מה צריך לעשות כדי שרהט תהפוך לירכא של הדרום

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

רהט מדורגת במקום השני במדרג גודל הערים במטרופולין באר שבע. העיר צפויה להמשיך ולגדול בקצב גבוה בשנים הקרובות, ובעוד כעשור אוכלוסייתה תחצה את רף ה־100 אלף התושבים. תוכנית המתאר הכוללנית לעיר, שאושרה להפקדה, שואפת להפוך אותה למרכזו של "מטרופולין משני" לבאר שבע ומוקד כלכלי אזורי. מה נדרש כדי שמטרה זו תתממש? 

● המתחרה של קרפור בדרך: נחשף מיקום הסניף הראשון של SPAR | בלעדי
● בקסטרו מעוניינים בזכיינות של המותג הבריטי JDsports במקום מוליוב 
● סאלח דבאח במגעים לפתיחת סניפים באירופה ובמדינות המפרץ 

עד היום רהט נבנתה כך שתתי־אזורים בתחומה משויכים ל"חמולות" שונות, באופן שקיים נתק בין האזורים. העיר מאופיינת במעט מאוד שטחי נדל"ן מניב ביחס לאוכלוסייתה - 2 מ"ר נדל"ן מניב לתושב בלבד. היצע שטחי המסחר אינו מספק מענה לביקושים של התושבים, וכוח הקנייה דולף לבאר שבע, בעוד מעט מאוד כוח קנייה נכנס אליה. בשנה האחרונה קטן עוד יותר היקף הקניות וההסעדה של כוח קנייה מהחברה היהודית בשטחי מסחר ביישובי החברה הערבית, בעיקר בשל היעדר תחושת ביטחון.

החברה הבדואית עוברת תהליכי עומק ושינויים כלכליים, המשפיעים בין היתר על הרגלי הקנייה וההכנסה הפנויה של האוכלוסייה. שינויים אלה משפיעים גם על תמהיל הביקושים והמגמות הצרכניות ברהט. בתכנון וניהול כלכלי ועסקי מיטבי (והחזרת הביטחון אישי), העיר יכולה להפוך ל"מלכת המסחר של הדרום", בדומה למעמדה של ירכא בצפון המדינה.

תכנון לא ריאלי

רהט היא העיר היחידה בישראל שכל אוכלוסייתה משתייכת לחברה הבדואית. העיר מונה כיום כ־80 אלף תושבים, כאשר בעוד עשור אוכלוסייתה צפויה לגדול באופן ניכר. כבר כעת, רהט היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בנפת באר שבע, מעמד המקנה לה נוכחות משמעותית במרחב המטרופוליני.

החברה הבדואית עוברת תהליכים ושינויי עומק כלכליים, שמתבטאים בין היתר בגידול באחוז הזכאים לבגרות, בהשתלבות באקדמיה, בגידול באחוז המשתתפים בשוק התעסוקה ועוד. אחד התוצרים של התהליכים הללו הוא העלייה בכוח הקנייה של משקי הבית, ולכך יש השפעה על ההתפתחות הכלכלית של העיר ושל המרחב כולו.

באפריל 2022 אושרה להפקדה תוכנית מתאר מקומית כוללנית לעיר. בין היתר, היא כוללת 688 אלף מ"ר לצרכי מסחר ומשרדים בעיר וכן 1.3 מיליון מ"ר בייעוד לתעסוקה ותעשייה. מטרת התוכנית היא לממש את הפוטנציאל הטמון בעיר, תוך הפיכתה למוקד משיכה אזורי עבור תושבי הסביבה - בדואים ויהודים כאחד, לצד תיירים ומבקרים מרחבי הארץ. בפועל, המספרים שתוכננו הם "אינסופיים" ולא צפויים להתממש, בנוסף לפריסתם במיקומים שאינם מתאימים, ולכן נדרש רה־תכנון עירוני כלכלי.

אזור התעשייה "עידן הנגב", הממוקם ממזרח לעיר, משותף עם הרשויות בני שמעון ולהבים, ונהנה ממיקום חזק על כביש 6 ובסמוך לתחנת הרכבת. באזור התעשייה יש כ־40 מפעלים בהיקף של 200 אלף מ"ר, ובראשם סודהסטרים. תוכנית "פארק תעסוקה עידן הנגב דרומי", שאושרה בשנת 2019, מהווה המשך ישיר לאזור התעשייה הקיים וצפויה להוסיף מאות אלפי מ"ר של שטחי תעשייה, משרדים ומסחר. בנוסף מתוכנן לקום בו בית חולים.

מעגל העוני של העיר

ומה באשר לתפקודה הכלכלי של רהט? העיר בונה מעט נדל"ן מניב ביחס לרשויות הסמוכות. בהתאם לדוחות הכספיים משנת 2021, ההשקעה בתושב עמדה על 957 שקל בשנה, סכום נמוך משמעותית מהממוצע במטרופולין באר שבע (4,092 שקל לתושב), ואף נמוך מרשויות בדואיות סמוכות כגון שגב־שלום (1,532 שקל לתושב).

