דוח חדש מעריך שעשרות חברות ישראליות יהפכו ליעד השתלטות. אלו המועמדות

למעלה מ־80 חברות ישראליות, רובן מתחומי הטכנולוגיה, נמצאות "על המדף" ועשויות להירכש בעתיד הקרוב, כך עולה מניתוח שערך בנק ההשקעות ברקליס. בבנק מעריכים כי עסקאות גדולות שדווחו לאחרונה - רכישת חברת אבטחת הסייבר פרימיטר81 על־ידי צ'ק פוינט ורכישת למינר הפועלת באותו תחום בידי רובריק - הן רק סנוניות ראשונות בשוק המיזוגים והרכישות (M&A) המתעורר.

● המניה שחטפה מהמשקיעים ומה ירגישו החוסכים: סיכום אוגוסט בבורסה
● עד מתי וול סטריט תמשיך לעלות? התחזית של האנליסט הבכיר

עסקה פוטנציאלית אחרת שעלתה לאחרונה לכותרות, אף היא בתחום הסייבר, היא מיזוג אפשרי בין Wiz וסנטינל וואן, שתי חברות שמקורן בישראל. זאת לאחר שסנטינל וואן, שאינה רווחית, איבדה מחצית משוויה מאז ההנפקה בוול סטריט ב־2021.

בברקליס מחלקים את החברות שעשויות להירכש לשתי קבוצות, שבמבט קדימה אין להן הרבה אלטרנטיבות אחרות להמשיך ולממן את פעילותן. הראשונה כוללת חברות פרטיות, שהגיעו למעמד של יוניקורן (חברה בשווי מעל מיליארד דולר) בעיקר בשנות השיא של סקטור הטכנולוגיה, 2020-2021, אך הגיוס האחרון שלהן היה בערך לפני שנה וחצי, והן נאלצו לבצע סבב פיטורים אחד או יותר. בקבוצה זו זיהו בברקליס 44 חברות.

הקבוצה השנייה כוללת חברות שכבר נסחרות בבורסות. החברות בקבוצה מציגות EBITDA שלילי (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות), פספסו את התחזיות שלהן ב־2022 או השנה, וגם הן כאלה שביצעו סבב או יותר של פיטורי עובדים. בקבוצה זו, ברקליס זיהה 38 חברות.

הבנק אמנם לא הציג רשימה שמית של חברות, אבל מספר חברות שעשויות להתאים לקריטריונים שבהם נקב, הן למשל חברות ישראליות מתחום האוטוטק (טכנולוגיות לרכב) שהתחילו להיסחר בוול סטריט במהלך 2021 באמצעות מיזוג עם חברות SPAC - לדוגמה, החברות REE ו־ולנס.

"המשקיעים הם שאחראים להתפכחות"

בחברות הפרטיות, אלה שמתאימות לקריטריונים שהציב הבנק הן למשל אפליקציית המוניות גט (לשעבר גט טקסי) שניסתה בזמנו להתמזג עם SPAC לפי שווי של מיליארד דולר, אך העסקה בוטלה. וכן חברות כמו לייטריקס, שמפתחת אפליקציה לעריכת תמונות ו־Sisense (סיינס) מתחום הבינה העסקית, שסבב הגיוס האחרון שלה היה ב־2020.

מחברת ולנס סמיקונדקטור נמסר: "ולנס הינה חברה איתנה פיננסית הפעילה במגוון תחומים, ובראשם אודיו-וידאו ואוטומוטיב, המוכרת מיליוני צ'יפים בשנה, לבסיס לקוחות רחב ונאמן. החברה בונה את עצמה לשנים קדימה כחברה עצמאית עם תוכניות צמיחה ארוכות טווח, ואף הודיעה כי היא מצפה להגיע לאיזון ברמת Adjusted EBITDA לקראת סוף שנת 2023".

משאר החברות לא נמסרה תגובה.

ניתוח ברקליס מצביע על אפשרות להתעוררות שוק המיזוגים והרכישות, אך דווקא מהכיוון של חוסר ברירה. כלומר, חברות שחלף זמן רב יחסית מגיוס ההון האחרון שלהן, ומבינות שלא ישיגו שווי דומה בקרוב. אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, מסביר כי "אלה חברות שנמצאות במצב, נקרא לו 'בעייתי': הגיוס האחרון שלהן היה די מזמן, והביזנס לא מתרומם כמו שהמשקיעים בסבב האחרון ציפו שיתרומם. מצד שני, המשקיעים במצב של בונקר, אז אם חברה לא רווחית והיא צריכה את הכסף, יש לה בעיה".

