ועדת השרים ליוקר המחיה אישרה: יבוא ללא מגבלות של מוצרי מזון וטואלטיקה מאירופה

ועדת השרים ליוקר המחיה החליטה היום (ד') אחר-הצהריים לצאת במהלך מקיף להכרה ישראלית ברגולציה האירופית, זאת תוך הכרעת עמדת משרד האוצר והכלכלה שהיו מעוניינים לאפשר יבוא לישראל של כל מוצר שמשווק באירופה, על פני משרד הבריאות שרצה להתאים את הרגולציה הישראלית בתהליך איטי ומוגבל יותר. כעת צפויים משרד האוצר, הכלכלה והמשפטים, יחד עם רשות האסדרה, לכתוב תזכיר חוק שצפוי להיות מוגש בעוד כחודש.

● תקציב המדינה יקוצץ בחצי מיליארד שקל למימון הסכמים קואליציוניים
● תוספת של עד 400 שקל לעובד: אושרה העלאת דמי ההבראה במגזר הפרטי 
● שר האוצר צפוי להודיע: יבוא החלב יוארך בחצי שנה 

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בסוף הפגישה כי "אנו מתקדמים בצעדים מהירים לקראת פתיחת השוק בישראל לכל המוצרים באירופה - מה שטוב באירופה, טוב לישראל. ההחלטה שקיבלנו עכשיו בוועדת השרים ליוקר המחיה היא שעד תחילת המושב ב-15 באוקטובר, אנחנו נביא תזכיר חוק שפותח את השוק בישראל לכל המוצרים באירופה. יהיו חריגים, אבל הכול יהיה מותר זולת החריגים. זה בדיוק הפוך ממה שקיים - הכול אסור חוץ ממה שמותר. מעכשיו הכול מותר - חוץ ממה שאסור".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף כי "אנחנו חייבים לעבור ממצב שבו זרקו אחריות על הרגולטורים, למצב שבו התפקיד והאחריות של הממשלה הוא לאזן בין הרגולציה לבין היעילות המשקית לצורך התקדמות במאבק ביוקר המחיה".

רשת קרפור נכנסה לישראל מתוך הבנה שהיא תוכל לייבא את המגוון האדיר של מותגים פרטיים שהיא מחזיקה, שלעתים זולים יותר מהמותגים הישראליים המקבילים בעשרות אחוזים. אך בפועל, על-פי גורמים המעורים בנושא, היא הצליחה לייבא רק 500 מ-5,000 המוצרים שהיא מחזיקה במותג פרטי, זאת בשל פערים שעדיין קיימים בין הרגולציה הישראלית לאירופית.

פעמים רבות מדובר בפערים קטנים מאוד, כמו האם רשימת הרכיבים צריכה להיות על-פי המצב לפני או אחרי הבישול, אך אפילו הפער הזעיר ביותר ברגולציה משמעו חסימת יבוא מלאה לאותם מוצרים. לדברי אותם גורמים, "אין דבר כזה אימוץ של 90% מהתקינה האירופית. או שמאמצים את כולה, ואפשר לייבא - או שלא מאמצים, ואי-אפשר".

"הרמוניזציה" של הרגולציה הישראלית עם זו האירופית

זו אחת הסיבות שהגישה של משרד הבריאות לנושא היבוא צפויה להידחות. על-פי משרד הבריאות, יש לבצע "הרמוניזציה" של הרגולציה הישראלית עם זו האירופית, תוך השארת הרגולציה הישראלית הנפרדת. אך בעיני משרדי האוצר והכלכלה, מדובר במהלך לא מספיק שימשיך לחסום מוצרים רבים, והוא גם איטי מדי ולא ייתן מענה ליוקר המחיה.

לעומת זאת, עמדת משרדי האוצר והכלכלה היא לאפשר באופן כמעט אוטומטי יבוא מוצרים שמשווקים באירופה, גם לפני שמסתיים תהליך התאמת הרגולציה הישראלית. זאת על-פי מודל "קסיס דיז'ון" המקובל באירופה, שהכריעה כבר בשנות ה-70 שמוצרי יבוא מתוך אירופה יוכפפו לרגולציה של מדינת הייצור בלבד, ולא יצטרכו לעמוד בזאת של המדינה המייבאת.

כדי להכריע בין העמדות, ראש הממשלה נתניהו כינס את ועדת השרים ליוקר המחיה. זו התכנסה ביום חמישי האחרון ולא הגיעה לתוצאות, אך היום היא צפויה לקבל החלטה. על-פי גורמים המעורים בנושא, ועדת השרים וראש הממשלה צפויה לקבל את עמדת משרד האוצר והכלכלה, ולאשר את אימוץ התקינה האירופית בכל הנוגע למוצרים המשווקים באירופה בפועל. 

