השופטת ששתקה 13 שעות והשופט שהפתיע: מה למדנו מהדיון ההיסטורי בבג"ץ

13.5 שעות נמשך אתמול (ג') הדיון התקדימי בפני שופטי בית המשפט העליון בנושא ביטול עילת הסבירות. מרבית הטענות נכתבו על גבי מאות העמודים שהוגשו לבית המשפט, והדיון נועד לחדד את העמדות המרכזיות. השופטים, כמעט כולם, בחרו להתבטא, לשאול שאלות, להקשות על הצדדים, התנהלות שהביאה לתחושה שמתנהל סיעור מוחות אמיתי ומעמיק.

הדיון איפשר לציבור להיחשף לא רק לעמדות המקצועיות של השופטים, המקוטלגים תחת "ליברל ואקטיביסט" או "שמרן" לעתים קרובות, אלא גם לאישיותו של כל שופט, ולקבל הצצה מקרוב לדמותם של השופטים המכריעים בסוגיות המעצבות את החיים בישראל.

תשומת-לב מיוחדת שווה לתת לארבעת השופטים החדשים, והפחות מוכרים, שמונו בממשלה הקודמת: יחיאל כשר, חאלד כבוב, רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ. 

● ניתוח | איך תיגמר הדרמה המשפטית של עילת הסבירות? כל התרחישים
● ניצן שפיר, פרשנות | שלוש הערות על השאלות שהטרידו את שופטי העליון
● 13.5 שעות: הדיון הדרמטי בבג"ץ | קראו את סיכום יום הדיונים

את הדיון הובילה כצפוי הנשיאה אסתר חיות. חריפה, דעתנית, בקיאה בחומר ומצויה בכל פרט ופרט בסוגיות שעל הפרק. חיות הקשתה על נציגי כל הצדדים בשאלות נוקבות. אך במקביל סיפקה רגעים קומיים ואף סיפרה בדיחה במהלך היום.

אחד מרגעי העימות החריפים בדיון היה כאשר יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, מי שניהל את הדיון בוועדת החוקה, טען בפני השופטים כי הם מצויים בניגוד עניינים, מאחר שמדובר בדיון על סמכות שנלקחה מהם. חיות השיבה לו: "אנחנו לא עוסקים בכבודנו ובמעמדנו. חבל שאדוני גולש למחוזות של כבוד".

בחלק אחר עקצה חיות את נציג הממשלה, עו"ד אילן בומבך, שטען כי מגבלת הזמן לא סבירה. "לא מידתית. סבירות אסור", אמרה חיות בעוקצנות ובצחוק. 

 נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

חיות הקשתה על שני הצדדים - היא הביעה דאגה על חסימת האזרח מלפנות לבית המשפט ("אלפי החלטות פרטניות ששרים מקבלים ומאצילים סמכות שנוגעים לאזרחים ליום-יום שלהם"), ומתחה ביקורת ברורה על כך שלא יהיה מי שיאכוף שהממשלה נוהגת בסבירות: "אתם מסכימים שיש דין אבל אין דיין?", אמרה. את העותרים שאלה פעם אחר פעם האם עילת הסבירות היא פגיעה אנושה בהיותה של ישראל יהודית ודמוקרטית.

מאמירותיו של השופט נעם סולברג, מהשופטים הנחשבים לשמרנים ביותר בבית המשפט העליון, עלה כי הוא לא רואה מקום להתערב בחקיקה. הוא ביקר את נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, כשאמר כי אינו בטוח שהם (הייעוץ המשפטי) חושבים שהדמוקרטיה באמת תיפול בגלל תיקון הסבירות.

השופט דוד מינץ, גם הוא מהשופטים השמרנים, מיעט לדבר בדיון. קולו נשמע לראשונה רק כאשר נציג היועמ"שית החל בטיעונו. 

השופטת יעל וילנר, הנחשבות לשמרנית, נהייתה מעורבת בדיון בעיקר בחלקו השני של היום עם התבטאויות מצד אחד כי יש עילות נוספות, וביטול העילה לא ישנה את המצב כמעט, לצד דאגה לטוהר המינויים שעשויים להיפגע מהמהלך.

השופט יוסף אלרון - שהציע את עצמו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הבא מול יצחק עמית בניגוד למסורת הסניוריטי - היה שקט מאוד ובלתי מורגש בדיון. הוא התבטא פעמים ספורות, ללא אמירות משמעותיות.

השופט החדש שלא הפסיק לדבר והשופטת ששתקה במשך 13 שעות

הדמות המפתיעה בדיון היה השופט יחיאל כשר, שופט שנה וחצי בלבד בעליון ובכלל. כשר הגיע כמינוי מהשוק הפרטי לאחר ששימש כראש מחלקת הליטיגציה במשרד תדמור לוי.

שאלותיו של כשר התאפיינו באריכות ובמורכבות, ולעתים הוא האריך בשאלות משפטיות מפולפלות והקשה על שני הצדדים. הוא התעמת עם נציג הממשלה בומבך כאשר שופטים רבים דרשו לדעת מה מקור הסמכות, לעמדת הממשלה, לחוקק חוקי יסוד. כשר קטע את בומבך, שביקש לא להפריע לו, וכשר השיב: "אני הייתי קודם" (כלומר, שאל קודם - נ.ש.).

ואם כשר בלט בשאלות הרבות, מי שבלטה לקיצון השני הייתה השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שישבה לצדו ובמשך 13.5 שעות לא פצתה את הפה אפילו לא פעם אחת. 

