בחודשים האחרונים נשואות עיני הכלכלנים לנתוני הצמיחה האירופיים. התהייה העיקרית היא אם גוש האירו יצליח לחמוק ממשבר כלכלי, ובאופן ספציפי ממיתון שיתבטא בתמ"ג הולך ומתכווץ. עד כה, הכותרות היו כי הגוש הצליח "להתחמק" מכך, עם צמיחה מזערית של שברי אחוזים מתחילת השנה. אבל יש מרכיב אחד בנתוני התמ"ג - המתפרסמים על ידי סוכנות "אירוסטאט" האירופית מדי חודש - שעשוי לעוות את התמונה: המידע המגיע מאירלנד.
● פרס ניחומים? אחרי ביטול עסקת הענק, ההסכם החדש בין אינטל וטאואר
● הנפקת הענק של חברת ARM מתקדמת שלב. מה מחיר המניות?
אירלנד נחשבת לאחת האומות שביצעו את הזינוק החד ביותר במערב בעשורים האחרונים מבחינת רמת החיים. התוצר לנפש בצמרת העולמית ומדדי התפתחות של האו"ם זינקו בהשוואה לשנות החמישים. הרקע לכך הוא העובדה כי המדינה - בזכות חברותה בגוש האירו, מיקומה, השפה האנגלית המדוברת בה, אך בעיקר בשל מדיניות מס מקלה מאוד - הפכה למטה האירופי של תאגידים בינלאומיים רבים, רובם אמריקאים.
התאגידים הללו, המנהלים פעילות גלובלית ענפה, ובשנים האחרונות מתמקדים באסיה, מעבירים באופן שוטף "נכסים לא מוחשיים" בתחום הקניין הרוחני למטות באירלנד, משיקולי מס. הסכומים הם אדירים, ומכיוון שלא נדרש לבצע פעולה מלבד הוראה אלקטרונית, הדבר נעשה באופן תכוף וזריז. אך תוצאת לוואי של הפעילות הזו היא שנתוני התמ"ג האיריים איבדו למעשה קשר עם המציאות.
עיוות התמונה האמיתית
החברות הבינלאומיות העצומות שהפכו את אירלנד למקום הרישום שלהם מסיבות של מיסוי נמוך, רושמות קניין רוחני גלובלי במיליארדים. דבר זה גורם לנתוני הייצוא האירי לזנק לעיתים בשיעור דו־ספרתי מדי חודש, ולעוות את התמונה האמיתית. הפעולות אינן משקפות עבודות, הכנסות, השקעות או רווחי מס באירלנד או באירופה, אלא יותר העברה של שווי זכויות פטנטים, סימנים מסחריים, זכויות יוצרים, תהליכי ייצור ועוד.
לפי סקירה של הבנק המרכזי האירופי, העובדה כי התאגידים הרב־לאומיים (MNE, multinational enterprises), "מעבירים נכסים לא מוחשיים, משקפת בעיקר תכנון מס מיטבי, ואינם פעולות הקשורות לדינמיקה של מחזור העסקים האירופי". ה"אייריש טיימס" איבחן בכתבה שהוקדשה לנושא בחודש האחרון כי "הפעילות של החברות הרב־לאומיות הגדולות - אפל, פייזר, מטה (לשעבר פייסבוק), אינטל וגוגל - שלרוב מתרחשת באסיה, מעוותת את נתוני התמ"ג האירופיים".
עד כמה? ההשפעה יכולה להיות מז'ורית. ביוני האחרון, למשל, מדד הייצור התעשייתי באירופה רשם עלייה של 0.5%, בהשוואה למצב במאי. אבל למעשה, הסיבה היחידה שגרמה לעלייה היא העובדה כי אירלנד רשמה זינוק של 13.1% ביוני במדד זה באותו החודש, שקיזז הפסדים ממדינות אחרות. לולא אירלנד, היה המדד יורד ב־0.9%, לפי חישוב בנק "ברקליס" שהובא בעיתונות האירית.
יוני אולי היה חודש מיוחד באירלנד, אבל מסתבר שזינוקים כאלו - המשפיעים בתורם על התמ"ג - הם לא מאוד נדירים במדינה. למעשה, ב־14 מתוך ה־24 החודשים האחרונים הייתה תנודה דו־ספרתית במדד הייצור של אירלנד, תופעה נדירה מאוד במדינות אחרות. "העובדה שאירלנד הצליחה למשוך את התעשיות הגדולות הללו בעזרת הטבות מס יוצרת באופן קבוע בלגן בנתונים הכלכליים האיריים", אמר בעבר סטיבן גרלק, לשעבר סגן ראש הבנק המרכזי של המדינה. "וזה לא תורם הרבה למוניטין של אירלנד", הוסיף.
