למרות הבטחות משרד הבריאות, הרופאים חוששים מהרפורמה המתקרבת

בחודש נובמבר צפויה להיכנס לתוקף אחת הרפורמות השנויות במחלוקת בתחום הבריאות בשנים האחרונות. במשרד האוצר החליטו לנסות לצמצם את מה שהם מכנים "כפל ביטוח" בין הביטוחים הפרטיים שמוכרות חבורת הביטוח לבין השב"ן (שירותי בריאות נוספים) של קופות החולים, ויחייבו את חברות הביטוח לסבסד כל ניתוח שיכול להיות מבוצע גם דרך קופות החולים.

● משה בר סימן טוב: בוחנים אפשרות לחייב בהפרשה לביטוח סיעודי 

החשש הגדול בעולם הבריאות הוא שהרפורמה תשית עלויות נוספות על קופות החולים, ותגביר את העומס על התורים לטיפולים במערכת הציבורית, בזמן שכבר במצב הנוכחי לקוחות הקופות נאלצים להמתין חודשים להתייעצויות מקצועיות ולניתוחים. חשש נוסף הוא שכדי לעמוד בעומסים שיווצרו, קופות החולים ייקרו את תעריפי רכישת השב"ן.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת אף התייחס לכך וכתב בניתוח הרפורמה שהוצגה בעבר בחוק ההסדרים כי "בטווח הזמן הרחוק יותר יש לבחון האם מעבר מבוטחים רבים למיצוי זכויות במסגרת שב"ן יביא לעומס על המערכת וישליך על זמינות ואיכות הטיפול וגם אם התוכניות יגדלו, יהיה מדובר בתוספת רופאים צעירים יחסית ופחות מנוסים".

עוד נכתב כי ללא חיזוק מקביל גם של המערכת הציבורית ייתכן ותהיה פגיעה באיכות וזמינות השירותים וככל שהחשש מעזיבת רופאים יתממש, הדבר עשוי להשפיע על איכות השירות. כמו כן, כתבו בממ"מ כי התייקרות הפרמיות עשויה לצמצם את אפשרויות הבחירה ביחס למצב הקיים.

"כל תוספת עלות שתושת על השב"ן - המדינה תממן"

בכירים בתחום הבריאות נשאלו על כך בכנס של חברת עדיף שהתקיים היום. ובמשרד הבריאות ביקשו להרגיע את הביקורות.

לדברי ליאור ברק, סמנכ"ל קופות חולים במשרד הבריאות, המדינה תישא בעלויות הללו, והשירות הניתן לציבור לא ייפגע. "מרבית הרופאים לא מתכוונים לנתח פחות ברגע שהרפורמה עוברת, אלא ימשיכו לנתח. חלקם ינתחו יותר מבוטחי שב"ן ופחות מבוטחים של חברות הביטוח. השאיפה שלנו שחלקם גם יהיו יותר במימון ציבורי ולא באחד מביטוחי הרשות (שב"ן או ביטוחים פרטיים, ר"ו)".

ברק הזכיר כי במהלך הדיונים על החקיקה הבטיחה הממשלה הקצאת מאות מיליוני שקלים לטובת הרפורמה. "חלקם כבר הוקצו כדי לתמרץ את המערכת הציבורית ואת הרופאים שיתנו זמינות טובה יותר למערכת הציבורית ולבתי החולים. אנחנו לא רוצים שהפרמיות של השב"ן יעלו. לכן, כל תוספת עלות שתושת על השב"ן - אנחנו כמדינה, נדאג לממן אותה.

"איך נממן אותה? באמצעות זה שנעביר חלק מהשירותים שנמצאים היום בשב"ן, לסל הציבורי, כמו שעשינו עם ביטוחי השיניים. ההעברה הזו אפשרה להחיל כמות גדולה יותר של ניתוחים בשב"ן והפרמיה ודמי החבר לא עלו. כך שההנחה שייווצרו תורים גדולים יותר בשב"ן היא הנחה פחות סבירה בהתחשב בזה שעיקר התשומה הוא כוח האדם", אמר הסמנכ"ל במשרד הבריאות בכנס.

בתגובה לשאלה על כך שמשרד הבריאות צריך לדאוג לא רק שלא יעלו התעריפים בשב"ן, אלא שלא יצומצמו השירותים שניתנים לציבור, ענה ברק כי "השירות לא יצומצם. תפקידנו לוודא שרשימות הרופאים לא מצטמצמות, גם ביחס לרשימות של חברות הביטוח".

יו"ר ארצ"י: "הנטל על ציבור המטופלים יגדל והרמה הרפואית תדרד

מנגד, ד"ר אייל שפירא יו"ר ארצ"י טוען שמדובר בבכייה לדורות ובהחלטות רעות, וכי הנטל הכללי על ציבור המטופלים יגדל והרמה הרפואית תדרדר. הוא הסביר כי כבר היום יש השפעה על המבוטחים בביטוחים הפרטיים.

