האם פתיחת שוק החמאה ליבוא הביאה לעליית מחירים

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אבשלום וילן

ארגון: התאחדות חקלאי ישראל

מקום פרסום: טוויטר

ציטוט: "בחמאה.. עם פתיחת היבוא המחיר עלה ולא ירד".

תאריך: 2.7

ציון: מטעה

בעקבות ביטול המכס על יבוא חלב ניגר על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ביקר אותו מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן: "עכשיו השר מחליט לייבא חלב מיותר שממילא נמצא בארץ. במקום לשבת עם המחלבות ולסגור עניין הוא מתנהג כבריון בשוק", כתב וילן בציוץ בטוויטר. לדברי וילן, את הנזקים הפוטנציאליים של המהלך אפשר ללמוד מהמקרה של החמאה: "להזכירך, כבוד השר, כי בחמאה היה בדיוק אותו תהליך ועם פתיחת היבוא המחיר עלה ולא ירד", טען. בדקנו האם אכן הפתיחה ליבוא של החמאה גרמה לעליית מחירה.

בעבר שוק החמאה היה מפוקח, כאשר לצד פיקוח על מחיר החמאה, הוטל גם מכס על יבוא חמאה בשיעור של 126-140%. החל משנת 2016, הממשלה החליטה להעניק מכסות יבוא שנתיות פטורות ממכס לחמאה שולחנית (באריזות קמעונאיות של עד 1 קילוגרם) בהיקף של כ-1,250 טון בשנה, המהווה כ-20% מסך הצריכה של מוצרים אלה באותה תקופה. ואולם, ב-2019 זה החל להשתנות. לפי פרופ' איל קמחי, חבר המחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, "לאחר ששר האוצר דאז משה כחלון סירב לקבל את המלצת ועדת המחירים ולחתום על הצו לייקור מוצרי החלב בפיקוח, ייצור החמאה הפך ללא כלכלי עבור היצרנים - ונוצר מחסור בחמאה במהלך 2019". בניסיון לספק מענה למחסור, חתם שר האוצר על הרחבה של כ-200 טון בהיקף מכסות היבוא הפטורות ממכס עד למכסה שנתית בהיקף של 1,437.5 טון - ובהמשך הוענקה מכסה נוספת של 350 טון.

עם זאת, לפי רשות התחרות, אף שהחמאה המיובאת שהגיעה לשוק באמצעות המכסות המורחבות צמצמה את הפער בין הביקוש להיצע, עדיין הורגש מחסור במוצרי חמאה על המדפים. זאת לאור מגבלה של משרד הכלכלה שהתנתה את מכירת החמאה המיובאת במחיר פיקוח, כאשר במקביל התרחשה עליית מחירים בעולם. לכן, פחתה הכדאיות הכלכלית לייבא חמאה בפטור ממכס. עד סוף שנת 2019 היקף הייבוא הגיע לכ-70% מהמכסות בלבד. בתקופה זו, פיקוח המחירים הוחל רק על מוצרי החמאה המיוצרים בישראל ועל המוצרים שיובאו במסגרת המכסות הפטורות. אך אף על פי שפיקוח המחירים לא חל לא על מוצרי החמאה שיובאו שלא במסגרת מכסה פטורה ממכס, ברשות התחרות מציינים שהכדאיות הכלכלית שלו הייתה נמוכה לאור שיעור המכס הגבוה שהוטל עליו.

בתחילת 2020, לפני הסרת המכס, שר האוצר חתם על עוד מכסת יבוא של 2000 טון, משמעותית יותר גדולה מהמכסה של 2019 (1787 טון בסוף 2019). בפברואר 2020 בוטל המכס על יבוא חמאה - והחל ממאי 2020, הוחל פיקוח על כל החמאות המיובאות, אך במהלך השנה ניתן בהדרגה מתן פטור מפיקוח לחמאות מיוחדות. בהתאם, לפי נתוני משרד החקלאות, ניתן לראות שחלה עלייה בסך יבוא החמאה השנתי: מ-1,186 ו-1,159 טונות של חמאה שולחנית שיובאה בשנים 2017 ו-2018 בהתאמה, ב-2019 המספר עלה ל-2,190, ב-2020 ל-5,157 וב-2021 ו-2022 היקף היבוא עמד על 3,856 ו-2,395 בהתאמה.

ביולי 2021, פרסמה רשות התחרות מחקר שבוחן את השפעת הטיפול הממשלתי במחסור בחמאה על הזמינות, המגוון, המחירים, והריכוזיות הענפית. לפי רשות התחרות, "המעבר לפטור גורף ממכס הביא להגדלת היצע החמאה באופן שנותן מענה לרמת הביקוש המקומי, תוך הגדלת מגוון מוצרי החמאה המוצעים על המדף ובלימת מגמת העלייה במחיר הממוצע". ומספר חודשים לאחר פרסום המחקר של רשות התחרות, בנובמבר 2021, שר החקלאות עודד פורר ושר האוצר אביגדור ליברמן חתמו על צו לביטול הפיקוח על מחירי החמאה.

