לאחר חודשים של הפוגה, נראה כי שוב מתרחשת עליה בתחלואה בקורונה. המחלה כבר אינה תופסת את סדר היום הציבורי כבעבר, אך היא עדיין תופעה שהציבור מתמודד איתה. גלובס עושה סדר בשאלות שהתעוררו: האם אמנם נכנסנו לגל קורונה חדש, ההנחיות של משרד הבריאות, והאם יש סיבה לדאגה? (עבור רובנו המוחלט - לא).
האם אכן רואים עליה בקורונה או שמדובר בתחושת בטן?
אכן ישנה עליה בתחלואה בקורונה בישראל על פי נתוני משרד הבריאות. אמנם רבים ממי שחשים תסמינים שיכולים להתאים לקורונה כלל לא נבדקים היום באופן ייעודי למחלה ומי שנבדקים ברובם המוחלט אינם מדווחים לרופאיהם, אך כאשר ישנו צורך לבצע אבחנה מבדלת בין קורונה למחלה אחת, למשל מחלת ריאות חיידקית, או כאשר אדם בקבוצת סיכון רוצה להחליט האם ליטול תרופה נגד קורונה, אז מתקיימת בדיקה ומדווחת התוצאה, וכאמור ישנה כעת עליה במספר התוצאות החיוביות הללו, מ-74 ביום בממוצע בתחילת החודש, ל-136 אתמול.
מדד מדויק יותר, שמושפע פחות מנטיית הציבור לבדוק תחלואה ולדווח, הוא מספר החולים קשה בקורונה. מדד זה מאחר בכשבוע לעומת מדד התחלואה, אבל ניתן כבר לראות את העלייה בו: מ-26 חולים קשה בתחילת אוגוסט, ל-42 ביום ראשון האחרון.
השוואת מספר החולים קשה בקורונה מאפשרת גם לכמת את עוצמת הגל הזה לעומת גלים קודמים ובמדד הזה, מדובר בגל קטן מאוד. הוא אינו מעמיס במיוחד על מערכת הבריאות, ולא דורש כרגע תשומת לב ציבורית מיוחדת.
לאחרונה ביקש משרד הבריאות מבתי החולים לבצע בדיקות PCR לכל המטופלים במחלקות הפנימיות, כדי לנטר את התחלואה בקורונה, מתוך חשש כי קיים תת דיווח. בדיקות כאלה יכולות לעזור למשרד הבריאות להבין גם אילו וריאנטים נפוצים יותר כעת בישראל. עם זאת, לא כל בתי החולים ראו בעין יפה את הבקשה, וחלקם רואים בכך טרטור מיותר של חולים שלא סביר שיש להם קורונה, ועומס מיותר על הצוות ותקציבי הבריאות.
האם ניתנו הנחיות מיוחדות של משרד הבריאות לציבור?
כיום אין חובת בידוד של חולי קורונה אלא מומלץ למי שחשים תסמינים להישאר בבית, כמו בכל מחלה. אין חובת בדיקה, או חובת דיווח על בדיקה שבוצעה, ואין חובת עטיית מסכות.
לקבוצות סיכון מומלץ לעטות מסכות במרחב הציבורי, אך זו רק המלצה. לאותם אנשים בסיכון כדאי לבחור במסכות העבות יותר המגינות על העוטה, לעומת המסכות הדקות שנועדו להגן על החברה.
אנשים עם תסמינים שבחרו או חייבים לצאת למרחב הציבורי, יכולים להשתמש במסכות הדקות המוכרות כדי למנוע את הפצת המחלה, בעיקר בסביבה של אנשים בסיכון, ולא רק אם מדובר בקורונה.
האם מדובר בוריאנט חדש ומדאיג?
כרגע אין עדות לקיומו של וריאנט מסוכן יותר מאשר הווריאנטים הקודמים שהכרנו, אך ישנם וריאנטים חדשים שתפוסים תאוצה על חשבון הקודמים. הווריאנט BA.2.86 זכה לשם הלא רשמי פירולה (Pirola), שילוב של האותיות היווניות פי ו-רו. זהו וריאנט בעל מוטציות רבות מאוד לעומת וירוס האומיקרון המקורי, מספר מוטציות אשר הובילו חלק מן המומחים להתהות אם אפשר עדיין לקרוא לו חלק מאותה המשפחה. אגב, הווריאנט זוהה לראשונה במקביל בדנמרק ובישראל. זה לא אומר בהכרח שהוא נפוץ במיוחד כאן, אלא שישראל ממשיכה לבצע בדיקות גנטיות לאיתור וריאנטים חדשים.