הסיבה לכך לפי שפירא היא שחברות הביטוח כבר עכשיו מנסות לצמצם עלויות, מאחר שאלה יתייקרו כשהן יצטרכו לממן את הפרוצדורות הרפואיות שמבצעות קופות החולים, במקביל לדרישה מהן לסדר את הרשימות מחדש כך שיהיו לפחות 50% מהרופאים הכלולים ברשימות השב"ן.

"אנחנו רואים חברות ביטוח שמודיעות בצורה חד צדדית לרופאים שעובדים איתם שהם מפסיקים התקשרות מול אותם רופאים. דבר נוסף שאנחנו שומעים שהולך להיות, גם קופות החולים צריכות לסדר את הרשימות שלהן בשב"ן. כך שאנחנו מתכוננים לגל של הודעות מרופאים בשב"ן שהפעילות שלהם תיפסק במסגרת קופות החולים.

לדבריו, לטעון שאם יוגבלו הרופאים בסקטור העצמאי והמסחרי הם יזלגו חזרה למערכת הציבורית זאת טעות. "המערכת הציבורית לא ערוכה. אין למערכת את התקציבים. רק ביום ראשון האחרון התפרסם שמנהלי בתי החולים הממשלתיים שלחו מכתב לשר האוצר, ובכיתוב שר הבריאות, שנגמר הכסף. אנחנו בתחילת ספטמבר ויש לנו עוד רבעון שלם של מתן שירותים בסקטור הציבורי ומנהלי בתי החולים צועקים שאין להם כסף".

בלשכת סוכני הביטוח הודיעו כי בכוונתם לפנות לבג"ץ כדי למנוע מהרפורמה של משרד האוצר לצאת לדרך. זאת בעיקר סביב הכוונה לחייב העברה גורפת של מבוטחים קיימים שרכשו פוליסת בריאות פרטית לפוליסות שב"ן, שהן מצומצמות יותר. "אגף תקציבים ביקש בצורה אגרסיבית לעשות משהו לא חוקי ולכן אנו ניפגש בבית המשפט בעניין הזה. החל מיוני 2024 כל הלקוחות שעברו הליך התאמה אצל סוכני הביטוח, בו הוצע להם לרכוש פוליסת משלים שב"ן, יאלצו לעבור לפוליסה הזו למרות שהם בחרו פוליסת כיסוי מהשקל הראשון. זו שערוריה ונעשה כל מה שניתן כדי להילחם בהחלטה הזאת כי היא נוגדת את החירות של בני האדם לבחור במה שהם רוצים".

לאחר הדחיה, הרפורמה של שוק ההון צפויה לצאת באוקטובר

במקביל, ברשות שוק ההון נחושים להחיל את הרפורמה שלהם בביטוחי הבריות כבר ב-1 באוקטובר, כלומר עוד לפני הרפורמה של משרד האוצר. נזכיר, כי כפי שפורסם בגלובס לראשונה, הרפורמה של רשות שוק ההון נדחתה שעות ספורות לפני מועד כניסתה לתוקף המתוכנן בשל השינויים מרחיקי הלכת שמבצע האוצר.

הרפורמה הזו נועדה לייצר פוליסות ביטוח בסיסיות ועליהן הרחבות. פוליסת הבריאות הבסיסית האחידה אמורה לכלול כיסויים להשתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל, תרופות מחוץ לסל וניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בחו"ל. הרובד השני, מעל הרובד הבסיסי, יכלול כיסוי לניתוחים בישראל.

מעל רובד זה יהיה רובד נוסף של הרחבה לאחת או יותר מתכניות הביטוח ברובד הראשון, השני או לפוליסת מחלות קשות, ומעליו יוכלו המבוטחים לרכוש גם כיסוי אמבולטורי (לדוגמה התייעצויות, בדיקות אבחנתיות, פיזיותרפיה ועוד). הוא יכלול חמישה כיסויים אפשריים שהלקוח יוכל לרכוש בנפרד, גם אם החברה בה הוא רוצה להיות מבוטח שונה מזו בה רכש את הפוליסה הבסיסית.

"יש מבוטחים שאין להם כסף לקנות את כל הרובד הראשון ואולי הם רוצים לקנות רק כיסוי להשתלות ורק כיסוי לתרופות, הסביר אבי עובדיה, מנהל מחלקת ביטוחי בריאות ברשות שוק ההון. "אין התניות בתוך הרובד הזה. מי שרוצה לרכוש רק חלק מכיסויי הבסיס יוכל לעשות זאת. זה התאמת צרכים, אפילו ברמה הבסיסית ביותר".