הגורם שריסן עד כה את העלייה של הדולר והסכנה שמחכה מעבר לפינה

זו כבר נהייתה שגרה, בכל כמה ימים הדולר חוצה רף חדש מול השקל. בימים האחרונים זו כבר ריצה על סטרואידים: 3.8 שקלים, 3.82, 3.83 - וביום חמישי 3.85 שקלים. המטבע האמריקאי לא עוצר והסוף לא נראה באופק. הקונצנזוס בשוק הוא שבמצב הדברים הנוכחי עדיין לא נגענו בתקרה. עד לאן הוא יכול לטפס? זו כבר שאלה מורכבת יותר והמשתנים שיכריעו רבים - שילוב של שווקים פיננסים, פוליטיקה, הרבה פסיכולוגיה ושחקנים מתוחכמים. להלן הכוחות שתומכים בהתחזקות הדולר.

● בוול סטריט חשבו שהעלאות הריבית הסתיימו, ואז הגיעו הנתונים האלו
● שאלות ותשובות | "סעודיה כבר לא מצליחה ליישר את יתר המדינות": מי דוחף את מחיר הנפט למעלה ומי המפסידים הגדולים
● כלכלני דויטשה בנק: השקל נראה זול אבל הוא לא אטרקטיבי 

הרפורמה המשפטית

הסערה בשוק המט"ח החלה בד בבד עם הצהרתו של שר המשפטים יריב לוין על התוכנית לבצע רפורמה במערכת המשפט. מאז, המערכת הפיננסית כולה בסחרור וסובלת מאי ודאות. בבנק ישראל אפילו הציגו נתונים שמתארים כיצד אירועים ספציפיים סביב הרפורמה הזיזו בחדות את השוק כלפי מעלה או מטה. מסתמנת פשרה? השקל מתחזק. האירועים מסלימים ורבבות יוצאים לרחובות? הוא נופל.

באופן כללי, בשוק מעריכים שפרמיית הסיכון שגוזרת הרפורמה על שער הדולר־שקל החמירה. אם עד לאחרונה דובר על 30־40 אגורות, כעת ההערכות קרובות יותר ל־50 אגורות על כל דולר. כשמסתכלים על ביצועי הדולר בעולם מול סל המטבעות, רואים שהוא התחזק מתחילת השנה בקצת יותר מאחוז אחד - לעומת 10% התחזקות מול השקל. במילים פשוטות, ללא אי הוודאות ותגובת הנגד שהיא מייצרת, היינו ככל הנראה רואים כיום את הדולר עומד סביב 3.35־3.55 שקלים. הבדל דרמטי.

בימים אלו אמנם הכנסת נמצאת בפגרה, אך הדיונים הקרבים בבג"ץ בשבוע הקרוב והדיבורים על פשרה, שמתפוצצת בתוך שעות ספורות, מגבירים את אי הוודאות. החשש הגדול בקרב המשקיעים, בעיקר אלו הזרים, הוא ממשבר חוקתי חריף.

עלייה ברמת הפסימיות

אם בתחילת הדרך התנודתיות החדה עבדה לשני הכיוונים, כעת נראה שהמטוטלת זזה בעיקר לצד הפסימי. כך למשל, כשהנשיא יצחק הרצוג דיבר על כך ש"הפשרה מתקרבת", אי־שם בחודש מרץ, השקל התחזק משמעותית. גם בחודש יוני, כשעוד התנהלו שיחות בבית הנשיא, נרשמה מגמה חיובית מבחינת השקל. אפילו דיווח בוול סטריט ג'ורנל על התקדמות במגעים בין ארה"ב לסעודיה על נורמליזציה עם ישראל, הקפיץ אותו תוך זמן קצר.