זה לא רק מדד הייצור התעשייתי שמושפע, אלא התמ"ג כולו. לפי חישובי ה"אייריש טיימס" ברבעון השני של השנה, יותר ממחצית הצמיחה שנרשמה בגוש האירו כולו (0.3%) נבעה מכך שהכלכלה האירית זינקה באותו הרבעון ב־3.3%. למעשה, כאשר מדברים על כך שגוש האירו רשם צמיחה, התמונה האמיתית מורכבת הרבה יותר.
"כלכלת לפרקונים"
עו"ד מתן לס, המלווה סטארט־אפים ישראלים המעוניינים להיכנס לשוק האירי, מסביר כי אכן קיים עיוות של חישוב המסים. כלומר - רווחים של חברות זרות על קניין רוחני, שלרוב פותח מחוץ לאירלנד, בעצם מחושבים כהכנסה אירית ויוצרים את האשליה של צמיחה באירלנד - וזה בדיוק מה שאנו רואים בצמיחה האחרונה באירופה. לס מוסיף כי אירלנד השקיעה רבות בכדי למצב את עצמה כמדינה מובילה בתחום.
ישראל ואירלנד: שתי כלכלות אי שונות בתכלית
קשה שלא להשוות בין מה שקורה באירלנד לבין ישראל, כאשר מבחינה כלכלית, קיים דמיון רב בין שתי המדינות. כמו בישראל, גם הכלכלה האירית מסתמכת בעיקר על ייצוא שירותים, ופן נרחב מהייצוא שלה, כמו זה הישראלי, הוא ענף ההייטק.
מעבר לכך, שתי המדינות הן למעשה כלכלות אי - ישראל בשל המצב הגיאו־פוליטי, ואירלנד, שחוץ מהגבול עם בריטניה שממנה התנתקה במאה הקודמת, היא למעשה מוקפת ים. גם הנתונים של שתי המדינות נראים דומים.
עם זאת, לדברי עו"ד מתן לס, המצב בישראל שונה בתכלית ממה שקורה באירלנד. "אירלנד היא שוק שפיתח תעשיית הייטק על ידי יצירת סביבת עבודה נוחה ממש לעסקים זרים", הוא אומר, ומציין כי אחד המרכיבים החשובים שהביאו למיצובה של אירלנד כמעצמת הייטק היא יציבות פוליטית. "בתקופה שבריטניה יצאה מהאיחוד והיה פופוליזם גואה במדינות אחרות, כל המפלגות הרציניות באירלנד בעצם הסכימו שאין לה עוד מה להציע חוץ מהסביבה הנוחה לעסקים זרים, ובגלל זה, כולם, לאורך השנים, תמכו באותה מדיניות (שכוללת מיסוי נמוך)". לאירים, לדבריו, "אין ממש חלופה אמיתית ליום שבו האמריקאים לא ירצו להשקיע בה יותר".
ברמה המדינית, בין ישראל לבין אירלנד קיים מסחר ענף. היקף הייצוא של ישראל לאירלנד הסתכם ב־2022 בכ־2.6 מיליארד דולר, ורובו נבע מתחום הרכיבים האלקטרונים. אירלנד כאמור היא חלק מהאיחוד האירופי, כך שההסכמים החתומים עם האיחוד מכובדים גם באי הצפוני. כתוצאה מכך, קיים בין המדינות הסכם סחר חופשי. יתרה מכך, עם אירלנד יש הסכם פרטי למניעת מיסוי כפול בין המדינות.
אהרון כץ
לדברי לס, מדובר במגמה שהתחילה להתבהר כבר לפני קרוב לעשור, כאשר הצמיחה באירלנד הגיעה ב־2015 ל־24.4%. פול קרוגמן, הכלכלן הנודע וחתן פרס נובל, כינה את הנעשה במדינה "כלכלת לפרקונים", בהתייחסו ליצורים המיתיים האיריים הידועים בחיבתם למעשי קונדס.
"הנתונים הכלכליים של אירלנד נותקו לחלוטין מהמציאות, וזאת כתוצאה של תכנוני מס במדינה", מסביר לס. לדבריו, "הכלכלנים גילו שניתן לייחס חלק ניכר מהקפיצה החדה בתמ"ג ב־2015 אך ורק לחברה אחת - אפל - שהעבירה קניין רוחני בשווי 300 מיליארד דולר לאירלנד, שווה ערך לכ־20% מהתמ"ג במדינה כולה".
בכדי לפתור את התסבוכת, מנסים כלכלנים בעולם למצוא מדד שיתאר בצורה נכונה יותר את הפעילות בכלכלה האירית, אך כרגע נראה שעדיין לא מצאו את הפתרון הנכון. בסופו של דבר, לאירלנד יש אינטרס בפתרון יעיל בכדי שראשיה יוכלו להבין מה המצב הכלכלי האמיתי במדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.