עו"ד רחל גור, סמנכ"לית "לובי 99", תומכת גם היא בעמדת משרדי האוצר והכלכלה ואומרת כי "למרות כל הניסיונות בשנים אחרונות להתאים את הרגולציה הישראלית לסטנדרט הבינלאומי, עדיין נותרו המון סטיות קטנות שמסרבלות את הליך היבוא ומשחקות לטובת חברות הענק. כלומר, עושים פה אירופה אבל בסגנון ישראלי. הגיע הזמן לאימוץ ישיר של התקן הבינלאומי יחד עם מערך פיקוח והגנות צרכניות".

עם זאת, זה לא סוף התהליך: נדרשות התאמות וקבלת החלטות לגבי מקרי קצה. למשל, אם יצרן אירופאי נדרש ל"ריקול" (קריאה להחזרה) של מוצר מסוים בעקבות פגם שנפל בייצור, מה תהיה המדיניות בישראל? במקרה של הליכים מטעם הרגולטור האירופאי כלפי יצרן או משווק, איך הרגולציה הישראלית תגיב?

בעיות אלה, שנובעות מאימוץ של הרגולציה האירופית באופן חד-צדדי, יוכלו להיפתר באמצעות חקיקה ראשית בכנסת שתתייחס אליהן ישירות, אבל תהליך זה ייקח זמן. כך שגם לאחר קבלת האישור היום, תהליך החקיקה רק ייצא לדרך, ויובל על-ידי צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, או על-ידי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון.

על-פי גורמים המעורים בנושא, תהליך החקיקה ייקח זמן, ואנחנו צפויים לראות יישום מלא רק החל מינואר 2025.

לאחר מכן ותוך כדי התהליך, המשרדים השונים יעבדו על התאמת הרגולציה הישראלית לטווח הארוך יותר, בצורה שתאפשר יבוא מכל יצרן בעולם שמתאים את עצמו לרגולציה האירופית. כך, יצרן במזרח אסיה שמכוון את הייצור שלו לפי הרגולציה האירופית, אך לא זו הישראלית (שכן השוק הישראלי קטן מכדי להתחשב בו), יוכל לייצא את מוצריו גם לישראל. אך תהליך זה הוא ארוך ומסובך בהרבה, וכולל קבלת החלטות קשות והכרעה לגבי יוצאי דופן ומקרי קצה. לכן, הוא ייקח עוד מספר שנים. לכן דוחפים במשרד האוצר והכלכלה לאמץ את התקינה האירופית באופן המהיר ביותר שאפשר עבור מוצרים המשווקים כבר באירופה.

השפעה דרמטית על יוקר המחיה

לאימוץ זה צפויה להיות השפעה דרמטית על יוקר המחיה. לא רק שהיא תאפשר לקרפור לייבא את כל מגוון המוצרים במותג הפרטי שלה - היא תאפשר לרשתות זרות אחרות כמו SPAR להיכנס לישראל ולעשות זאת בעצמן, וגם לאפשר יבוא מקביל מוסדי של אותן קמעונאיות. לעומת יבוא מקביל של יבואנים קטנים, קרפור למשל מחזיקה מרכזים לוגיסטיים עבור כלל הרשת העולמית, ויכולה לספק לשוק הישראלי מוצרים ביבוא מקביל במחיר נמוך באופן משמעותי ביחס למה שמקובל בישראל כיום.

אימוץ תקינה אירופית הוא מדיניות רשמית ארוכת-שנים של מדינת ישראל, עוד מימי ועדת טרכטנברג ב-2011. אך למרות מספר רפורמות בנושא, האימוץ היה חלקי בלבד ולא אhפשר יבוא בסדרי הגודל ששאפו אליהם.

התקווה היא שבהינתן שתתקבל ההחלטה בידי ועדת השרים וראש הממשלה נתניהו, המהלך שייעשה היום יסלול את הדרך לרפורמה משמעותית שיפתח באמת את היבוא, במוצרי סופרמרקט שונים כמו מזון, כלי רחצה והיגיינה נשית.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר מסר בתגובה: "אימוץ התקינה האירופית בכל הקשור למוצרי מזון וטואלטיקה היא חלק בלתי נפרד מהסכם הסחר החופשי שיש לישראל עם האיחוד האירופי. יחד עם זאת, חשוב שהחלטה זו תיכנס לתוקפה שלושה חודשים לאחר קבלתה, על-מנת לתת לכל רשתות המזון והטואלטיקה זמן היערכות ראוי כדי לשמר תחרות הוגנת".