שיפוץ דוחות וניפוץ תחזיות: מה עובר על שר האוצר?

ניסיונו הכושל של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשנות דוח שהכינו פקידי משרדו, התקבל במסדרונות האוצר בשאט נפש מההתערבות החריגה בעבודה המקצועית, אבל לא ממש בהפתעה. מזה מספר חודשים שהתחושה היא ששר האוצר הולך ומתנתק, מעדיף להתרכז באינטרסים שישרתו אותו פוליטית, והוא בוודאי לא מראה את הנחישות שהייתה לו בתחילת הדרך. לאחר הבחירות נלחם סמוטריץ' על התפקיד ואף התגאה בעובדה שיוכל להיות שר מקצועי.

● סמוטריץ' ביקש מפקידי האוצר לייפות דוח על מצבה הכלכלי של ישראל
● מי יהיה הנגיד הבא? סימני השאלה הולכים ונערמים

אלא שככל שעבר הזמן נראה היה שהוא מתרחק מאותו מעמד שלו שאף תחילה. האירוע החריג שהתרחש השבוע הוא רק השיא בשרשרת אירועים שמדגימים את השינוי שעבר השר. הפעם היה זה דוח מגמות המאקרו שהקפיץ את סמוטריץ' מהכיסא. דוח שנוסח מלכתחילה בצורה עניינית ונקייה, שהציג את הסיכונים הפיסקליים באופן מעורפל במכוון, ונמנע מהתייחסות מפורשת לחקיקה המשפטית והשלכותיה. אם כן, מה הביא את סמוטריץ' לבקש להשמיט חלקים מהדוח ולייפות את הניסוחים בטרם הגשתו לוועדת הכספים? ומדוע התעקש לצרף לדוח השגרתי מכתב יוצא דופן בתוכנו, ובו סקירה כלכלית אלטרנטיבית ואופטימית במיוחד מאת שר האוצר עצמו?

גורמי מקצוע בכירים באוצר אומרים לגלובס כי "ההתנהלות של סמוטריץ' סביב האירוע משדרת שהוא נמצא בפאניקה. מוזר שמסמך שכתוב בצורה עדינה וללא ניבוי שחורות, שמתאר כלכלה שבסך הכול עובדת בסדר, גורם לשר לפרסם כזה מכתב הקדמה ארוך, שבו הוא מאדיר את המצב הכלכלי ומאשים את כל העולם. מדובר במסמך ממש לא מרעיש".

באוצר מספרים שהאירוע האחרון הוא רק דוגמה לניתוק השורר בין השר לבין המציאות הכלכלית והדרג המקצועי. המחלוקות הן לא רק לגבי השלכות הרפורמה המשפטית, אלא גם בהתנהלות השוטפת ובעיקר בסדר העדיפויות של השר.

סמוטריץ' נכנס ללשכת שר האוצר בתחילת השנה עם הבטחה גדולה וציפיות גבוהות מצד הפקידים במשרד, וכן מצד המשק, שרבים מהם זכרו אותו לטובה בתפקידו הקודם כשר תחבורה נחוש ובקיא בפרטים. אחד מבכירי המשק ששמע את סמוטריץ' בתחילת הקדנציה התרשם מאוד. "הוא תלמיד חכם, מבין מיד מה שמסבירים לו ולומד מהר. הוא עובד אל תוך השעות הקטנות של הלילה". אלא שהזמן עשה את שלו והיום אנשים בשוק מדברים אחרת לחלוטין על שר האוצר.

השותפים הקואליציוניים כל הזמן נושפים בעורף

בעוד שסמוטריץ' דורש מהנהלת האוצר להתנהל בריסון תקציבי לאור ההאטה הכלכלית, הוא עצמו נכנע עד כה לרבות מהדרישות התקציביות שדרשו שותפיו. בין אם בחלוקת כספים קואליציוניים בהיקף חריג של יותר מ־13 מיליארדי שקלים, ובין אם בתוספות אחרות במאות מיליוני שקלים. הוא אף נעדר מפגישות חשובות בנושא הכספים הקואליציוניים וסגירת התקציב, כששהה בביקורים בחו"ל.

עם זאת, לזכותו של שר האוצר צריך לזקוף את ההתעקשות הנחושה להוציא לפועל את "קרן הארנונה" בחוק ההסדרים האחרון, מהלך שקומם עליו את הרשויות המקומיות. אבל גם שם, ההנחה במסדרונות האוצר הייתה שלולא הובילו את המאבק רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, וחיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, שהתבטאו באותה עת רבות נגד צעדי הממשלה והרפורמות שהיא מובילה, קשה לדעת האם החוק היה צולח את המהמורות האחרונות.

נתוני הגירעון ששר האוצר "שוכח"

אי־אפשר להתעלם מכך שסמוטריץ' לא מדייק בפרשנות שהוא מעניק לנתונים כלכליים. כך למשל, הוא הקפיד להתהדר בעודפים התקציביים של הממשלה מאז תחילת השנה. בנוסף, סמוטריץ' האשים את התקשורת בהצגת הגירעון המצטבר ל־12 החודשים האחרונים, שעמד על 18.3 מיליארד שקל בסוף יולי, וכנראה שהעמיק מאז בכחמישה מיליארדים נוספים.

