בלי בנקים וחברות ביטחוניות: לראשונה בישראל קרנות נאמנות לפי חוקי השריעה

אחד מאפיקי ההשקעות הוותיקים בשוק ההון בארץ הוא עולם קרנות הנאמנות. אל התחום הזה יצטרפו בקרוב קרנות נאמנות מסוג חדש, כאלה שיסווגו ככשרות לפי ההלכה המוסלמית (השריעה). מי שהשיק בשבוע שעבר את אותן קרנות הוא ארז צדוק (55), איש שוק הון ותיק ודעתן שעבר את המסלול הקלאסי של הציונות הדתית. כשהתבגר עבר ליישוב אלקנה שבשומרון, ומעבר לפעילותו בתחום הפיננסים, הוא גם מחזיק בעבר פוליטי במפלגת הבית היהודי ובליכוד ואף שימש כעיתונאי כלכלי בערוץ 14.

● ניתוח גלובס | רוצים להיכנס לשוק ההון? כך תתחילו לסחור
● נמשכת זרימת הכספים לקרנות הכספיות: גייסו 4.4 מיליארד שקל באוגוסט

לצד הזהות הימנית המובהקת שלו, צדוק פתח השבוע את הפרויקט, שיש שיכנו מפתיע. מדובר בשתי קרנות נאמנות, שנפתחו בבית ההשקעות אביב של צדוק, ומיועדות למוסלמים אדוקים עם הכינוי "חלאל" לצידן.

אחד המהלכים היותר מזוהים עם צדוק בשוק ההון היה פתיחתן של קרנות נאמנות כשרות לפי ההלכה היהודית וגם כאלה שמכונות "הוגנות". הקרנות ההוגנות בוחנות חברות לפי מדדים של מדיניות תאגידית ודומות במהותן לרעיונות ה־ESG שהפכו ללהיט בשנים האחרונות בעולם קרנות הנאמנות ומשקיעות בחברות בהתאם לסטנדרטים של איכות הסביבה, ממשל תאגידי וחברתיות.

הרעיון של קרנות כשרות למשקיעים דתיים לא חדש והוא קיים כבר שנים. אבל עד כה לא הצליח לתפוס תאוצה בארץ ונותר בהיקפים שוליים ביחסית. אם קרנות הנאמנות כולן מנהלות נכסים בהיקף של מעל ל־425 מיליארד שקל, 35 הקרנות הכשרות (אקטיביות ופסיביות) שקיימות כיום מנהלות קצת מעל ל־4 מיליארד שקל, כלומר כ־1%. הקרנות בבית ההשקעות של צדוק, מנהלות נכסים בהיקף של 300 מיליון שקל (כולל השקעות פרטיות ניהול תיקים ושירותים אחרים). בראיון לגלובס מספר צדוק על הקמתן של הקרנות הכשרות, מסביר למה התשואות שלהן נמוכות בהשוואה לענף, ומתאר את ההקמה של המיזם החדש ועד כמה יש לו היתכנות להפוך לאפיק השקעה אטרקטיבי.

הקרנות הכשרות מניבות תשואה נמוכה

לפני שנגיע לאיסלאם, איך הגעת לקרנות הנאמנות הכשרות, אלו שלפי כללי היהדות?
צדוק: "ב־2019 התחלתי להשקיע בחברות כשרות. גיליתי שיש גופים רבניים שממיינים את החברות הציבוריות לכשרות או לא כשרות על פי שני קריטריונים: שמירת שבת ושמירה על חוקי כשרות. זה טרנד שהולך ומתחזק כיום, אבל אני כמשקיע דתי התוודעתי אליו רק אז (ב־2019). בהתחלה זה היה עולם להשקעות שהוא נחלת הציבור החרדי בלבד. אבל כיום יש גם דתיים לאומיים שמשקיעים בו".

עם זאת, צדוק עצמו מודה שהמיזם עוד לא רשם הצלחה, ובינתיים מניב תשואה נמוכה יחסית לשאר השוק. "אם בוחנים את האפיקים הפנסיוניים מגלים שהשקעות כשרות מניבות פחות (תשואה, ח"ש) מההשקעות ה'רגילות'. אבל כשמשקיעים דתיים מתלוננים על תשואות פחות טובות, אז הם מקבלים תשובה של: 'תעבור למסלול הרגיל ותעשה יותר'", הוא מספר. "יש כמה גישות בנושא. יש את הגישה של החרדים הקיצוניים שלא מוכנים להשקיע בכלל במניות, אבל כן מוכנים להשקיע במדדי מניות או בחוזים עתידיים על מדדי מניות ואג"ח מדינה. יש גישה לפי ההלכה, שעל פיה 80% מהחברות הן כשרות להשקעה, ורק 20% לא כשרות. עם זאת, ככל שעולים בשווי החברה, אחוז הלא כשרות גדל. אבל עדיין, 80% מהחברות זה משהו שמנהל השקעות יכול לעבוד איתו".

