כבר בעונה הזהובה שלו במדי קבוצת הכדורסל הגולדן סטייט ווריורס, עומרי כספי חלם על ההייטק. יזם הטכנולוגיה עמירם שחר, שהתגורר באותה התקופה בקליפורניה וצפה בכל משחקיו של כספי, יצר איתו קשר שנמשך במידה רבה עד היום. "תמיד כששוחחנו על העתיד, העולם הטכנולוגי ריתק אותו", מספר שחר. זמן מה לאחר שמכר את החברה שהקים, ספוט, לענקית הטכנולוגיה נטאפ בתמורה ל-363 מיליון דולר, הוא מספר, הוא כבר התחיל לחשוב על המיזם הבא. ״סיפרתי לכספי שאני שוקל לעזוב ולהקים חברה חדשה״, הוא מספר לגלובס. ״כספי אמר לי שהוא חושב להקים קרן הון סיכון שלו, אז היה ברור לנו שנעבוד יחד״.
● שדה דב שווה פחות: השאלות שמציפה הערכת השווי החדשה
● פרס ניחומים? אחרי ביטול עסקת הענק, ההסכם החדש בין אינטל וטאואר
היום (שלישי) מודיע שחר על גיוס 50 מיליון דולר לחברה שהקים לפני שנה בלבד - אפווינד (Upwind) ובו משקיע כספי באמצעות קרן ההון סיכון שהקים מאז המכונה "שבע", על שם המספר על חולצתו בתקופת פעילותו במכבי תל אביב. השניים צירפו להשקעה גם את עמיתו לשעבר של כספי מגולדן סטייס, סטף קרי, שהשקיע בסיבוב באמצעות הקרן שלו, פני ג'אר (Penny Jar). פני ג'אר, או צנצנת של מטבעות בתרגום מילולי, הייתה השיטה שהנחיל מאמנו של קרי בילדותו: השיפור בקליעה לסל סיזיפי כמו למלא אגרטל במטבעות. ״שניהם רואים את האנלוגיה שבין ספורט לבין יזמות: בשני המקרים יש היבטים חשובים של ניהול אגו, משמעת עצמית ובניית צוות נכון. יש משהו במנהיגות של סטארט-אפ שמזכיר את מה שמתרחש בחדר ההלבשה לפני או אחרי משחקים״.
כספי וקרי נכנסו כמשקיעים בסיבוב בן 50 מיליון דולר שהובל על ידי קראפט ונצ'רס, קרן ההון סיכון של דיוויד זאקס, ממייסדי פייפאל, שגם השקיע בחברות של עמיתו לשעבר אילון מאסק דוגמת ספייס אקס וטוויטר. עוד השתתפו בסיבוב המשקיעים הקיימים דוגמת סייברטארטס של גילי רענן וליאור סיימון; גריילוק; ולידרז פאנד, שהשקיעה גם בחברה הקודמת שהקים שחר - ספוט. לפי ההערכה, נערך הגיוס לפי שווי של 400 מיליון דולר אחרי הכסף, וכעת - שנה בלבד לאחר שהוקמה, מדווחת אפווינד על סך גיוסים של 80 מיליון דולר. בחברה סירבו להתייחס להערכות לשווי החברה וכן לנתונים הקשורים להכנסותיה, המוערכים בכמיליון דולר בלבד. זהו אמנם סכום קטן יחסית לחברה בשווי של 400 מיליון דולר, אך עבור חברת סייבר בת שנה בלבד מדובר בהישג מכובד.
להקטין את מספר ההתראות השגויות
שחר משרטט קו ישיר בין השירות הצבאי שלו בממר״ם, אותו הוא מכנה כ״ענן של הצבא״, לבין החברה החדשה שהוא מנהל. אפווינד מספקת שירות אבטחת מידע לקוד התוכנה בענן הרץ בזמן אמת - בשונה מחברות כמו סניק ודומותיה שעובדות עם מפתחים בזמן בניית הקוד. היא פונה לשוק הכולל - הן למפתחי התוכנה האמונים על תחזוקת המערכת ושיפורה (DevOps) והן את מנהלי אבטחת המידע בחברות (CISO), אם כי הלקוח הסופי יהיה תמיד מנהל האבטחה. כך או כך, אפווינד מצהירה כי היא מעוניינת להפחית משמעותית את המעורבות של מומחי התחזוקה בתהליך אבטחת המידע ולהתריע בפני בעיות בעצמם, ובנוסף להקטין את מספר ההתראות השגויות על בעיות אבטחת מידע העולות מן המערכות.
בכך, היא מתחרה בענקיות דוגמת פאלו אלטו נטוורקס, קראוד סטרייק או לייסוורק (Lacework), הפונות לחברות המעוניינות באבטחת שירותי ענן ציבורי, גם מבלי שהן מחזיקות בשרתים מקומיים. ״שחר איננו יוצא ה-8200 טיפוסי שאנחנו רגילים לראות בענף הסייבר״, אומר לגלובס גילי רענן, שותף מייסד בסייברסטארטס , אחת הקרנות הראשונות שהשקיעו בחברה כבר בשלב הסיד בשנה שעברה. ״הוא היה ב'צבא הגדול', גדל בירושלים לאב קבלן ואמא אחות, ובפירוש לא חלק מה'מאפייה' של ההייטק הישראלי. בגיל 25 הוא הקים חברה ראשונה בתחום הענן, כשאיש עוד לא ידע במה מדובר ומכר אותה בחצי מיליארד דולר. הם בנו צוות אורגני ומוצר נדרש - זו הייתה החלטה קלה להתחבר אליהם. אין ספק שמה שנבנה כאן עכשיו הוא מוצר גדול״.
על השווי של גיוסי חברות הסייבר בשבועות האחרונים אומר רענן כי, "הם עלו משמעותית במהלך 2023. ראינו לפחות שמונה חברות כאלה בשלבי גיוס A או B. אמנם לא מדובר בשווי שהזכיר את מה שהיה פה בתחילת 2022 כאשר השוק היה בשיא, אבל השווי הוא גבוה והוא כל הזמן עולה״.
על המיזוגים והרכישות שנראו בתקופה האחרונה, כמו מכירת פרימטר 81 ואקסיס בחודשים האחרונים, כמו גם המשא ומתן עם הסטארט-אפ ארמטיק, אומר רענן מבלי להתייחס לשמות כי: ״אנחנו נמשיך לראות עסקאות כאלה בתקופה הקרובה. יחסית לשיא - המחירים ירדו ואם עכשיו החברות הגדולות לא ירכשו - אז אימתי?״
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.