בשבועות האחרונים זה כבר פחות קורה. שורה של אירועים חיוביים כביכול מבחינת המדינה לא שכנעו את המשקיעים להשקיע במטבע המקומי. כך למשל, חברת הדירוג פיץ' פרסמה ב־14 באוגוסט דוח חיובי בסך הכול על ישראל, ושימרה את דירוג האשראי והתחזית של המדינה, אך שער הדולר־שקל נותר ללא שינוי. יום למחרת אף נרשם פיחות קל בשקל.

גם אירועים כגון ההודעה על עסקת הנשק הגדולה בתולדות המדינה, מכירת "חץ 3" לגרמניה, או הודעת המפלגות החרדיות שלא יתמכו בהמשך החקיקה המשפטית עד לעברת חוק הגיוס, לא שכנעו את המשקיעים שהאירוע מאחורינו. בשורה התחתונה, נראה כי בשוק יש לאחרונה פחות מוכרי דולרים והרבה יותר קונים.

הרבה פסיכולוגיה

בשוק המט"ח פועלים שחקנים מתוחכמים, ועדיין הפסיכולוגיה תופסת בו מקום מרכזי. לפני כשלושה שבועות, פעילים בענף במערכת הפיננסית עמם דיברנו תהו עדיין אם הוא יכול לחצות את רף ה־3.75 לאורך זמן. ברגע שזה קרה, בשוק תהו מה תהיה התקרה הבאה.

"שוק המט"ח הוא שוק של ספקולציות והוא ומשקף ניהול ציפיות. הפסיכולוגיה פה היא גורם מרכזי", אמר אחד מהם. כך, כל שבירת קו התנגדות למעשה מתדלקת את המשך הפיחות בשקל. מאז ה־15 באוגוסט, שערו היציג של הדולר לא נסגר פעם אחת מתחת ל־3.75 שקלים. מנגד, למרות שבמסחר הרציף הוא נגע מספר פעמים ברף של 3.82 שקלים, השער היציג עדיין לא הגיע לשם ונעצר סביב 3.8, לפחות עד ליום חמישי האחרון. האם קו ההתנגדות שוב נשבר? את התשובה נקבל כנראה בימים הקרובים.

פעיל בשוק מסביר כי נקודת ההתנגדות הבאה תהיה 3.88 שקלים - רף שנרשם ליום אחד בלבד בתקופת הקורונה וגרר את התערבות בנק ישראל. אחר טוען כי למספרים עגולים יש משמעות פסיכולוגית עבור המשקיעים. זה יכול להיות 3.85, 3.9 או אפילו 4 שקלים.

ההשפעה של וול סטריט

אחת הנקודות ששיחקו לטובת השקל, חרף הפיחות החד השנה, היא בורסת וול סטריט. מתחילת השנה ועד לסוף חודש יולי נרשם ראלי מרשים שבא לידי ביטוי בעליות של כ־20% במדד ה־S&P 500 וכמעט כפול בנאסד"ק. מדוע זה משפיע לטובה? התשובה נמצאת אצל המוסדיים.

עד למשבר סביב הרפורמה המשפטית, כלל האצבע בקרב המוסדיים היה פשוט יחסית - וול סטריט עולה, מוכרים דולרים ומקטינים חשיפה למט"ח. יורדת? מגדילים חשיפה. הם עושים זאת בסכומים גדולים מאוד, מיליארדים, וכך מזיזים את שער הדולר־שקל. בנוסף לעובדה שהמוסדיים הגדילו בצל המשבר את החשיפה שלהם למט"ח השנה, המגמה בוול סטריט התהפכה מאז אוגוסט. תשואות האג"ח הממשלתיות מטפסות והמניות יורדות, וכך המוסדיים צריכים למכור יותר שקלים כדי לשמור על חשיפה זהה למט"ח.

בנוסף לכך, הדולר נחשב לנכס בטוח ולמקלט בעת ירידות בשווקים. ואכן המטבע מתחזק בעולם ונמצא כעת בשיא של חצי שנה מול סל המטבעות כולו, וגם על כך השקל משלם מחיר.