במילים אחרות, אנחנו רואים פה התפכחות אחרי השיאים של 2021?
"זו לגמרי התפכחות. בסופו של דבר, בחברה שנסחרת בשוק ההון מאוד קל לראות. אם היא הנפיקה בשווי X והיום נסחרת בעשירית ממנו, השוק דיבר וזה השווי. בחברות פרטיות, קשה יותר לראות את זה, ולכן אנחנו רואים עסקאות כמו פרימיטר 81 שהייתה עסקה מעניינת; המשקיעים שהשקיעו בה בסבב הגיוס האחרון הפסידו כסף, ואלה שהשקיעו בסבבים מוקדמים יותר, הרוויחו (משום שהייתה ירידה בשווי בין הגיוס האחרון למכירת החברה לצ'ק פוינט, ש.ח.ו).

"להערכתי, נראה יותר ויותר תופעות מסוג זה, שבהן קרנות הון סיכון שהשקיעו בחברות בסבבים המוקדמים יגידו לעצמן 'אוקיי, לא יהיה פה שווי מטורף אבל נעשה כסף', הן צריכות את הכסף והן הרבה פעמים דוחפות למכירה".

קיימות גם חברות שלא הפנימו את המצב?
"אני נפגש גם עם כאלה, אבל יותר ויותר חברות מבינות שהמצב השתנה. יש עוד חברות בהכחשה, אבל פחות. הרבה פעמים, משקיעים ובעלי מניות מהשלבים המוקדמים הם אלה שאחראים להתפכחות. הרי אם החברה צריכה עוד כסף, היא באה אליהם, והם אומרים 'אני לא שם עוד כסף' ודוחפים לתהליך של מכירה".

יש היום יותר תהליכים כאלה?
"יותר חברות שמתחילות תהליכי מכירה, הכי הרבה בשנתיים־שלוש האחרונות. כשהשווקים היו טובים, הן העדיפו להגיע לשוק הציבורי. היום, במקרים רבים האלטרנטיבה היחידה כדי להתקיים היא להימכר".

מחצית הרוכשות הפוטנציאליות - מארה"ב

לפי הניתוח של ברקליס, 1,204 חברות הן רוכשות פוטנציאליות. מדובר לדבריהם בחברות בעלות שווי שוק של למעלה מ־10 מיליארד דולר, עם יתרות מזומנים בסך מעל מיליארד דולר, מכל הסקטורים והאזורים הגיאוגרפיים. למעשה, מדובר בין היתר בחברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל ואחרות (גם בסקטורים אחרים). חברה ישראלית אחת שעונה על הקריטריונים של ברקליס כרוכשת היא חברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט. החברה הודיעה לאחרונה כאמור על רכישת פרימיטר 81, בעסקה של כחצי מיליארד דולר. חברות אחרות מישראל שיכולות להתאים לפרופיל הרוכשות של ברקליס הן נייס ואמדוקס.

מבדיקת ברקליס עולה שמעל מחצית הרוכשות הפוטנציאליות מגיעות מארה"ב וקנדה, כרבע מהאיחוד האירופי, 21% מאסיה־פסיפיק ו־1% מאמריקה הלטינית.

בחלוקה לפי תעשיות, 21% מהרוכשות הפוטנציאליות הן מתחום השירותים הפיננסיים, ועוד 19% מכל אחד מהתחומים - מוצרי הצריכה והקמעונאות, הטכנולוגיה, המדיה והטלקום.

אתם מזהים בניתוח שלכם מעל 1,200 רוכשות פוטנציאליות, אבל בכל המקרים אלה חברות, ולא רוכשים פיננסיים, כגון פרייבט אקוויטי. למה בעצם?
"לקרנות פרייבט אקוויטי קרה משהו לא נעים בשנתיים האחרונות, כמו שכולנו יודעים, וזו עליית הריבית. בדרך כלל קרנות פרייבט אקוויטי שמות חוב בחברה הנרכשת וזו הדרך שלהן להציג תשואות מאוד גבוהות באקוויטי, אבל קרו שני דברים, החוב מאוד התייקר ואם בעבר היה עולה להם 4%־5%, היום זה כבר 9%־10%. מצד שני, בנקים וארגונים פיננסיים פחות ששים היום לתת הלוואות לקרנות פרייבט אקוויטי, בניגוד לתקופה של לפני שנתיים־שלוש. אז הקרנות האלה יותר זהירות היום.בנוסף, המצב הנוכחי משנה להן את כל המתמטיקה של השווי לפיו הן מוכנות לרכוש. לכן יש פחות עסקאות פרייבט אקוויטי".

