון יועץ השקעות ושנה לאחר מכן רישיון מנהל השקעות. בשנת 2013 הצטרף כשותף לחברת גרניט, ו־5 שנים מאוחר יותר קנה את החברה. בעקבות החקירה הפלילית הוא מכר בשנת 2022 את הפעילות לבית השקעות אחר.

"הוא הציג לי גרפים והבטיח תשואות"

למרות שנחקר ושוחרר, ולמרות שהרישיון של החברה כבר הותלה בשלב זה, במאי ויוני 2022 לקח זייץ 200 אלף שקל מאחת מלקוחותיו. יעל (שם בדוי) הכירה את זייץ בסוף 2021. חברה של קרוב משפחה שלה השקיעה אצל זייץ והמליצה. "אבא שלי נפטר וקיבלתי כספי ירושה. בהתחלה לא התרשמתי ממנו. משהו בדיבור היה נראה לי שהוא תחמן, לא אמין".

יעל מספרת שבמשך חודשים זייץ לא הפסיק לרדוף אחריה. כתב לה הודעות וביקש להיפגש. "הוא ישב עליי ושכנע אותי שאני אעשה את הדבר הכי חכם אם אשקיע". לבסוף השתכנעה וזייץ החל לנהל לה תיק השקעות.

"שנה אחרי הקורונה. היה פיק מטורף, ואז התחילה האטה. מוטי הבטיח לי תשואות של בין 6%־8%. הציג לי גרפים והשקעות של חברת הפניקס" (יודגש כי לחברת הפניקס אין קשר למקרה). זייץ הסביר ליעל שאין דרך להשקיע ישירות בחברה אלא רק דרכו. "הוא הציע לי השקעה בחברת נדל"ן שם הוא סוגר את הכסף לשנה וחצי והבטיח תשואה של 10%".

"הסכמתי. ברגע שאמרתי כן - הוא ישב עליי כדי להעביר לו את הכסף במיידי בצורה לא סבירה. בדיעבד אני מבינה שהוא היה צריך כסף מהיר. הוא אמר "חייבים להעביר את הכסף עכשיו אחרת מפספסים את ההזדמנות. היה בטירוף". יעל העבירה לו 200 אלף שקל במאי וביוני 2022, לדבריה לצורך השקעה בנדל"ן ובעוד תחומים, אחרי שכבר נפתחה החקירה ואחרי שזייץ נחקר באזהרה. את הכסף העבירה ישירות לחברת גרניט שבבעלותו וערכה עימו הסכם הלוואה.

"שבועיים אחרי שהעברתי את הכסף, משהו הרגיש לי לא טוב. הרמתי לו טלפון. אמרתי לו מוטי אני מתחרטת. אני רוצה את הכסף חזרה. שמעתי שהוא נלחץ "לא אין דבר כזה. אם את יוצאת את צריכה להביא משקיע חלופי. עשיתי עליו גוגל וראיתי את החקירה. רעדתי כולי. זה היה אחרי שנשלל לו הרישיון". יעל עירבה עו"ד שפנה לזייץ והצליחה לקבל ממנו 20 אלף שקל. לדבריה, צ'ק שנתן לה על 50 אלף שקל - חזר.

ההסכם וההבטחה: ריבית שנתית של 20%

זייץ ערך הסכמי הלוואה עם עשרות לקוחות תוך שהוא מתחייב להשיב את הכספים עם ריביות גבוהות ונתן ערבות אישית. המשקיעים מספרים על דפוס דומה - קודם ניהול תיק השקעות בחשבון הבנק שלהם, ורק לאחר שנבנה האמון עמו, הם טוענים שהוא הציע להשקיע כספים דרכו, בדרך של מתן הלוואה.

ניר (שם בדוי) בעלים של חברה, הגיע לזייץ דרך חבר משותף שניהל אצלו כספים תקופה ארוכה והתרשם לטובה. הוא נפגש עמו במשרדיו במגדל ב.ס.ר. 3 בבני ברק. זייץ הציע לנהל לו את תיק ההשקעות וכך משנת 2020 החל לנהל לו תיק של מאות אלפי שקלים. "בשנה הראשונה התיק עשה כמעט 70%. הייתי מרוצה מהפעילות שלו". בשלב זה הציע זייץ לניר להשקיע כספים.

"הוא סיפר לי על השקעה של משקיעים כשירים. אי אפשר להיכנס באופן ישיר אלא רק דרך מנהל השקעות שמאגד כמה משקיעים. הוא הפעיל עליי לחץ, והעברתי לו 160 אלף שקל. סוכם שהוא ישלם ריבית שנתית של 20% ושהתשלום יהיה פעם בחצי שנה". ניר אומר שהוא חשב שהוא משקיע בנדל"ן בארה"ב, קיבל ערבות אישית וערך הסכם הלוואה לכספים הכולל את הריבית המובטחת.

"בסוף 2021 ביקשתי ממנו לשלם. כתבתי מיילים. הוא ענה לי בהמון תירוצים. עם תמונות שלו מאושפז בבית חולים. הוא אמר שעבר אירוע רפואי, ביקש שאהיה סבלני. הוא סיפר לי מעשיות. ביקשתי את הדיווח של החברה. ברגע שהוא לא שלח לי התחלתי לדאוג. עברו 3־4 חודשים, אז הוא סיפר לי שהתגרש ויש לו בלאגן בבית. הוא הגיע אליי, באחת השיחות ישב מולי בדמעות". לדברי ניר, זייץ נתן לו צ'קים אותם הפקיד לחשבונו, ואז התברר שהם ללא כיסוי. "מוטי טען שזה בתום לב".

