"משום מקום הגיע אליי שליח עם עיקול הוצאה לפועל בגין חוב לכביש 6, על סך של 780 שקל. מבירור שנעשה עלה שמדובר בשתי נסיעות, עם סך כולל של 66 שקל, מחודש מאי 2022", מספרת נוסעת בכביש בקבוצת הפייסבוק "נפגעי כביש 6 חוצה צפון".
● בכנסת רוצים להגביר אכיפה על קורקינטים חשמליים. האם זה יצליח?
● הכסף לא עבר, וההבטחה לשיפור השירות באוטובוסים נותרה על הנייר
● מקשיחים את הכללים לקבלת פטור: הצעד החדש של רשות המסים
לטענתה, "לא התקשרו אליי, מעולם לא קיבלתי חשבונית, וגם לא ידעתי שאני עולה על כביש אגרה. איך זה הגיוני שככה חוב תופח? ניסיתי לדבר עם כביש 6, שלטענתם, ברגע שהתיק עובר לטיפול עורך דין, הם לא יכולים לעשות כלום. דיברתי גם עם משרד עורכי דין, שאישר לי שנשלחו אליי שלושה מכתבים שלא התקבלו".
נוסעת אחרת בכביש התלוננה כי הגיעה אליה הודעה שלפיה נפתח לה תיק בהוצאה לפועל בגין חוב של למעלה מ-600 שקל, משנת 2021, שמעולם לא קיבלה עליו הודעה. נוסע אחר כתב שחשבונו עוקל על חוב בסך 1,200 שקל, שהתחיל מחשבונית של 20 שקל שמעולם לא הגיעה אליו.
אלה הן רק דוגמאות בודדות מבין עשרות תלונות של נוסעים מזדמנים בכביש על חובות שתפחו משקלים בודדים לאלפי שקלים בהוצאה לפועל, בין היתר בגין חשבוניות שמעולם לא הגיעו ליעדן. לגלובס הגיעה עדות לחוב שתפח מ-8 שקלים ל-1,200 שקל, כאשר החשבונית המקורית דווקא שולמה, רק באיחור.
למה זה קורה? ברמה הכלכלית, החוב מזנק בשל שילוב של ריביות ודמי פיגורים, שכונו עד לאחרונה "ריביות פיגורים", שהאמירו בפרקי זמן קצרים (ואמורות להתכווץ עכשיו לפחות חלקית, בשל הרפורמה בריביות ההוצאה לפועל שעליה דיווחנו בגלובס לאחרונה), וכן בשל שכר-טרחת עורכי דין.
מרגע שתיק נפתח בהוצאה לפועל, הנושה, במקרה שלנו הזכייניות בכביש 6, מעביר את הטיפול בחוב למשרד עורכי דין, שגובה כסף עבור הטיפול - על חשבון החייב. שכר-טרחה שכזה נע לרוב סביב מאות שקלים, אף אם במקרים רבים מדובר בטמפלט קבוע שמוגש להוצאה לפועל, ואינו מצריך עבודה רבה מדי מצד המשרד המטפל.
באדיבות כביש 6 חוצה צפון
איך קורה שהחובות מסתבכים ככה?
ברמת המדיניות, נראה שניתן לחשוב על כל מיני גורמים שמביאים לכך שדווקא נסיעה בכביש אגרה, משאב ציבורי שההכרעות העקרוניות לגביו מסורות בידי המדינה, מובילה לסבך כלכלי בהרבה משקי בית בישראל.
הגורם הראשון נוגע לעובדה שהכביש מחולק לשתי זכייניות - חברת דרך ארץ, שמפעילה את המקטע המרכזי בכביש, בין מחלף עין תות בצפון עד מחלף שוקת בדרום; וחברת חוצה צפון, שפועלת במקטע הצפוני של הכביש, מיקנעם ועד מחלף סומך. נוסעים רבים מתבלבלים ומשלמים רק על מקטע אחד שנסעו בו, ולא על מקטע נוסף שמפעילה זכיינית אחרת, כששתי הזכייניות פועלות באמצעות מערכות גבייה נפרדות.
