הדואר בבג"ץ ניגודי פיטורי היו"ר: "יהיה אפשר לפטר את כולם"

החל הדיון בבג"ץ נגד פיטורי יו"ר הדואר מישאל וקנין על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי והשר הממונה על החברות הממשלתיות דוד אמסלם.

העותרים, חברת הדואר ווקנין, טוענים כי מדובר בהליך הדחה פוליטי ולא חוקי. מנגד, השרים קרעי ואמסלם טוענים כי וקנין כשל ניהולית, וכי המהלך מבוסס על שיקולים מקצועיים. 

● ניתוח | 50 שנה זה לא קרה: הדחת יו"ר הדואר מגיעה היום לבג"ץ 
● מנהלת רשות החברות נגד הדחת יו"ר הדואר: "פגיעה באינטרס הציבורי"

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תומכת בביטול פיטוריו של וקנין, מאחר שהיא רואה בכך "פגיעה קשה בעצמאות תפקידו של הדירקטור בחברה ממשלתית". בעמדה שהגישה לבג"ץ בדקה היועמ"שית את הנתונים וציינה כי ההחלטה לא נבעה כלל מתשתית עובדתית, וכי השרים בנו מצג לפיו וקנין אינו ממלא את תפקידו.

השופטים הדנים בעתירה הם יצחק עמית, המשנה לנשיאה יוסף אלרון ואלכס שטיין.  

15:00 | "השרים נכנסים לנעליים של החברה"

השופט עמית אמר: "השרים נכנסים לנעליים של החברה. זו הייתה התחושה מהתשובה שלכם, השר נכנס לנעלי החברה - וזה לא התפקיד שלו". 

הדיון בבג"ץ הסתיים, וההכרעה תימסר בהמשך. 

14:40 | "התקבלו מעל 300 אלף תלונות על הדואר" 

עו"ד אפרים דמרי, המייצג את השרים קרעי ואמסלם, טען בדיון כי "התקבלו מעל 300 אלף תלונות על הדואר. זה נתון שאי-אפשר להתווכח איתו", בנוסף טען כי אין לעמדתה של היועמ"שית כל מעמד משפטי מיוחד, ואין לה תוקף משפטי-על.

על כך השיב השופט עמית: "אדוני הולך למחוזות. אם אדוני רוצה לתת לנו הרצאה על מעמדו של היועמ"ש, אני לא בטוח שזה המקום. נאמר בפסיקה כמה פעמים שהיועמ"ש הוא הפרשן העצמאי של החוק".

עו"ד דמרי המשיך וטען כי "רק בנסיבות חריגות יתערב בית המשפט בשיקול-דעתו של הגורם המוסמך".

השופט שטיין שאל את עורכי הדין של השרים: "נניח שאנחנו מגיעים למסקנה שהפרשנות המשפטית היא שרק כאשר יו"ר החברה חרג משיקול-דעת עסקי אפשר להדיח אותו, אנחנו פה בדיני תאגידים. כסף זה מה שמעניין".

על כך השיב עו"ד דמרי: "את השר אמסלם מעניין שדודה שלו בירוחם תוכל לקבל דואר גם אם הדואר לא רווחי, המטרה של הדואר לא תמיד להיות רווחי". 

עו"ד גיורא ארדינסט, המייצג את הדואר ואת וקנין, השיב לאמירה לפיה השר אמסלם דואג לשירות של הדואר בירוחם, ואמר: "השירות בירוחם עומד על 7 דקות בממוצע". 

13:38 | "הדחת יו"ר דירקטוריון לא מועילה להפרטה"

השופט עמית פנה לנציגי השרים ואמר כי עליהם להסביר מדוע בוצעה ההדחה. "גם בהתעלם מכל סיפורי הרקע ונניח שיש מחלוקת עובדתית על הישגי הדואר, אז נקודת הפתיחה היא כזאת: חוק החברות הממשלתיות קיים קרוב ל-50 שנה, היו לנו אלפי דירקטורים, ובפעם הראשונה אחרי 2,000 שנות גלות מפעילים אותו. מדובר במישהו שבתפקיד שנה אחת בלבד.

"אם מפעילים את הסמכות בפעם הראשונה אחרי 50 שנה, זה צריך להיות משהו קטסטרופלי, שמישהו בא ונכנס וריסק את החברה. הדחת יו"ר דירקטוריון לצד המנכ"ל המאיים שילך בעקבותיו, לא מועילה להפרטה", אמר השופט.

עו"ד הלל ברק, המייצג את השרים קרעי ואמסלם, השיב: "הסעיף לא הופעל 50 שנה כי השרים היו עצלנים, או שהיו"ר עזב לבד. השרים באו לעבוד, ויש להם השגות מקצועיות".

הוא הוסיף כי "גורמי המקצוע היחידים בעניין הדואר, לפי חוק הדואר, הם משרד התקשורת ומנויי הדואר. הגורמים העמידו בפניו את התשתית העובדתית ואמרו לו את כל הנזקים. הם גורמי המקצוע. לרשות החברות יש נחלה קטנה בעולם ההפרטות, אבל היא לא הרגולטור של הדואר".

עו"ד ברק טען גם כי "הניסיון של היועמ"שית לקחת לשרים את שיקול-הדעת המקצועי הוא בעיניי למוטט את היכולת של השרים לקבל איזו החלטה". לדבריו, "הרשות יכולה לצעוק ולצרוח, אבל עדיין השר קובע - זה החוק".