הכנסות והוצאות המדינה הן לא לינאריות אלא עונתיות, וכך בהתאם גם הגירעון. בינואר לרוב מתקבלות התוצאות הטובות ביותר (עודפים), בפרט בשנה כמו 2023 שנפתחה ללא תקציב מדינה מאושר ועם ממשלה חדשה שעוד לא התחילה לעבוד ולהוציא כספים. לעומת זאת, חודש דצמבר נחשב לחודש בו הגירעון גבוה יותר יחסית, מכיוון שמשרדי הממשלה מתאמצים לנצל כמה שיותר מיתרות התקציבים שלהם. סמוטריץ' בחר להציג את נתוני הגירעון רק מתחילת השנה, ובכך הוא למעשה השמיט מהנוסחה את הגירעון הגבוה של דצמבר, שעמד על 18.7 מיליארד שקל, תוך שהוא משקלל בפנים את העודפים של ינואר, שעמדו על 14.1 מיליארד שקל.

ומה בנוגע להכנסות המדינה? בשבעת החודשים הראשונים של 2023 חלה ירידה של 4.3% בהכנסות ממסים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של יותר מ־11 מיליארד שקל. מנגד, הוצאות הממשלה קפצו ב־8.9%, ביחס לגידול מתוכנן בתקציב של 7.6%. אבל למרות החששות באוצר אל מול המגמות, את סמוטריץ' זה לא מדאיג. לטענתו, הירידה בהכנסות היא "זניחה" ואת הגידול בהוצאות הוא מצדיק ב"הקצאת משאבים יעילה יותר".

שורת תפקידים ללא כתובת

אלמנט נוסף שממחיש את הפער בין החזון של השר לבין הביצוע ניתן לראות במינויים שלו. תחילה כיוון סמוטריץ' לדמויות בעלות שיעור קומה שיגיעו לעבוד לצידו, אך בפועל הוא התקשה לאייש שורה ארוכה של משרות. למשרות כמו מנכ"ל משרד האוצר או מנהל רשות המסים הוא מינה דמויות מתוך המערכת, אנשים שהגיעו מתוך שירות המדינה, ולא מינוי של "בכירים מהמגזר העסקי" כמו שהוא ביקש למנות כשנכנס לתפקידו.

בכל הנוגע למינוי הממונה על שוק ההון והכלכלן הראשי, סמוטריץ' מתעכב כבר חודשים ארוכים. השבוע העריכו גורמים באוצר כי גם ההסתערות של סמוטריץ' על הדוח קשורה לכך שזהו הפרסום הפומבי המשמעותי הראשון שמפרסם ממלא מקום הכלכלנית הראשית באוצר, שמואל אברמזון. הוא מונה לתפקיד על ידי שר האוצר, בתקן זמני של מחליף, לאחר שהכלכלנית הראשית שירה גרינברג סיימה את הקדנציה.

 שמואל אברמזון, מ''מ הכלכלנית הראשית באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

בכל מקרה, המינוי הכלכלי החשוב ביותר שמצפה לסמוטריץ' ולראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לתפקיד נגיד בנק ישראל. אם הנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון יסיים את תפקידו בסוף השנה, עלולה הממשלה להתקשות באיתור כלכלן בעל שם ברמה מקבילה שיסכים להצטרף למשרה. ואם זה יקרה, פוטנציאל הנזק לכלכלה עלול להיות גדול.

סוכנויות הדירוג לא בראש מעייניו

אחת הטענות הרווחות כלפי סמוטריץ' היא שאינו מתייחס מספיק ברצינות למבול האזהרות הכלכליות שנחתו על ישראל בחודשים האחרונים ממוסדות פיננסיים גדולים בעולם, כמו מודי'ס, S&P, סטנלי מורגן, סיטי־בנק וקאן המטבע הבינלאומית. דוגמה בולטת לכך היא ההודעה המשותפת שפרסמו סמוטריץ' ונתניהו ביולי, לאחר ששמעו על כוונת מודי'ס להנפיק לישראל הערה בעקבות ביטול עילת הסבירות. עוד בטרם קיבלו לידיהם את ההודעה של חברת דירוג האשראי, הקדימו ראש הממשלה ושר האוצר להתנער מהביקורת שיצאה מאוחר יותר. "כשהאבק יתפזר, יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד", הם אמרו.

מודי'ס קשורה גם לפרסה של השבוע האחרון. אחת ההשערות שמוצעות לתגובה של סמוטריץ' לדוח שפרסם השבוע האוצר היא ביקור המשלחת של מודי'ס בארץ, לקראת פרסום הודעת הדירוג של ישראל בחודש הבא. נציגי החברה נחתו ביום שלישי בנתב"ג בדרכם לפגישות עם אנשי האוצר, בנק ישראל וכלכלנים בשווקים.

בישראל ינסו לשכנע אותם שלא לפגוע בדירוג, חרף האזהרות שכבר הוציאה לנו הסוכנות על רקע התקדמות החקיקה המשפטית של הממשלה. בעיתוי רגיש שכזה, פרסום מסמך רשמי של האוצר, שקושר ולו במרומז בין המחלוקת המשפטית לבין ירידה בהכנסות המדינה והיחלשות השקל, הוא הדבר האחרון שסמוטריץ' צריך בזמן שהוא מנסה לפייס את סוכנויות הדירוג.

ימין כלכלי על מלא. האמנם?

סמוטריץ' הגיע עם אג'נדה כלכלית ברורה של כלכלה חופשית והתערבות מינימלית בשוק. ימין כלכלי על מלא. אלא שככל שהזמן עבר הוא התקשה לשמור על כך, וביצע שורה של מהלכים שמנוגדים לאג'נדה המקורית שלו - ובהם "סבסוד בפועל" של מחירי הדלק והסכמי שכר נדיבים עם ההסתדרות וארגוני עובדים נוספים.

מטעמו של שר האוצר לא נמסרה תגובה.