האנשים שמרוויחים מעשרות אלפי עובדים לא חוקיים בדרום תל אביב

מהומות האריתראים בדרום תל אביב בשבת שעברה הצליחו לרגע לתפוס כותרות, עד שנזנחו לטובת הסיפור הבא. אינספור סיבות משפטיות, פוליטיות והומניות מותירות פה עשרות אלפי אנשים ללא מעמד, שהגיעו לארץ לפני למעלה מעשור. אבל מלבד כל הסיבות הללו, כדאי ללכת גם בעקבות הכסף. העובדה שיש פה אלפי ישראלים (לפחות) שמרווחים מכך. ישראלים שמתפרנסים ממציאות איומה של אנשים שחיים פה בסכנת גירוש יומיומית, מה שבוודאי מוסיף עוד משקולת של לחצים ואינטרסים לדבר הרבה ולא לעשות כמעט דבר.

● ניתוח | האוויר יוצא מהבועה? מחירי המשרדים בתל אביב צונחים, בעיקר באזור הזה 
● מחירי השכירות קפצו? זו הבעיה של הקרן שרוצה לקנות דירות להשכרה 

לפי הנתונים הרשמיים, בישראל היו בסוף יוני כ־18 אלף מסתננים לא חוקיים מאריתריאה ועוד כ־3,300 מסודן. רובם גרים בדרום תל אביב וכבר נולדו להם בארץ כ־6,100 ילדים. למי זה משתלם כלכלית? שכונות וענפים רבים "התמכרו" לעובדים ללא היתר, שמושכים למטה את השכר בענפי האירוח והמסעדות ואת מחירי השכירות בשכונות דרום תל אביב. זה לא להיט גדול, אבל קשה להיגמל ממה שהפך יותר מעשור למציאות קבועה.

כשהמודל העסקי הוא עוברים לא־חוקיים

קחו מהמסעדות ומבתי המלון את אותם מנקים ושוטפי כלים שמסתפקים בשכר זול, וריסקתם להם את המודל הכלכלי הרעוע ממילא. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העובדים "החוקיים" בענפי האירוח והאוכל נמצאים בתחתית השכר - עם משכורת חודשית של 5,766 שקל בממוצע - בין השאר "בזכות" אלפי עובדים לא חוקיים וזולים בהרבה, שמאיימים בכל רגע להחליף אותם. אותם מעסיקים מעדיפים לא פעם שהעובדים הללו יהפכו לחוקיים, גם ככה אפשרויות השכר שלהם לא גבוהות ומוטב להעסיק עובד בביטחון ולא בעצימת עיניים וחשיפה לקנס, אבל כל עוד הסכנה האמיתית היא גירוש, הם יעשו הכל כדי שהם יישארו כאן. וודאי כששוק העבודה כל כך הדוק ששיעור האבטלה בגילאי 25־64 עומד על 3% בלבד.

וכמה מילים על המשכירים. בזמן שבעלי דירות בתל אביב רואים תשואה ברוטו של 2%־3% (על דירה שמחירה 5 מיליון שקל, יקבלו שכר דירה של 100־150 אלף שקל בשנה), בשכונות הדרום משקיע יכול לקבל תשואה כפולה. בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה, יש תעשייה משגשגת של דירות מפוצלות ועמוסות חריגות בנייה לא חוקיות המושכרות למהגרים לפי חדר, מיטה, ולפעמים גם לפי מזרון בלבד. לאחרונה חשף גור מגידו, כתב דה מרקר, שלחשבון של אסנת דהן, בתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, ובעלה רוני דהן נכנסו בשנה שעברה כ־650 אלף שקל במזומן, שהזוג עצמו הסביר שמקורם מהשכרת נכסים לעובדים זרים. ובכל מקרה, לא מוכרחים לחבר ישירות אינטרסים של פוליטיקאים למשכירים כדי להבין שיש פה תעשייה ענפה שמאוד רוצה ודוחפת שהגלגל ימשיך להסתובב ללא הפרעה.