אז הביצועים של ההשקעות הכשרות פחות טובים?
"אין סיבה שהקרנות ההלכתיות יהיו פחות טובות במונחי תשואה מקרנות אחרות. אבל התקבע נרטיב שהשקעות כשרות מניבות פחות. השינוי מתקדם, אבל בעצלתיים. חלק מהבעיה לדעתי הוא שהציבור החרדי נתפס עד היום כציבור סולידי בהשקעות שלו. הוא משקיע הרבה באג"ח מדינה, ובשנים האחרונות (עד 2022) זה אפיק שרשם תשואה אפסית, רק היום הוא מתחיל להניב. אז ברור שהקרנות הכשרות היו בתחתית טבלת התשואות בגלל זה. סיבה נוספת היא, שכשמציעים לציבור החרדי משהו יותר טוב במונחי תשואה, אז הוא יגיד: 'אבל הרב אמר לי להשקיע בזה'. הם נתפסים כלקוח שבוי. כזה שלא יעשה מאמץ לעבור מקרן בגלל שהתשואה פחות טובה (כמו שעושה הציבור הרחב). התקבע נרטיב שאני מנסה להילחם בו. אני תמיד אומר בראיונות לכלי התקשורת החרדיים: תדרשו תשואות".

העצה ממנהל בתי הדין השרעיים

ואיך הגעת להשיק קרנות נאמנות חלאל?
"זה התחיל מהסכמי אברהם. אמרתי לעצמי: יש הסכם עם האמירויות, אז אולי נקים קרן שתשקיע בתל אביב עבור תושבי האמירויות על פי כללי השריעה. בזמן הקורונה הישראלים 'שטפו' את האמירויות. בהתחלה חשבו רבים על הפגשת השכל עם הכסף. ואז גילו שבאמירויות יש גם שכל וגם כסף, והם לא פראיירים בכלל. אם רוצים לשכנע אותם להשקיע, צריך קודם כל להשקיע בעצמך או לגייס כסף מפה בעצמך."

אז מה עשית?
"התחלתי ללמוד את הנושא, וגיליתי שאין אף קרן נאמנות עבור המוסלמים שגרים פה בישראל ורוצים אולי להשקיע. התחלתי לדבר עם אנשי דת מוסלמים, דיברתי עם הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, שמנהל את בתי הדין השרעיים ושופט בית הדין השרעי לערעורים, דמות מאוד מוכרת בציבור המוסלמי. הוא סיפר שבאים אליו אנשים שעובדים במקומות עבודה בארץ, יש להם קופות גמל וקרן השתלמות והם במצוקה. זה רווח אסור. אז הם תורמים את הרווחים שלהם, ולא רק שתורמים אותו, זה לא נחשב להם למצווה אלא לעבירה, כי הם הרוויחו כסף אסור.

"בהמשך פגשתי את השייח ד"ר איהאב שריף, אימאם במסגד סחבא בנצרת, שהוא ד"ר לפסיקת הלכה מאוניברסיטת מצרים ויועץ לוועדת השריעה של משרד הפנים. יש לו ותק של מעל ל־20 שנה בפסיקות בהלכה מוסלמית. סיכמתי שהוא יפקח על קרנות הנאמנות שאקים. המדיניות של כללי השריעה היא שאסור להשקיע בחברות שגובות ריבית (בנקים, אשראי חוץ בנקאי, ביטוח). כמו כן, אסור להשקיע בחברות נשק, חברות שעוסקות ביצור ושיווק חזיר (בבורסה בת"א זו טיב טעם), וחברות שמייצרות ומשווקות אלכוהול (בת"א למשל: כרמל קורפ)".

"בבנקים כבר יש התלהבות"

מה התגובות שקיבלת על המהלך?
"אני מדבר מדי יום עם אנשי מפתח במגזר הערבי, וכל יום מקבל נתונים ומידע חדש. יש התלהבות מצד אחד, ומצד שני יש סקרנות מצידם לראות איך זה עובד. אני מדבר גם עם הבנקים, שם יש גם התלהבות. אבל זה תהליך שייקח זמן. בבנקים מעריכים שיש קרוב ל־100 אלף ערבים מאמינים שפועלים עם חשבון בבנק הדואר בלבד. אותם לקוחות לא רוצים להתעסק עם ריביות והשקעות אסורות ולכן מנהלים חשבון עו"ש בלבד.

"הבנקים מצד אחד אוהבים את הנושא, כי יש ציבור לא מטופל מבחינתם שהם מספקים לו מוצר נחוץ. דבר נוסף הוא שזה שירות שיגרום לאנשים האלה להכניס את הכספים שלהם למערכת הבנקאית ולהיות שחקן בה. זה כשלעצמו דבר מבורך מאוד. ברגע שאתה לא מכניס את הכסף לבנק, לא אכפת לך אם הוא 'שחור' או 'לבן'. ברגע שיש לך אינטרס להכניס לבנק, יש לך גם אינטרס שזה יהיה כסף שהוא נקי ומסודר. זו התחלה, אבל זה טוב לכל המערכת".