מספר המוטציות הדאיג את הקהילה המדענית תחילה, אבל בדיקות מעבדה בינתיים לא מרמזות כי הווירוס הזה יותר מדבק או יותר מסוכן מהגרסאות הקודמות של המחלה. כרגע אפילו לא נראה כי הוא עוקף חיסונים טוב יותר, למרות המוטציות הרבות שלו.
בבדיקות המעבדה האלה, נראה כי הדבקה קודמת בווירוס XBB.1.5, שמסתובב בעולם מתחילת 2023, נותנת הגנה יעילה במיוחד מפני וריאנט הפירולה.
וריאנט EG.5 שכונה באופן לא רשמי "אריס", הוא וריאנט עם פחות מוטציות אך בפועל נפוץ כרגע יותר בארה"ב, ואחראי כנראה בפעול למעל 20% ממקרי התחלואה החדשים שם, עדות לכך שהוא עוקף את החיסון וההדבקות הקודמות טוב יותר מווריאנטים קודמים. וריאנט נוסף בשם Fornax תופס גם הוא תאוצה. שניהם וריאנטים של XBB , שיש להם מוטציה דומה בשם F456L, שכנראה הופכת אותם למדבקים יותר מהגרסאות הקודמות של הווירוס. אך לא נראה כי הם קטלניים יותר.
הווריאנטים האלה דוחפים את הגל החדש בארה"ב, שהוביל לעליה של כ-17% במספר מקרי המוות מקורונה בארה"ב במהלך חודש אוגוסט. בארה"ב החלו גורמי הבריאות להמליץ לציבור לעטות שוב מסיכות במקומות צפופים, אך זו אינה חובה.
אילו מדינות ראו עלייה בתחלואה לאחרונה?
על פי אתר Worldometer, המדינות מהן מתחיל הגל הפעם הן רומניה, איטליה, גיאורגיה, בריטניה, תאילנד ואירלנד. גם מדינת ישראל נמצאת די גבוה ברשימה.
האם מומלץ להתחסן שוב?
הווריאנטים החדשים הם, כאמור, עדיין ממשפחת האומיקרון ומגיבים להגנה חיסונית מפני אומיקרון, בין אם הגיעה מחיסון ובין אם מתחלואה. למרות דעיכה של החיסון לאורך זמן, אפשר להניח כי רוב האוכלוסייה הבריאה מוגנת מן ההשפעות החמורות ביותר של הקורונה, אם כי נטילת חיסון עשויה להפוך את המחלה לעוד יותר קלה.
החיסון החדש רלוונטי במיוחד לקבוצות הסיכון. הוא תוכנן עוד מתחילת הקיץ לסתיו הקרוב, הוא חיסון על בסיס וריאנט XBB.1.5, אשר על פי בדיקות מעבדה נותן הגנה משופרת מפני וריאנטים אריס ופורנקס. חיסונים אלה אושרו לאחרונה בבריטניה והאיחוד האירופאי, וממתינים לאישור על ידי ה-FDA האמריקאי. סביר להניח שיאושרו, שכן הם תוכננו על פי הנחיות ה-FDA. עדיין לא ידוע מתי ניתן יהיה לקבל אותם בישראל, אך סביר להניח כי הם יגיעו במהירות, כבעבר.
לילדים קטנים מאוד שלא חוסנו ולא חלו עדיין, ה-CDC האמריקאי ממליץ לקבל את החיסון לקורונה כחלק מסל חיסוני הילדות. זאת, בעיקר כדי למנוע את הסיכון ללונג קוביד, שהוא נדיר אבל קיים עדיין בעיקר אצל מי שכלל אינם מחוסנים.
התרופה פקסלוביד המומלצת לנטילה על ידי מי שנמצאים בקבוצות סיכון מייד לאחר שאבחנו בקורונה, עדיין מתאימה גם לוריאנטים החדשים של המחלה.
ניתן לקבל את החיסון לקורונה ולשפעת בו זמנית. עדיין לא קיים חיסון משולב לשתי המחלות, אבל החברות המובילות בתחום עובדות על זה. למבוגרים ואנשים בקבוצות סיכון לגבי מחלות נשימתיות, מומלץ גם להתייעץ לגבי החיסון החדש נגד RSV.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.