עוד טענו עורכי דינם של קרעי ואמסלם כי הליך הפרטת הדואר נמשך כסדרו. "לא יקרה שום אסון אם כבודכם לא יוציאו צו ביניים", אמרו. "אנחנו חודשיים אחרי, ולא קרה אסון. הליך ההפרטה ממשיך כסדרו. מי שכתב את זה הכי טוב זה שר האוצר סמוטריץ' במכתבו: 'קיימתי עם השרים קרעי ואמסלם דיון מקצועי בהשתתפות גורמי המקצוע. נחה דעתי כי הליך ההפרטה מתקדם כסדרו גם בעניין העברת היו"ר מתפקידו. במצב שנשאר, השארת היו"ר בתפקידו תפגע בתפקוד החברה. טובת החברה המדינה מחייבת מינוי יו"ר שהשרים יתנו בו אמון, כל זאת ללא דיחוי'".

13:25 | "לא הונחה תשתית עובדתית שהולמת את הסמכות החריגה"

נציגי היועמ"שית, ֶעוה"ד ערין ספדי-עטילה ומתניה רוזין ממחלקת הבגצ"ים, אמרו בדיון: "החוק חוקק לפני 50 שנה, וזו פעם ראשונה שהסמכות מופעלת על-ידי השרים. נטען שהיו פגישות ודיונים. אין תמיכה בחומר שמראה על פגיעה ברמת השירות. שר האוצר שהיה אחראי על רשות החברות באותו מועד לא היה שותף להחלטה לסיים תפקידו.

"החברה הציגה רווח גולמי, הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות ביחס לשנה שעברה, ביטול הערת 'עסק חי'' - אירוע משמעותי. הייתה ירידה בתלונות הציבור, עמידה ביעדי הרישיון, ולכן לא הונחה תשתית עובדתית שהולמת את הסמכות החריגה (לפיטורים)".

12:30 | "השרים היו נחושים להשיג את מטרתם בכל מחיר" 

עו"ד גיורא ארדינסט, המייצג את חברת הדואר ואת וקנין, הפנה לעמדה החריפה של היועמ"שית בהרב-מיארה, המציינת כי השרים היו נחושים להשיג את מטרתם בכל מחיר, כולל יצירת מצג והאשמות כזב.

הוא הוסיף כי בחודש מרץ, כאשר קרעי הודיע כי הוא מעוניין לפטר את וקנין, לא היה לו כל בסיס עובדתי. לדבריו, במרץ התקבלה ההחלטה, וביולי התקבלה ההחלטה פורמלית. "אי-אפשר להגיד שוקנין לא מילא את תפקידו כראוי. אי-אפשר להתווכח על המספרים - מחדלות פירעון למצב שבו שהחברה מרוויחה כסף. זה סוג של נס. זו שאלה שצריך תשתית עובדתית משמעותית".

באשר לחובת ההיוועצות עם רשות החברות הממשלתיות, הקיימת בחוק, אמר ארדינסט כי להתייחס לחובה כ"שמעתי אותך, אבל זה לא עניינך" - זו לא התייעצות. לדבריו, "במקרים חמורים הרבה פחות, הפרה של חובת ההיוועצות הובילה לביטול החלטות. רשות החברות הממשלתיות היא המוסמכת לפקח על החברות. עמדתה המקצועית מתבססת על מומחיות, בקיאות והיכרות עם העובדות באופן שוטף. החוק קובע שרשות החברות היא הגוף המקצועי". 

לדברי ארדינסט, "היו"ר המודח ויתר על חוזה אישי ועל מזכירה אישית. הוא יושב בחדר של הנהג במקום בלשכה המפוארת של היו"ר הקודם, אבל עליו כתבו עורכי הדין של השר כי הוא ניסה לשלוח את ידו בקופה הציבורית".  

12:05 | "חטאו של היו"ר בכך שלא הסכים לנהל מפעל ג'ובים למקורבים"

עו"ד גיורא ארדינסט, המייצג את חברת הדואר ואת וקנין, טען בפתח הדיון כי "זו החלטה חסרת תקדים. מעולם לא נעשה שימוש בסעיף בחוק החברות לפיטורי דירקטור. חטאו של העותר (וקנין) הוא שמונה על-ידי יועז הנדל ושלא הסכים לנהל את החברה כמפעל ג'ובים למקורבים שהביא אותה לחדלות פירעון".

עו"ד ארדינסט הוסיף כי הנטל להוכיח מינויים פוליטיים הוא כבד, אך הוא סבור שיצליח להוכיח זאת. "אחרי כניסת השר קרעי לתפקידו במרץ, בטרם למד דבר וחצי דבר על הדואר, הוא החליט להדיח את וקנין, והודיע לו כי בכוונתו למנות 'איש אמון' - כלומר מינוי פוליטי ולאופן שמילא את תפקידו". עוד הוסיף ארדינסט כי "לאחר שהחץ נורה, סומנה המטרה, ונבנתה שורת הנמקות כדי להצדיק את מעשה הפיגולים".

"לתיק יש השלכות דרמטיות", אמר עו"ד ארדינסט. "אם ייצא מכאן שניתן לפטר, אז אפשר לפטר את כולם. ואז יודעים בעיני מי צריך למצוא חן. חברה ממשלתית תהיה כמו חברה רגילה.

השופט שטיין ביקש לדעת מי קיבל את ההחלטה להגיש עתירה בשם הדואר. עו"ד ארדינסט השיב כי יש החלטת דירקטוריון.