הגורם השני קשור לאופן שבו הנהג הנוסע מגלה מלכתחילה שהוא צריך לשלם. החשבוניות בכביש 6 נשלחות בדואר, לכתובת הרשומה במשרד הפנים. לשם גם מגיעות ההתראות על חובות והודעות על פתיחת תיק בהוצאה לפועל. בין שהסיבה היא מהימנותו של הדואר או הקושי להתאים שינוי כתובת במשרד הפנים סמוך למעברי דירה, רבים מעידים על כך שהחשבוניות המקוריות כלל לא נשלחו אליהם - דבר שניתן היה לפתור הרבה לפני שהחוב נופח.
זאת, בין היתר, בשים לב לכך שגורמים במדינה כבר העירו על כך שראוי להתחיל ליידע על חובות באמצעים טכנולוגיים שמישים יותר, כמו הודעות סמס. למיטב הידיעה אף ישנם מגעים בין זכייניות כביש 6 לאפליקציות תשלום, ביחס לאפשרות שתתקבל התראה על נסיעה בכביש למי שמחזיק באפליקציה, שאף יוכל לשלם אותה באמצעותה.
הנושא קיבל ביטוי בשורה של דיונים בכנסת שהובילה חברת הכנסת לשעבר יעל רון בן משה. דוח שהכינו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתה לפני שנתיים, הצביע על כך שכ-60% מהנוסעים שפנו לוועדת ערר על חובותיהם במקטע המרכזי טענו כי לא קיבלו את הודעת החיוב בדואר, וכ-40% טענו כך במקטע הצפוני. מרבית העררים נסגרו בפשרה.
מכל מקום, ברבים מהמקרים החובות הקטנים כן מתגלגלים לתיקי הוצאה לפועל. לפי דוח פעילות רשות האכיפה והגבייה, בשנת 2019 שיעור תיקי האגרה שנפתחו בהוצאה לפועל עמד על 10.3% (כמעט 31 אלף תיקים), בשנת 2022 שיעור תיקים אלה קפץ ל-21.4% (61.8 אלף תיקים), והוא נמצא במקום השני.
שופט העליון נעם סולברג בחר לאחרונה שלא להתערב בנושא הגבייה בכבישי האגרה, במסגרת בקשת רשות ערעור שהובאה לשולחנו, אך רמז כי בנסיבות אחרות מאלה של התיק הקונקרטי אולי היה מקום לקיים דיון בכך.
התמריצים של החברות, ואלה של עורכי הדין
והגורם השלישי - שהוא אולי לב-ליבו של הסיפור - נוגע למערך התמריצים שדוחף את זכייניות כביש 6 ואת עורכי הדין שמייצגים אותן, למהר ולפתוח תיקים בהוצאה לפועל, גם כאשר מדובר בסכומים פעוטים למדי - של שקלים בודדים. פתיחת התיק לבדה עולה יותר מהחוב, אז למה לעשות את זה?
התשובה היא כנראה שלחברות, שפועלות מכוח מכרז ממשלתי, אין שום תמריץ לעדכן באופן אפקטיבי את החייבים ולעודד אותם לשלם, ומן העבר האחר, לעורכי הדין יש תמריץ משמעותי לפתוח תיקים בהוצאה לפועל, שכן שכר-הטרחה שיקבלו גבוה ביחס לעבודה שנדרשת מהם.
גם החברות מתומרצות, בסופו של יום, שלא להסתפק בכספי החשבוניות. הסכומים שהן גובות בסוף מן החייבים המשלמים כוללים ריביות משמעותיות למדי, שוב, ללא מאמצי גבייה כבדים מדי מצידן.
המדינה משאירה את אחריות הגבייה לזכיינית
ההסכם של החברות מול המדינה הוא בשיטת BOT, שבמסגרתו הזכיינית מממנת את הקמת הכביש ומתחזקת אותו במשך 30 שנה.
הדוח שחיברו בכנסת ציין כי בהסכם שנחתם בין הממשלה ובין חברת חוצה ישראל הממשלתית, המהווה רגולטור על זכייניות הכביש, נקבע כי הזכיין יהיה רשאי לגבות אגרה מהנוסעים בכביש, כדי שיוכל להחזיר את השקעתו במימון הפרויקט, ואף להפיק רווחים מהפעלתו.
