בנק ישראל הודיע היום כי הריבית במשק נשארה ללא שינוי, ברמה של 4.75%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. זאת הפעם השנייה ברציפות שבה בנק ישראל מותיר את הריבית על כנה, מאז שהחל בהעלאות הריבית באפריל 2022 במשך 10 פעמים ברציפות.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מציין בתגובה כי "בנק ישראל ציין שאמנם האינפלציה מתמתנת, אך היא נמצאת מעל היעד. באשר לפעילות הכלכלית, רמת התוצר אמנם משקפת פעילות המצויה מעל קו המגמה טרם משבר הקורונה, אך קצב הצמיחה הינו מתחת לפוטנציאל צמיחת המשק, תוך שמספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות בצמיחה. גם בשוק העבודה התמונה מעורבת, תוך ששוק העבודה מוסיף להיות בסביבת תעסוקה מלאה, אך נמשכת מגמת הירידה בשיעור המשרות הפנויות . היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן".
● רמות שיא מאז 2017: הדולר קופץ ל-3.81 שקלים
באשר לתמונה העולמית, הוא כותב, בנק ישראל הדגיש שסביבת האינפלציה בעולם מתמתנת בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים, בעוד שאינפלציית הליבה נותרת דביקה וגבוהה. ההידוק המוניטרי בעולם נמשך והעלאות ריבית נוספות באירופה ו/או בארה"ב יכולות להשפיע גם כן בכיוון של העלאה נוספת בישראל ו/או דחיית המועד הראשון להפחתה.
לדבריו, "החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, 23 באוקטובר, כלומר שיהיה עוד מידע רב יחסית לקבל עד להחלטה זו, ובכלל זה עוד שני פרסומים של מדד המחירים לצרכן, תוך ששיעור העלייה השנתי שלו צפוי לעלות חזרה לקרבת 4% והתחזית לשנה הקרובה צפויה להיות ברמה של כ-3% או מעבר לכך. פיחות משמעותי נוסף של השקל, תוך כדי הישארות של שער החליפין בצורה מתמידה ברמה גבוהה מספיק, תבוא לידי ביטוי בעדכון כלפי מעלה של הערכות אינפלציה אלו, תוך כדי בלימת תהליך ההתכנסות של האינפלציה לכיוון היעד, מה שעשוי לתרום עוד לאפשרות של העלאת ריבית נוספת ל-5%".
"לא פוסלים עליית ריבית אחרי החגים"
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, אומר כי "למרות ההתמתנות האחרונה, להערכתנו מוקדם עדיין לטעון שהושג ניצחון על האינפלציה ולהכריע שהריבית בישראל הגיעה לשיא. זאת, במיוחד על רקע ההשפעה הגדולה יחסית של שער החליפין על האינפלציה בישראל דרך מחירי היבוא; ההשפעה הגדולה של שכר הדירה על המדד, המושפעת כרגע גם מגל העלייה מרוסיה ואוקראינה; השפעת העלייה בשכר הממוצע של העובדים הישראלים".
לדבריו, "החלטת הבנק שלא להעלות את הריבית החודש סבירה בהחלט על רקע הנתונים הנוכחיים (של האטה בקצב הצמיחה והתמתנות מסוימת בקצב האינפלציה), ואיננה מפתיעה. יחד עם זאת, אנחנו לא פוסלים שאכן נראה עליית ריבית אחרי החגים במיוחד אם נראה המשך פיחות בשקל".
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, מציין בתגובה להודעת בנק ישראל: "ההחלטה להותיר, שוב, את הריבית על כנה עקבית עם התפתחות ציפיות השוק, ולא רק אצלנו, בתקופה האחרונה. ציפיות אלה התמתנו בשבועות האחרונים בתגובה לעלייה באינדיקציות להשפעת סביבת הריבית המרסנת, בארץ ובעולם על הפעילות. בראייה מקומית, במשך תקופה ארוכה לא ניכרה תגובה מהותית של הצרכן המקומי לעליית הריבית, לפחות כאשר מסתכלים מרחוק על הסטטיסטיקה היבשה. מנגד, במבט מקרוב נתוני הקצה האחרונים מצביעים כבר על מקטע רך יותר".
בפרט, הוא מוסיף, "אנו רואים את ההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים של יוני ויולי כסממנים מובילים לתופעה זו. ועל זה ניתן להוסיף את האינדיקציות הנוכחיות להאטה בשימוש בכרטיסי אשראי, גם באוגוסט. בראייה עולמית ניתן עוד לציין את ההתמתנות העקבית בציפיות השוק בארה"ב להודעת הפד הקרובה, לאור התמתנות החששות מספירלה אינפלציונית, על רקע ההאטה בפעילות והעלייה באבטלה".
לדבריו, "נתוני מדד המחירים הקרוב צפויים להביא את האינפלציה השנתית בישראל אל סביבת 4%. לתפיסתנו, הסיבה לזה היא טכנית במידה רבה, ומושפעת במידה רבה מהעמקת ההוזלה על הבלו, באוגוסט שנה שעברה. מנגד, פוטנציאל עליית מחירי הדלק המקומיים דווקא התרחב בחודשים האחרונים, לאור עליית מחירי הנפט בעולם, והיחלשות השקל, מחד, אל מול התרחבות הגירעון הממשלתי, מהצד השני. זולת גורמים אלה, נצפה כי עליית מחירי השכירות תהווה את אחד הגורמים העיקריים לעליית האינפלציה המקומית, בתקופה הקרובה".
"ריבית בנק ישראל עלתה מעבר לציפיות האינפלציה הקצרות במשק בסביבות מרץ השנה. אל מול זה, ההודעה היום מקבעת את הריבית על הרמה הנוכחית עד שלהי אוקטובר ותותיר אותנו לפיכך בכשבעה חודשים של "ריבית ריאלית" מצמצמת. בראייה היסטורית, תקופה כזו של מדיניות מצמצת, והמדיניות הנוכחית היא בהחלט כזו, נחשבת פרק זמן ארוך יחסית אשר צפויה להערכתנו להביא לידי ביטוי מובהק וקל לזיהוי את השפעת הריבית לא רק בשטח, אלא גם בסטטיסטיקה, ובאופן בולט יותר", הוא כותב.
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית בבנק דיסקונט התייחסה בתגובתה להחלטת בנק ישראל לאיום שמהווה השקל על האינפלציה, וכתבה כי "להתפתחות הפיחות בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה".
בנוגע להמשך, נכתב בתגובה כי הצפי הוא כי "ריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי, ותתחיל לרדת במתינות ברבעון השני של 2024, אם כי התנהגות חריגה של שער החליפין עשויה להוביל לסטייה מתחזית זו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.