היועמ"שית לבג"ץ: יש לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום (א') לבג"ץ כי היא תומכת בפסילת החוק לביטול עילת הסבירות. לעמדת היועמ"שית, ביטול עילת הסבירות "פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי"., זאת בשל הפגיעה בהפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט. 

● לראשונה מקום המדינה: לא ימונה נשיא לבית המשפט העליון במועד 
● בפעם השישית מאז קמה: הממשלה מבקשת ייצוג פרטי בבג"ץ 
● פסק הדין שמרחיב את אחריות רואי החשבון: בענף בטוחים שמדובר בטלטלה, בלשכה מנסים להרגיע 

"התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני", ציינה בהרב-מיארה. בכך, הוסבר בתשובה, נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות.

בתגובתה מבהירה היועמ"שית כי "לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול-דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת". 

תגובת היועמ"שית הוגשה על-ידי מנהל מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, ועורכי הדין נטע אורן, יונתן ברמן ושרון אבירם ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

"פגיעה קשה בעיקרון שלטון החוק"

בעמדה הנפרסת על פני 148 עמודים טוענת היועמ"שית כי משמעות ביטול עילת הסבירות היא שהדרג המדיני יהיה "מעל החוק" - כלומר שחרור הדרג הממשלתי מהחובה המוטלת עליו לנהוג בסבירות. בהרב-מיארה מציינת כי החובה עודנה קיימת, אלא שלאחר התיקון, בית המשפט לא יוכל לוודא כי הממשלה אכן פועלת במסגרת הדין החל עליה.

"המשמעות היא שהדרג הנבחר בממשלה, שבידו הכוח השלטוני הרב ביותר - ובכלל זה שינוי כללי המשחק דוגמת תיקון זה - מקבל למעשה פטור מחובתו לנהוג בסבירות ומורם מעל הדין, תוך פגיעה קשה בעיקרון שלטון החוק".

עוד נטען כי עילת הסבירות "מהווה אבן-יסוד לשמירת שלטון החוק, בהיותה מחייבת את הממשלה וחבריה לתת בהחלטותיהם את המשקל הראוי למאפיינים הדמוקרטיים של מדינת ישראל". ביטול העילה, נטען, פוגע בעיקרון הפרדת הרשויות.

לעמדת היועמ"שית, ביטול העילה יביא לפגיעה בריסון כוחו של הרוב. במסגרת התיקון, השרים והממשלה מקבלים חסינות בפועל על סבירות שיקול-דעתם: תימנע ביקורת על תחום המינויים הבכירים, על התעלמות משיקולים מקצועיים בקבלת החלטות ועל פגיעה שרירותית באינטרסים ציבוריים והעדפת שיקולים פוליטיים צרים ועד פגיעה בזכויות אדם.

"ניתן יהיה לדחוק לקרן זווית את שיקול ההגנה על זכויות האדם ומימושן בקבלת החלטות, ולא תמיד יימצא מזור בעילת המידתיות", טוענת בהרב-מיארה. היא מסבירה כי "עילת הסבירות היא עילת הביקורת העיקרית כאשר עסקינן בפגיעה במי שאינו מחזיק בזכות מוקנית, כדוגמת מי שאינם בעלי מעמד בישראל בהקשרים הנוגעים להסדרת מעמדן, או כניסתם של תושבים פלסטינים או זרים לישראל בהקשרים מסוימים". 

"תיקון חוקתי שאינו חוקתי" 

היועמ"שית מוסיפה כי אין מנוס מהקביעה החריגה שבחריגים כי התיקון לחוק הוא "תיקון חוקתי שאינו חוקתי במובנו הצר", וכי הוא נחקק תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ולכן דינו בטלות.

לעמדתה, סעד של ביטול תיקון לחוק הוא חריג ביותר ותקדימי, שכן עד היום בית המשפט מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד בשל היותו תיקון חוקתי בלתי חוקתי; אולם נוכח הפגיעה הקשה והנרחבת ביסודות דמוקרטיים, אין מנוס, לעמדתה, לבטל את התיקון לחוק. "לבית המשפט סמכות להעניק סעד חוקתי ולהכריז על בטלות חקיקת יסוד", ציינה.

העתירות יידונו ב-12 לספטמבר על-ידי כל 15 שופטי בית המשפט העליון בשידור חי. הממשלה, המיוצגת באופן עצמאי על-ידי עו"ד אילן בומבך, צפויה להגיש את עמדתה ביום רביעי השבוע.

"עמדת היועמ"שית - רעידת אדמה במשפט הישראלי"

בעקבות הגשת תגובת היועמ"שית, עו"ד אילן בומבך המייצג את הממשלה מבקש לדחות את מתן התגובה ובכך את הדיון עצמו לאוקטובר לפני פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון; זאת לאחר שבקשה קודמת שלו נדחתה.

בבקשה נטען כי עמדת היועמ"שית היא "רעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית (של משיבי הממשלה וייתכן גם של הכנסת) לעמדה כה קיצונית ומרחיקת לכת, אמורה להינתן בסד זמנים של ימים ספורים וכך גם קיום הדיון".

עוד נטען כי "אם בקשה זו לא תיענה חלילה, הרי שהדבר יסב למשיבי הממשלה נזק דיוני אמיתי וממשי, שכל-כולו סיכול משפט צדק במובנו הבסיסי".