כנפי-שטייניץ היא אשתו של יובל שטייניץ, היום יו"ר רפאל ובעבר שר מטעם הליכוד. כנפי-שטייניץ היא שופטת מזה 30 שנים. היא התקדמה מלמטה, שימשה כשופטת שלום ומחוזי ומונתה לפני שנה וחצי בלבד לעליון.

למה בחרה כנפי-שטייניץ לשתוק, והאם יש קשר לתפקידיו הקודמים של בעלה במפלגה שבשלטון נגדה כוונו העתירות? קשה לדעת. כנפי-שטייניץ מתויגת כשופטת שמרנית בכל הנוגע ליחסי הממשלה מול בג"ץ, אבל אין לכך ביסוס של ממש.

השופט יצחק עמית, שצפוי להתמנות לנשיא בית המשפט העליון אם שיטת הסניוריטי תימשך, היה פעיל ודומיננטי. עמית נחשב לשופט ליברלי. הוא סיפק אמירות חדות וצבעוניות שהבהירו מה דעתו על ביטול עילת הסבירות.

לקראת סוף הדיון, פנה עמית לעו"ד אילן בומבך המייצג את הממשלה, והטיח בו: "אני יושב כאן שעות, ואני שומע ממכם - עשינו חוק רע. אנחנו יודעים שהוא גרוע, ועכשיו נציע לכם טריקים ושטיקים. למה בדרכי עקיפין?".

אמירה נוספת שעלתה לכותרות הייתה על תפיסת הדמוקרטיה על-ידי הממשלה הנוכחית. "אם הרוב יכול לעשות הכול, אז הדמוקרטיה זו ועדת קישוט של כיתה ד'", אמר עמית. 

 השופט יצחק עמית בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

גם השופטת ענת ברון, הנחשבת לליברלית ואקטיביסטית וצפויה לפרוש באוקטובר השנה, הביעה קו ברור נגד הסרת הביקורת מהכנסת והסכנות בכך. "ואם הכנסת הייתה מחוקקת שאין זכות בחירה לערבים? או שאסור לחילונים לנסוע בשבת?", שאלה את נציג הממשלה. כאשר בא-כוחו של רוטמן אמר כי נטענו "תרחישים אפוקליפטיים", השיבה ברון: "אלה לא תרחישים עתידיים. זה כאן ועכשיו".

באותה קבוצה נכנסת השופטת החדשה רות רונן, מהשופטות החדשות. רונן נחשבת לשופטת בצד הליברלי, היא מומחית בתיקים כלכליים ונחשבת ליעילה ומבריקה. לרונן היו הערות ביקורתיות על החוק והשלכותיו. "דמוקרטיה זה לא שהרוב יכול לעשות מה שהוא רוצה", הבהירה. ה

שופטת דפנה ברק-ארז, פרופסור למשפטים, מומחית במשפט מינהלי ומוסדות השלטון, הגיעה לעימות עם עורך דינו של יו"ר ועדת החוקה רוטמן והטיחה בו כי הוא מסלף עובדות, על רקע הסתמכותו על דברים שכתב השופט נעם סולברג.

השופט עופר גרוסקופף ביקר את עמדת הממשלה בכך שלא יהיה דרך לאכוף את הסבירות; ואילו השופט חאלד כבוב החדש, שהתמחותו בתיקים כלכליים, התבטא יחסית מעט אך בתקיפות, ובין היתר בעימות בין השופטים לרוטמן, כבוב אמר לו: "זה לא קצת מעליב? אדוני מטיח דברי תוכחה בפני בית המשפט".

השופט פרופ' אלכס שטיין נחשב למשפטן מבריק, איש אקדמיה, מינוי של איילת שקד ובעל השקפות עולם שמרניות. אלה באו לידי ביטוי בדיון לצד ביקורת על החוק. שטיין הרבה לעסוק בהיבטי הסמכות - מה מקור הסמכות לחוקק חוקי יסוד ובהתאם לבקר אותם. לנציג הממשלה הוא הודיע כי לומר שהעם הסמיך את הכנסת לקבוע חוקי יסוד, זה טיעון בעייתי. "עם זה מושג אמורפי", אמר.

המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, מי שעומד להיות ממלא-מקום הנשיאה עם פרישתה, הוא שופט דומיננטי בסוגיות אלה ובכלל. דבריו נשמעו במהלך הדיון, והמסר הביקורתי נשמע בבירור. כאשר עו"ד אבי סגל, בא-כוחו של רוטמן, טען כי עילת הסבירות מכניסה את בית המשפט להיות המחוקק, פוגלמן הגיב בתקיפות ואמר: "אי-אפשר לשמוע את הדברים האלה. זה לא כניסה לנעליים של אף אחד". כאשר עו"ד סגל המשיך וטען כי המחוקק לא ביקש לבטל את עילת השיקולים הזרים, השיב פוגלמן: "בינתיים. בינתיים". 

 השופט עוזי פוגלמן בדיון בבג''ץ על ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

באחד מרגעי האתנחתה, עו"ד גלעד ברנע, ממייצגי העותרים, סיפר כיצד איתר עבודת מאסטר של פוגלמן משנת 1984, שנכתבה במכונת הדפסה, העוסקת בהגבלות על הפנייה לבית המשפט. ברנע החל להקריא מהעבודה, והשופט כבוב תהה מה הציון שקיבל פוגלמן על העבודה.