העולם מגביר את ייצור השבבים המקומי, מה קורה בישראל

המחסור והחששות משאיפותיה של סין להוביל את תעשיית השבבים, גרמו לעולם להגביר את הייצור המקומי. בשנת 2021 לדוגמה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אישר את "חוק השבבים" (Chips Act), שנועד לתמוך בתעשייה המקומית ולצמצם את התלות של אמריקה בתעשיות זרות.

חוק דומה אושר באיחוד האירופי ביולי. האיחוד האירופי ייעד 43 מיליארד אירו לתעשייה המקומית וקבע יעד שאפתני - לייצר 20% מהשבבים בעולם עד 2030. תהליך זהה קורה גם במזרח: יפן משקיעה רבות בתעשייה השבבים המקומית שלה, ועל פי דיווחים שונים, סין נערכת להקצות כ־40 מיליארד דולר לתעשייה המקומית.

"הטבות המס הישראליות מיצו עצמן"

ומה קורה בישראל בינתיים? "ישראל מאבדת את התחרותיות שלה בתעשיית השבבים. פעם מדינות יכלו לסמוך על שרשראות אספקה, אך היום הגלובליזציה משנה את פניה ואי־אפשר לסמוך על שרשראות אספקה ויצוא סיני", אומר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במרכז למדיניות ישראל־סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מדיניות הטבות המס הישראלית מיצתה את עצמה אל מול מה שמציעות ממשלות אחרות בעולם. אנחנו עדיין מתעכבים בגיבוש מדיניות המתאימה, ועלולים לאבד את האלמנט התחרותי המקומי ביחס לשוק הגלובלי".

לדברי סובלמן, "חוק שבבים" האמריקאי אמנם לא מתאים לתעשייה הישראלית, אך עדיין יש הרבה מה לעשות בתחום. "'חוק השבבים' גדול על התעשייה הישראלית. הכלכלה המקומית, להבדיל מכלכלת ארה"ב או כלכלת סין, קטנה מדי. אנחנו לא יכולים להסתמך על ייצור עצמי מקומי מלא. אולם, ישראל צריכה לתמרץ חברות כמו אינטל, סמסונג ו־TSMC להקים מפעלים או חטיבות מסוימות בארץ. מדובר בתמריץ קטן יחסית של מיליארדי דולרים בודדים".

ביוני דווח כי אינטל תזכה למענק מדינה של כ־3.12 מיליארד דולר (11.1 מיליארד שקל) - המענק הגדול ביותר שהוענק לחברה פרטית מטעם מדינת ישראל - כדי לשדרג את מפעל השבבים שלה בקרית גת. אולם, לדברי סובלמן, זה לא מספיק: "ישראל חייבת לגבש מדיניות לאומית של הסתמכות עצמית באזורים קריטיים. בנוסף, ישראל צריכה להצטרף לקואליציות הגלובליות, מה שיאפשר לה ליהנות ממה שמציעים חוקי השבבים העולמיים".

סובלמן מוסיף כי היעדר תשתית חוקתית יציבה בישראל עלול לפגוע באינטרס של חברות רב־לאומיות להקים מפעלים בארץ. "מדינה שלא תדאג להיות בצד הנכון של הקואליציה, תתקשה לגייס כספים ולאפשר פעילות של חברות רב־לאומיות".