השמחה לאיד של ממשלת ישראל

המשלמת הגדולה היא כמובן עיריית תל אביב. בתקציב 2022 היא רשמה הוצאה עצמית של 5 מיליון שקל רק עבור דמי שכירות לגנים של "פעוטות זרים חסרי מעמד". ואם תרצו, אולי זו עוד סיבה לאוזלת היד ואפילו שמחה לאיד מצד ממשלת ישראל. תל אביב, הזחוחה והעשירה, היא זו שמתמודדת עם אתגר לאומי כבד כל כך. על הדרך, ההזנחה בשכונות בדרום ובמזרח העיר מורידה את מחירי הדיור שם, מה שמטה את כל הממוצע התל אביבי למטה - ואפילו משפר מעט את הנתונים הקטסטרופליים של שוק הנדל"ן.

ואם כבר מחיר ממוצע, כדאי לתת את הדעת גם לזה: בעבר אמר לי הסטטיסטיקאי הראשי פרופ' שלמה יצחקי ז"ל, שלממשלת ישראל - במאקרו ובמיקרו - נוח מאוד שיש עובדים שקופים וחלשים. ראשית, הם לא נכללים בשכר הממוצע, ובכך מטים אותו למעלה. הרי אם היו עובדים חוקיים במקומם, יותר משכורות נמוכות היו נכנסות לממוצע. בנוסף, אותו שכר ממוצע הוא שקובע לחברי הכנסת ולשרים את העדכון במשכורתם. כן, בזכות האריתראים, אמר יצחקי, חברי הכנסת שלנו מרוויחים קצת יותר.

כוכבי השבוע 

מצוין 3 מכרזי ענק יצביעו על המגמה בשוק הדיור 

השבוע הקרוב ישפוך הרבה אור על המגמות בשוק הדיור בישראל. אחרי חודשים ארוכים של דשדוש יחסי בקצב שיווקי הקרקעות, יסגרו ביום שלישי (12.9) שני מכרזי ענק בפריפריה "הקרובה" - העיר קרית גת. קרקע להקמת 5,168 בצפון העיר ועוד קרקע ל־3,411 דירות בשכונת כרמי גת שבמערב. מדובר במכרזי "מחיר מטרה", הכוללים גם דירות מסובסדות בהנחה של 600 אלף שקל.

הדריכות במשרד השיכון ובאוצר במקומה. היקף הביקוש, ולא פחות חשוב ממנו רמות המחירים, יוכלו לבשר האם ועד כמה שוק הדיור עדיין חי ובועט.

עד כמה החששות שלהם מוצדקים? רמז לתמונת השוק ניתן היה לראות ביום רביעי השבוע. מכרז אחר, ל־1,386 דירות בקרית אתא, שהיה צריך להיסגר ביום שלישי הקרוב, נדחה ברגע האחרון - זו הפעם העשירית! - ל־20 בחודש.

בלתי מספיק לקרנות הריט אין חלופה למודל השכר המעוות

הגופים המוסדיים לחצו, והנהלת מגוריט - קרן שרוכשת ומנהלת דירות להשכרה - נאותה לקצץ דרמטית את דמי הניהול שהיא מושכת מהקופה. מ־0.85% משווי הנכסים, ל־0.45% בלבד (לפני מע"מ). נכון ליוני עמד שווי נכסיה על 2.45 מיליארד שקל ובשנה שעברה דמי הניהול הסתכמו ב־25 מיליון שקל, וכעת הם ייחתכו כמעט בחצי. דומה אגב לשיעור הירידה במניה מתחילת 2022.

ועדיין, הזזת דמי הניהול לא משנה את העובדה שהסרגל עדיין מבוסס על סקאלה לא סבירה. העובדה שהשכר נגזר משווי הנכסים (עד לתקרה של 8 מיליארד שקל) מייצרת תמריץ מופרך לחתום על עוד ועוד עסקאות - גם אם כדאיותן הכלכלית לא בדיוק מוכחת. ועם זאת, מוכרחים להודות שקשה למצוא חלופות ראויות בהרבה לתמחור "הצלחה". אפילו מבחן הכנסה או רווח לא בהכרח מלמד על איתנות של אף חברה, ודאי נדל"נית, שאמורה לכוון לא רק לטווח קצר.