במילים פשוטות, גם אם לא קורה כל חדש והאי ודאות נשמרת כפי שהיא, הירידות בוול סטריט לבדן עלולות להוביל להתחזקות הדולר מול השקל. אם המגמה השלילית בוול סטריט תימשך, הדולר צפוי להמשיך להתחזק.

אספקט אחר שפועל לרעת השקל הוא העלייה במספר החוסכים שמעדיפים מסלולים עם חשיפה מוגברת לחו"ל - בעיקר לעוקב מדד S&P 500. נכון לסוף חודש יולי, מנוהלים במסלולי הפנסיה שעוקבים אחרי המדד 21.5 מיליארד שקל, המהווים 3.1% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות. כמעט פי 2 בהשוואה לינואר השנה. מדובר במעין מעגל קסמים - ככל שהדולר מתחזק הפיתוי להשקיע את החסכונות בחו"ל גדל. אפילו אם אחוז קטן מאוד ממיליוני השכירים בישראל עושים כן, מדובר בעוד לחץ שלילי על המטבע המקומי.

הקונים והמוכרים

לא רק המוסדיים הגדילו את חשיפת המט"ח שלהם. גם לספקולנטים ולגופים זרים יש תפקיד מרכזי במה שקורה. כך למשל, בנק ההשקעות האמריקאי סיטי דיווח השבוע על כך שביצע שורט על השקל ורשם רווח נאה.

סיטי לא לבד. מספר בנקים זרים הוציאו בימים האחרונים המלצות השקעה ותחזיות בנוגע לשקל - והן לא אופטימיות במיוחד. כך למשל, בדויטשה בנק פרסמו מסמך תחת הכותרת "השקל - זול אבל לא מעודד", שבו העריכו כי "בטווח הקצר והבינוני יש גורמים כבדי משקל שימשיכו להעיק על המטבע הישראלי". כלכלני הבנק ציינו בין היתר את הדיון הדרמטי שיתקיים בבג"ץ ביום שלישי בנושא עילת הסבירות, ואת החשש מהידרדרות למשבר חוקתי בתרחיש הפסימי.

גם כלכלני ג'י.פי מורגן פרסמו תחזית פסימית בנוגע למטבע המקומי. "סיכונים פוליטיים מקומיים ומתמשכים הובילו לשינוי מבני בהשקעות מוסדיים מקומיים, שהגדילו חשיפה לנכסים בחו"ל", כתבו וציינו כי הקשר בין התנהגות השקל לביצועי וול סטריט התנתק וכי להערכתם "סביר להניח שהסיכון הפוליטי יישאר גבוה".

עוד הוסיפו בבנק כי כעת הם "שומרים על הטיה 'דובית' בנוגע לשקל".

הירידה בהשקעות בישראל נותנת את אותותיה

הירידה החדה בהשקעות בישראל נותנת גם היא את אותותיה, בעיקר בתחום ההייטק. השבוע דיווח משרד האוצר על ירידה של כ־60% בסך ההשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון של 2023. אמנם התעשיות הביטחוניות פורחות ומכניסות לא מעט דולרים לישראל, אך זה עדיין לא מאזן. בנוסף, בשוק מספרים כי גם אי הוודאות סביב עתידו של הנגיד, הפרופ' אמיר ירון, מלחיצה את המשקיעים ותורמת לפיחות השקל.

ואיפה בנק ישראל, שמחזיק ביתרות מט"ח של 202 מיליארד דולר? הוא בינתיים לא מתערב. הנגיד בעצמו הבהיר השבוע כי "למרות התנודתיות הגדולה מאוד בשוק המט"ח, השוק עובד והגישה שלנו היא לתת לשוק למצוא את התמחור בהינתן האי־ודאות והסיכונים שהתווספו למשק. ככל שנראה כשלי שוק או התנהלות קיצונית, יש לנו את הכלים להתמודד".