כאמור, קיימים 2 מ"ר נדל"ן מניב לתושב בלבד, נתון נמוך מאוד ביחס לרשויות שכנות - לשם השוואה, במועצה האזורית בני שמעון, ש"עוטפת" את רהט, קיימים 36 מ"ר נדל"ן מניב לתושב. הנתון נמוך גם ביחס לממוצע הערים בישראל, העומד על 17 מ"ר. כך נוצר "מעגל העוני" של רהט. העיר משקיעה בחינוך בתושב 56 שקל בלבד, לעומת ממוצע ארצי של כ־700 שקל, ומדורגת במקום ה־76 במדרג הערים בישראל, ולכן גם מוגדרת כ"עיר ענייה".

על־פי נתוני הלמ"ס, בעשור האחרון נבנו ברהט שטחי מסחר בהיקף של 12 אלף מ"ר בלבד. היקף שטחי המסחר הנמוך גורם לדליפה משמעותית של כוח קנייה אל מחוץ לרהט, בעיקר לבאר שבע.

על־פי בחינה שבצענו בצ'מנסקי בן שחר ושות', כוח הקנייה החודשי ברהט כיום נאמד בכ־65 מיליון שקל. כוח קנייה זה מסוגל לתמוך בסדר גודל של עד 55 אלף מ"ר מסחר, זאת כאשר בפועל קיימת רק כמחצית מכך. בעשור הקרוב הגידול באוכלוסייה יגדיל את כוח הקנייה עד לכ־90 מיליון שקל, ובהתאם יגדל הביקוש הפנימי לכ־20 אלף מ"ר מסחר נוספים, מה שיאפשר לפתח עוד שטחים.

השינויים החברתיים והכלכליים בחברה הבדואית משפיעים על הרגלי הצריכה ומחוללים ביקושים חדשים - מעבר למסחר "מודרני" במרכזי מסחר ובפאוור סנטרים, לעומת המסחר המסורתי הקיים ברחובות העיר. מרכז מסחרי חדש של רני צים (SEVEN) - שהיה הראשון לזהות את הפוטנציאל בחברה הערבית והבדואית - נבנה בכניסה המזרחית לעיר ויתפרס על פני כ־7,000 מ"ר.

 מרכז מסחרי רהט רני צים / צילום: מאיר אדרי

באשר לרהט עצמה, השוק המקומי מיושן ואינו מתחרה בשוק הבדואי הממוקם בבאר שבע. שוק מקומי חדשני, עם חוויית קנייה ומקום והכולל בהכרח גם שטחי הסעדה ובילוי, יכול למנף את כלכלת העיר ולהיות עוגן תיירותי שימשוך מבקרים המתעניינים בתרבות הבדואית הייחודית.

בערים היהודיות הסובבות את רהט קיים היצע מצומצם של מרכזי מסחר הפתוחים בימי שבתון. לרהט יש פוטנציאל להפוך ל"ירכא של הדרום" - שטחי המסחר, החנויות ומרכזי מסחר בירכא מהווים מוקד אזורי ואף ארצי ובעיקר מושכים את האוכלוסייה היהודית בימי שבתון, כאשר ההיצע בערים היהודיות סגור ו/או נעדר היצע של חנויות מחיר. ההיצע שם כולל את מרכזה, מיי בייבי, ביג אאוטלט ועוד.

 תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

למשוך את התיירים

גודל כוח הקנייה החודשי ברהט צפוי להמשיך ולגדול כתוצאה מקצב גידול האוכלוסייה הגבוה וכן מהגידול בהכנסה הפנויה עם העלייה ברמת החיים בחברה הבדואית. בעיר קיים היצע תכנוני אינסופי של שטחי נדל"ן מניב, שחלק ממנו ימומש בעשור הקרוב עם הגידול בביקושים המקומיים.

בעיר קיים פוטנציאל גבוה לפיתוח מרכזי מסחר, שיתפסו את הביקושים המקומיים של תושבי העיר ויקטינו את הדליפה של כוח הקנייה ממנה. בנוסף, מיצוב העיר כמוקד מסחרי אזורי הפתוח בימי שבתון, ומכיל שווקים וגם חנויות מחיר, ימשוך כוח קנייה מבחוץ.

בעיר מוצע לתכנן ולפתח שוק בדואי אמיתי, שוק תיירותי, מרכז מסחרי נוסף בחלקה המערבי ושדרות מסחר בצירי התנועה המרכזיים שיהיו מסודרים, מנוהלים ומחוללי תנועה. תוכנית אסטרטגית כלכלית ותוכנית פעולה יחוללו בה צמיחה כלכלית, ויקרבו אותה לרמה הכלכלית של הערים היהודיות בישראל. כל זאת עם החזרת הביטחון האישי לאורחים ברהט.

בכתיבת הטור השתתף יהודה ויקסלבאום, אנליסט בצ'מנסקי בן שחר