כשהמשבר בהייטק ברקע: באוצר וברשות החדשנות ינסו למשוך קרנות מבוסטון

משלחת של בכירים ממשרד האוצר ורשות החדשנות תמריא השבוע לארה"ב כדי לבחון אפשרות לעידוד קרנות זרות להשקיע בחברות ישראליות בתחומי טכנולוגיות הבריאות והאקלים. בתחומים אלה קיים בארץ מחסור במשקיעים ובאקו-סיסטם תומך, כך שסטארט-אפים רבים של יזמים ישראלים מוקמים בחו"ל, עוד הרבה לפני השפעות המהפכה המשפטית. מדובר עדיין בשלב התחלתי של גיבוש התוכנית, אבל בהבשלה תיתכן השקעה מתקציב המדינה בהיקף המוערך ב-100-200 מיליוני שקלים.

● חברת הרובוטיקה הישראלית הודיעה בזום לעובדים: סוגרים, כולם מפוטרים
● החברה ישראלית שרוצה להילחם בבדידות גייסה 25 מיליון דולר

הצוות, בהובלת מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין וראש אגף תקציבים באוצר יוגב גרדוס, יגיע לבוסטון, הנחשבת לסביבת פעילות תוססת בעולמות ה-Health Tech והביוטק. שם, בין הקמפוסים היוקרתיים של הרווארד ו-MIT, נוצר כר פורה להקמת חברות מצליחות בענף הטכנולוגי ונרקמו ממשקים מול קרנות השקעה ייעודיות, שמתמחות בבריאות ובענפים משיקים. הצוות ייפגש עם אנשי ממשל שאחראים על התוכנית בבוסטון, עם חברות הייטק בתחום ועם נציגים מהרווארד ומ-MIT.

האקו-סיסטם הזה נולד לאחר תוכנית השקעות של הממשל האמריקאי, שאותה רוצים ללמוד במשלחת הישראלית ולשקול ליישם חלקים ממנה בארץ.

אפשרות אחת לעידוד הקרנות היא בהגנות מטעם המדינה על השקעות בישראל. ההשלכות התקציביות של אפיק פעולה שכזה הן בעיקר בסיכונים לטווח הרחוק. כלומר, אם כעבור עשור, למשל, יתבררו ההשקעות כהפסדיות, תצטרך הממשלה לסבסד חלק מההשקעה.

צעד אפשרי אחר הוא תמרוץ מראש של המשקיעים להגיע לישראל, אם בהטבות מס או אחרות. לכך תהיה השלכה תקציבית מיידית יותר, אבל כנראה שבסכומים נמוכים יותר מאשר במתן "רשת ביטחון" למשקיעים.

האוצר שואף להפסיק את התערבותו בשוק בשלב מאוחר יותר

אם המסקנה מהביקור בארה"ב תהיה שהממשלה צריכה להשקיע ביבוא הקרנות, צפויה התוכנית להתגבש בטווח של עד שנה. במקרה הטוב, השפעות התוכנית יורגשו בשטח בטווח הבינוני-ארוך, כשהמודל של בוסטון יועתק גם אל מכון ויצמן, הטכניון ומוסדות אקדמיה נוספים. השאיפה באוצר היא שלא לתקצב את התמריצים לנצח, אלא ליצור את הניצוץ שיעמיד את השוק על הרגליים ואז למשוך את ידיהם מהתערבות בו.

לפחות חלק מהרעיונות ניתן יהיה לתקצב במהלך תקציב המדינה ל-2023-2024. במסגרת תקציב רשות החדשנות, שעומד על כמיליארד וחצי שקלים בשנה, ישנם כספים שניתנים לשימוש מהיר. אומנם התוכנית אינה קשורה ישירות למשבר הנוכחי שחווה ההייטק בארץ ובעולם, אבל קשה להתעלם מהעיתוי שבו היא מגיעה. היקף גיוסי חברות ההייטק הישראליות ברבעון השני של 2023 צנח ב־65% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - כך לפי נתוני לאומיטק ו־IVC.