כלומר, מכאן ניתן לראות שבמהלך השנים נכנסו מספר "גורמים מתערבים" שמקשים על ההסתמכות רק על השוואת המחיר כיום למחירי העבר כדי ללמוד על ההשפעה של פתיחת שוק החמאה ליבוא על מחיר החמאה. פרופ' קמחי מוסיף ש"אי אפשר להסתכל רק על השתנות המחירים כדי לקבוע את מידת ההשפעה של היבוא על המחיר, שכן ההשפעה של הפתיחה ליבוא לא מבודדת ויש בדרך גורמים נוספים שמשפיעים גם הם על המחיר".

ובכל זאת, כיצד השתנה המחיר במהלך השנים? מסקירה על שוק החמאה שפרסם משרד החקלאות בפברואר האחרון, עולה שבין פברואר לאפריל 2019, השנה בה נרשם מחסור בחמאה, מחיר החמאה המיובאת עלה בחדות, אך לאחר מכן הוא היה במגמת ירידה. המגמה התהפכה רק בתחילת שנת 2022, כאשר פרץ משבר רוסיה אוקראינה, שהשפיע על מחירי התשומות בעולם והביא לעליית מחירי ייבוא החמאה. כל זאת, במקביל להשפעות הסרת הפיקוח על מחירי החמאה (נובמבר 2021). לפי נתוני משרד החקלאות, מנובמבר 2021 לדצמבר 2022 החמאה מייבוא לצרכן התייקרה ב-61%, מ-35.3 ל-56.8 שקלים לק"ג, לעומת החמאה המקומית שהתייקרה ב-5.7% בלבד, מ-33.4 ל-35.3 שקלים (כל המחירים הם לפני מע"מ). במשרד החקלאות מציינים שבנוגע לחמאה מייבוא, אף על פי שהמחיר לצרכן עלה ב-21.5 שקלים לק"ג, המחיר ליבואן עלה רק ב-14.4 שקלים - מה שמשקף עלייה במרווח השיווק של 7.1 שקלים. אלא שגם כאן, חשוב לחדד שמרווח השיווק לא בהכרח מתורגם לרווח של המשווק, שכן בדרך יש שתי חוליות (סיטונאי ורשת שיווק) שגם להן יש עלויות תפעוליות שהשתנו בתקופה זו.

לפי משרד החקלאות, עליית המחיר לצרכן הושפעה משני גורמים עיקריים: ראשית, בעקבות הפתיחה ליבוא, החמאה המיובאת הפכה לחלק משמעותי בצריכה הישראלית. שנית, הסרת הפיקוח אפשרה למחיר החמאות המיובאות לעלות יחד עם המגמה העולמית. בהתאם לשני גורמים אלו, השפעת מחיר החמאה המיובאת על המחיר הממוצע לצרכן גברה.

בהמשך לדבריו של וילן, בהתאחדות חקלאי ישראל מבקשים להבהיר: "המהלך שמובילים קהלת והיבואנים באמצעות שר האוצר בשוק החלב יביא הלכה למעשה לפגיעה בייצור המקומי ובביטחון המזון של ישראל, אך בייחוד בכיס של הציבור. מדובר על שיטת עבודה שיושמה על ידי היבואנים בשוק החמאה וכעת מנסה להיות מועתקת גם לחלב. במסגרת השיטה מורידים בשלב הראשון את הגבלות היבוא על המוצר בטענת מחסור, למרות שזה אינו קיים בשוק החלב באמת, ולאחר שהיבואנים מציפים את השוק במוצר מיובא שלרוב איכותו ירודה מהאיכות של מוצר בייצור מקומי, דורשים היבואנים מהמדינה להסיר את הפיקוח על מחיר המוצר בטענות של רצון ל"תחרות" שנוצרת כתוצאה מהשוק החופשי. בפועל, עם הסרת המחיר המפוקח שהינו מחיר מקסימום לצרכן, מתחילים היבואנים להעלות את מחיר המוצר לציבור. כך לדוגמא כמעט לא ניתן יותר למצוא כיום בשווקים חמאה במחיר שדומה למחיר המפוקח של 7.88 ש"ח ל-200 גרם, וחמאות היום נמכרות במחיר גבוה ב 40% ויותר. בפועל השיטה של היבואנים וקהלת פגעה בציבור פעמיים - צמצמה את הייצור המקומי ופגעה בכיס הציבורי".

לסיכום, הפתיחה לייבוא אכן הגבירה את השפעת מחיר החמאה המיובאת על מחיר החמאה לצרכן - ומחיר החמאה עלה. אולם, מחיר החמאה החל לעלות רק לאחר שהוסר פיקוח המחירים על החמאה, כמעט שנתיים לאחר הפתיחה לייבוא. לכן דבריו של וילן מטעים.