במילים אחרות, רוכשים אסטרטגיים - חברות גדולות בתחומיהן שמעוניינות לרכוש חברות מתחרות או חברות בעלות נישה ספציפית בסקטור שלהן, על מנת להמשיך ולצמוח נהנות היום מתחרות מועטה יותר על יעדי הרכישה. זאת, בניגוד מוחלט למצב עד לפני כשנתיים, אז הרוכשים הפיננסיים בעלי הכיסים העמוקים היו הגורמים הבולטים בשוק ה־M&A.

לרוכשים האסטרטגיים, שהם לרוב חברות ציבוריות, יש יתרון נוסף בימים אלה. בעיקר בסקטור הטכנולוגיה, אך לא רק בו, מחירי המניות עלו באופן משמעותי מתחילת השנה, מה שמאפשר לחברות האלה להשתמש במניה שלהן כמטבע חזק יחסית בעסקת רכישה במניות, או כאלה שמערבות גם מזומן וגם מניות.

לדברי פז, העובדה שהיום הרוכשים האסטרטגיים הם כמעט הגורם היחידי בשוק משפיע מאוד על המו"מ. "תהליכי M&A לוקחים משמעותית הרבה יותר זמן מאשר בתקופות אחרות, והמו"מ הוא קשוח", הוא אומר. להערכתו, לקראת סוף השנה הנוכחית ותחילת 2024 נתחיל לראות מימוש של תהליכים שקורים כיום. "נראה ב־2024 הרבה יותר עסקאות מיזוגים ורכישות ממה שראינו ב־2023 ובטח מ־2022 שהייתה שחונה".

"החברות חושבות על אלטרנטיבות"

אחרי תקופה יבשה יחסית, גם בשוק ההנפקות הראשוניות (IPO) בוול סטריט, נראה שיש התחלה של התאוששות. מספר חברות גדולות שהגישו תשקיפים לאחרונה צפויות להגיע לשוק ולגייס סכומים גדולים (ביניהן חברת השבבים הבריטית ARM).

פז מעריך שלמרות זאת, לא תהיה השפעה של שוק ההנפקות על החברות הישראליות שלפי הניתוח של ברקליס עשויות להימכר. "הבנצ'מרק בשוק הציבורי עלה מאוד בשנתיים האחרונות", מזכיר פז. "אם פעם לדוגמה, חברה שקרובה ל־ARR (הכנסות חוזרות שנתיות, ש.ח.ו) של 100 מיליון דולר יצאה לשוק הציבורי, היום מדברים על סביב 200־250 מיליון דולר. כל החברות מבינות שזה לא ישתנה בקרוב, אז הן חושבות על האלטרנטיבות".

ואיך משפיעה סביבת המאקרו? פז מתאר כי עליית הריבית משפיעה מן הסתם על הקושי של חברות לגייס, אך מצביע על נקודה מעניינת נוספת: "אם חברה גדולה יושבת על הר של מזומנים שנותנים לה ריבית של 5%, האלטרנטיבה לכסף (כלומר השימוש בו לרכישות, ש.ח.ו) יותר יקרה. ככל שהבנקים המרכזיים יפסיקו להעלות ואז יתחילו להוריד ריביות, זה יעזור לחברות האלה לפתוח את הכיסים ולהעלות ואלואציות".

מה לגבי המצב בישראל, על רקע האי־ודאות בנוגע לחקיקה המשפטית?
"יש כאלה שמתנהגים כאילו לא קרה שום דבר, ויש כאלה שאומרים 'נחכה להחלטה בישראל לפני שנקפוץ'. זה בעיקר תלוי בסוג החברה הנרכשת", מסביר פז. "אם היא חברת טכנולוגיה שבמקרה נמצאת בישראל אבל 95% מהמכירות שלה לחו"ל, זה פחות משפיע, אבל אם זו חברה שהיא לגמרי כלכלה ישראלית - מזון, ביטוח וכדומה, אני מעריך שימתינו שהמצב יתבהר".