במשרד האוצר מעריכים שהגירעון התקציבי יגדל עד סוף שנת 2024 לרמה של 2%־3% מהתוצר, כך נודע לגלובס. משמעות הדבר היא שהגירעון עלול להתברר ככפול ויותר לעומת היעדים שעל בסיסם נבנה תקציב המדינה (1.35%), שאושר לפני שלושה חודשים בלבד. זאת, בשל צפי להמשך המגמות של ירידה בהכנסות המדינה אל מול גידול בהוצאות.
● ניתוח | האינפלציה שוב מרימה ראש: מה צפוי במדד המחירים בישראל?
● פרשנות | שיפוץ דוחות וניפוץ תחזיות: מה עובר על שר האוצר?
בשל כך, ייתכן שיידרש קיצוץ בתקציב המדינה ל־2024, עוד בטרם תיכנס השנה החדשה. בימים אלה עובדים באוצר על הכנת דוח הפרשים, שבוחן את תחזיות ההוצאות והגירעון העדכניות, אל מול החישובים שנערכו בעת הכנת התקציב ל־2023־2024. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נדרש להגיש את הדוח לוועדת הכספים של הכנסת בחודש נובמבר הקרוב.
אילו אפשרויות עומדות בפני הממשלה?
אמנם גירעון שנתי של עד 3% הוא לא אסון גדול בהשוואה לעולם, אך הוא בכל זאת דורש היערכות מחודשת של התקציב. אם יתברר שההפרשים לעומת התכנון המקורי גדולים מדי, ולא ניתן לגשר עליהם באמצעות "תקציב ההתאמות" (רזבה שנשמרה בצד למקרה שכזה), הממשלה תידרש להכין תוכנית מאזנת שתביא לכיסוי ההפרש. תוכנית שכזו יכולה לכלול קיצוץ בהוצאות הממשלה על פרויקטים שונים, או לחלופין, נקיטת צעד להגדלת הכנסות המדינה. לדוגמה, ביטול הפחתת מס הבלו על הבנזין, שתביא לזינוק במחיר הדלק.
הדד־ליין של סמוטריץ' לאשר סופית את תוכנית האיזון לתקציב 2024 הוא ב־15 בדצמבר הקרוב. אם לא יצליח, ויתברר שפערי הגירעון וההוצאות עדיין גדולים מדי, הממשלה תידרש לאשר הפחתה בסעיפי התקציב. החוק נערך גם למקרה שבו הממשלה לא תבצע את הקיצוץ המוטל עליה. בתרחיש כזה, תקציב המדינה פשוט לא ייכנס לתוקף, והשנה הבאה תיפתח ללא תקציב מאושר. לממשלה תינתן ארכה להגיש תוכנית מאזנת לכנסת עד סוף מרץ, ועד אז תתנהל המדינה עם תקציב המשכי בלבד, שמגביל מאוד את הוצאות המשרדים ומקטין אותן. לאחר מועד זה, כבר תצטרך הממשלה להכין מהתחלה תקציב חדש ל־2024, כיוון שהתקציב שכבר אושר יבוטל כליל.
אלה הם התרחישים החמורים, אבל לשר האוצר יש עדיין מרחב תמרון מסוים לפני שהוא נאלץ להכריז על קיצוצים. ראשית, ישנו כאמור תקציב ההתאמות. באוצר הציעו לשמור ל־2024 מעין "קופת ביטחון" בגובה 0.4% מההוצאה המותרת. מסגרת ההוצאה שאושרה לשנה הבאה עומדת על 514 מיליארד שקל. כלומר, לאוצר אמורים להיות 2 מיליארד שקל שמורים ב"כספת" שיסייעו בהתכנסות הפיסקאלית.
אם באוצר צופים גירעון של עד 3%, קרוב לוודאי ש־2 מיליארד שקל לא יספיקו כדי לכסות על ההאטה במשק, הקשיים בענפי הנדל"ן וההייטק, היחלשות השקל וההשלכות האפשריות של השינויים במערכת המשפט. כך, אם לא יימצאו מקורות אחרים להתכנסות, אמור תקציב המדינה להיחתך משמעותית.
ההערכה היא שבאוצר ינסו להימנע מקיצוצים כואבים בפועל. בהקשר דומה ניתן להזכיר את הנומרטור של אגף תקציבים באוצר, שפעם אחר פעם מתריע על צורך בקיצוץ תקציב המדינה, ולרוב נעקף על ידי הממשלה. איך בדיוק יצליחו למנוע קיצוץ למרות מנגנון ההתכנסות הקבוע בחוק? כרגע זה עדיין לא ברור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