ערן (שם בדוי) הגיע לזייץ בעקבות המלצות בפייסבוק בקבוצה של משקיעים. "הוא הזמין אותי לפגישה בב.ס.ר במשרדים שלו. בהתחלה הוא ניהל לי השקעות בחשבון שלי. אחרי שנה־שנתיים אמר שהתשואות לא משהו ושיש לו השקעה באנגליה שבה מקבלים ריבית של 7%. באוגוסט 2021 העברתי לו 100 אלף שקל לחשבון מכספי ירושה. מוטי אמר לי שרק אחרי שנה מתחילים לקבל את הריבית. אחרי כמה זמן קראתי כתבה שעצרו אותו".

ערן התקשר בלחץ לזייץ ודרש לדעת איפה הכסף שלו. זייץ הבטיח להחזיר לו אך עד היום לא השיב את כספו. ערן מפנה אצבע מאשימה לרשות לני"ע שלא הזהירה את הלקוחות לאחר שכבר בסוף 2021 ותחילת 2022 ידעה על מעשיו במסגרת בדיקה מנהלית.

אילן (שם בדוי), פנסיונר השקיע כספים אצל זייץ. "הכרתי אותו לפני שנים רבות. הוא עבד כמנהל תיקים באחת החברות וניהל לי את תיק השקעות דרך חשבון הבנק שלי. הוא הפך להיות עצמאי ופתח את החברה". אילן היה מרוצה מהטיפול של זייץ אותו הוא מתאר כ"איש סימפטי חביב, מדבר לעניין. הוא היה בן בית".

כמו עם ניר, גם לאילן הציע זייץ, לאחר שביסס את ההיכרות עמו, להשקיע מחוץ לשוק ההון. "הוא היה אצלי בבית, הציג את הדברים בצורה שנראתה לי הגיונית. הוא הבטיח לי 8% תשואה שנתית שזה קצת יותר ממה שהיה נהוג אז". אילן השתכנע והעביר לו כחצי מיליון שקל, כספים שחסך במשך שנים. "הוא אמר לי שזו השקעה מחוץ לשוק הון, בבתי אבות. הייתי מטופש בזמנו, נתתי בו אמון. הוא היה כמו ידיד משפחה". אילן הסכים שבשנה הראשונה לא יקבל ריביות.

"אחרי זמן מה נתקלתי בהודעה של הרשות לניירות ערך לפיה נשלל ממנו הרישיון והוא בחקירה. נבהלתי והתקשרתי אליו מיד. הוא אמר שאין לי מה לדאוג. מרח אותי במילים יפות. אמרתי לו שאני רוצה את הכסף מיד".

האם המשקיעים יראו את הכסף שלהם?

אחת השאלות שנותרו פתוחות היא מה עשה זייץ עם הכספים. לפי ההחלטה בוועדת האכיפה המנהלית בבית המשפט המחוזי, זייץ הודה בכך שחלק מההלוואות נלקחו מהלקוחות כדי להחזיר הלוואות אחרות שמועד פרעונן הגיע. התנהלות עסקית הדומה להונאת פונזי. חלק מהמשקיעים ביקשו לקבל אישור להשקעת הכספים אך לא קיבלו. לדברי עורכי הדין המייצגים חלק מהמשקיעים, גיא סרוסי ואוריאל זעירא, "הכסף נותב למקורות לא ידועים. לטענת המשקיעים, הכספים מעולם לא הושבו להם - לא כספי הקרן ולא התשואה שהובטחה להם על השקעתם".

 עו''ד גיא סרוסי / צילום: אילן אסייג

זייץ פנה השנה בבקשה להסדר עם עשרות נושים במסגרת הליך חדלות פירעון באמצעות עו"ד חן אגבלי. בית המשפט מינה את הנאמן עו"ד פביאן סלמן. את תביעות החוב הגישו עורכי הדין גיא סרוסי ואוריאל זעירא. לדבריהם, "מטרת הגשת התביעות הכספיות היא בראש וראשונה לזרז את השבת כלל הכספים המגיעים למשקיעים אותם עשק כביכול". עוד הוסיפו עוה"ד כי "עצם הגשת התביעות תאפשר בהמשך לקורבנותיו של זייץ לקבל חלק יחסי מחובם בתור נושים, לאחר הכרעת מנהל ההסדר או הנאמן בתביעות החוב, במקרה והאיש ייכנס להליכי חדלות פירעון".

לדבריהם, "זייץ יצר קשר חברי עם משקיעיו השונים, לווה מהם כספים, תוך מצג שווא כאילו כספים אלה ישמשו להשקעות עסקיות שונות הנושאות ריבית גבוהה, אלא שבפועל עשה בהם שימוש לצרכיו האישיים ולכיסוי הלוואות אחרות". עוד הוסיפו עוה"ד כי הכספים שהתקבלו אצל זייץ ממשקיע אחד, מימנו למעשה את החזרי ההלוואות שנטל ממשקיעים אחרים, כאשר בפועל לא ברור אם בכלל התבצעה איזה השקעה באפיקים שהבטיחו לכאורה תשואה גבוהה".

זייץ הציע לשלם 40% מהחוב שעומד על כ־7.6 מיליון שקל ב־80 תשלומים בסך 25 אלף שקל כל חודש במשך 6 שנים. זייץ טוען בהליך כי החובות שצבר נעשו בתום לב, לאחר שניהל עסקים וחברות במשך שנים בצורה טובה וכי מדובר ב"סחרחורת ומערבולת כלכלית".

*** חזקת חפות: הליך השימוע לקראת כתב אישום טרם הסתיים ואחריו יוחלט אם יוגש כתב אישום. לזייץ עומדת חזקת החפות.