המנגנון כולל פיצוי לזכיין במקרה שההכנסות מאגרה, בהתבסס על היקפי נסיעות בכביש, יהיו מתחת לתחזית, וכן הזכיין ישלם למדינה במקרה שההכנסות יעלו על התחזית. המדינה רואה בכל רכב שנוסע על הכביש כאילו שילם את מלוא האגרה, והאחריות על הגבייה מוטלת על הזכיינית.
גורמים המעורים בנושא טוענים כי המודל הכלכלי של החברות מבוסס לא רק על תשלומי אגרה, אלא גם על ניפוחם בריבית. זה מיטיב עם החברות, וזה מיטיב עם עורכי הדין. מנגד נטען כי משלוח ההודעות והפעלת מנגנון הגבייה עולים יותר מסכום האגרה, ולכן עדיף להן שכל הנוסעים יהיו מנויים וישלמו אוטומטית, מאשר להפעיל את מנגנון הגבייה, ועיקר ההתנפחות היא כתוצאה משכר-טרחת עורך דין, שלא נקבע על ידיהן.
בכל אופן, במקטע המרכזי פועלת כאמור חברת דרך ארץ, שהזיכיון שלה להפעלת הכביש אמור היה להסתיים בשנת 2029, אך הוארך בשלוש שנים בתמורה להרחבת הכביש במקטע קסם-עין תות, והקמת מחלף.
במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, שם פועלים כבר זמן רב כדי לייצר פתרונות חקיקתיים אפקטיביים לטיפול בחובות, ניצלו את הארכת הזיכיון כדי להביא לשינוי של מנגנון הגבייה ולהפחתה של הריבית, אך ההצלחה הייתה חלקית בלבד.
מה שהושג הוא מעין פשרה, שכתוצאה ממנה, בחובות שנמוכים מ-450 שקל, ומשולמים בתוך פחות מ-21 יום ממועד מתן האזהרה, החייב לא יישא בהוצאות שכר-טרחת עורך הדין, כלומר לא ייתווספו לחוב שלו מאות השקלים הנוספים, והמיותרים. הדבר עדיין יותיר נהגים רבים במערכת האכיפה והגבייה, אבל זו התחלה.
"לזכיין אין אינטרס כלכלי לפתיחת הליכי גבייה"
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הוחלט שהתיקון המבוצע בחוק בנוגע לריביות ודמי הפיגורים כהגדרתם לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, שמוביל אגף החשב הכללי, יחול גם על כבישי האגרה, ובהתאם לכך ייגבו החובות. יוער כי קיים אחוז נמוך של חייבים, אשר מקבלים התראות חוזרות ונשנות ואינם משלמים, ולכן חובותיהם גדלים בהתאם.
"עם הארכת הזיכיון מול זכיינית הקטע המרכזי, תוקנו הליכי הגבייה נוכח השינויים שחלו מאז מועד תחילת הזיכיון, ובהתאם הוחלט בין השאר כי בתיקי הוצאה לפועל שהחייב ישלם בהם את חובו תוך פחות מ-21 ימים ממועד מתן האזהרה לחייב, החייב לא יישא בהוצאות שכר-טרחה א', ובלבד שהאמור יחול על תיקי הוצאה לפועל שגובה החוב בהם (לא כולל אגרה ושכר-טרחה) נמוך מ-450 שקל".
גם ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "התקיימו דיונים בין משרדי הממשלה, שכללו את החשב הכללי, משרד התחבורה ומשרד המשפטים, בנושא גביית חובות בכבישי אגרה", ונקבע כי בתיקים שישולמו תוך פחות מ-21 ימים החייב לא יישא בהוצאות שכר-טרחה כאשר גובה החוב נמוך מ-450 שקל.
מחברת דרך ארץ נמסר כי "אנו פועלים על-פי חוק כבישי אגרה והסכם הזיכיון".
מחברת כביש 6 חוצה צפון נמסר בתגובה: "הזכיין מפעיל הליכי גבייה מול הנהגים שלא שילמו את חובם, בהתאם לחוק ולהסכם הזיכיון שנחתם מול המדינה. לזכיין אין אינטרס כלכלי לפתיחת הליכי גבייה, ועל כן אנו ממליצים להירשם כמנוי, חינם, ולהימנע מהליכי גבייה. ניתן לבדוק באתר האינטרנט, בהקשת תעודת זהות ומספר רכב, האם יש חשבוניות שלא שולמו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
