מעשה בגרירת רגליים: מה קרה לאישומי בזק, וואלה וידיעות בתיקי האלפים?

קוראינו האדוקים ודאי זוכרים את הכותרות על בזק, ידיעות אחרונות ואתר וואלה. במסגרת ובעבור תאגידים אלה בוצעו העבירות על־פי הנטען בפרשת 2000 (שיחות נתניהו־מוזס) ו־4000 (בזק־וואלה). אנחנו נמצאים כעת בספטמבר 2023, ועדיין לא הוחלט האם להעמיד את התאגידים הללו לדין או לא. 

● ועדת החקירה לרכש הצוללות חשפה: גם נתניהו מסר עדות 
● דרמה במכרז אשכול: בית המשפט דחה את העתירה של OPC-קרן נוי 

ברשותכם, נצלול ליוני 2016. היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט מאשר לפתוח בחקירת פרשת 1000 ו־2000. תוך זמן לא רב נחקרו ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. בפברואר 2018 פורסמו המלצות המשטרה להעמיד את נתניהו לדין בתיקי 1000 ו־2000, וגם נפתחה החקירה הגלויה של פרשת 4000.

בפברואר 2019 החליט מנדלבליט על הגשת כתב אישום בשלוש הפרשות, בכפוף לשימוע. התאגידים לא קיבלו זימון לשימוע. באוגוסט התקיים דיון בראשות אביחי מנדלבליט על תיקי האלפים. הוא נשאל בדיון: מה עם התאגידים?! מנדלבליט השיב: "נשאיר את זה לאחר־כך. עכשיו בואו נתמקד בנתניהו, מוזס ואלוביץ".

אחרי השימוע, מנדלבליט נשאל שוב: "אבל מה עם התאגידים?" מנדלבליט השיב כי זימון של התאגידים לשימוע יעכב את פתיחת המשפט של נתניהו, וכי צריך להתקדם עם המשפט של נתניהו. מה לגבי התאגידים? נדון על זה אחר־כך.

זמן קצר לאחר החלטת מנדלבליט על הגשת כתב האישום, פנה עו"ד מיכאל דבורין, המייצג בשם ארגון לביא, ודרש לקבל תשובה בדחיפות אם בכוונת היועמ"ש להעמיד לדין את התאגידים, "שכן ברור כי לא ינוהלו במקביל שני משפטים זהים".

 בנין וואלה / צילום: איל יצהר

בינואר 2020 השיבה עו"ד עדי מנחם־באר, עוזרתו דאז של היועמ"ש, כי "אפשרות העמדתם לדין של התאגידים עודנה נשקלת על־ידי הגורמים הרלוונטיים, וטרם התקבלה החלטה בעניין".

ב־19 במאי 2020 עתר ארגון לביא לבג"ץ בדרישה לחייב את היועמ"ש מנדלבליט לקבל החלטה ולהעמיד לדין את בזק, וואלה וידיעות אחרונות. עוד באותו היום דחה השופט עופר גרוסקופף את העתירה בפסק דין קצרצר ומעליב במיוחד שמחזיק שורות בודדות בלבד. גרוסקופף כתב כי "העתירה, לפי האמור בה, היא עתירה מוקדמת, וככזו דינה להידחות על הסף. העותרת סבורה כי מאחר שחלפו כבר כשישה חודשים מאז פנתה לראשונה ליועץ המשפטי לממשלה, וארבעה חודשים מאז התשובה האמורה, ועדיין לא ניתנה החלטה בעניין, הרי שיש הצדקה להתערבות של בית משפט זה".

על כך השיב גרוסקופף תשובה שאני מניח שתסכימו איתי עד כמה היא מגוחכת גם בזמן אמת אך במיוחד בדיעבד: "בית המשפט הגבוה לצדק איננו 'סדרן העבודה' בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, ועתירה אליו אינה אמצעי נאות לדרבון הפרקליטות לשנות את סדרי הקדימויות שקבעה לעצמה. החלטות בעניין העמדה לדין צריכות להתקבל ביישוב הדעת, וכל עוד אין התמשכות ההליכים בלתי סבירה בעליל, יש לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות לקבל החלטה בהתאם ללוח הזמנים שקבעו לעצמן".

מאז דחיית העתירה שנזפה בארגון לביא ועד היום חלפו שלוש שנים וחצי, מאז ההחלטה לזמן את נתניהו לשימוע ועד היום חלפו ארבע שנים וחצי. מאז ההחלטה לפתוח בחקירה ועד היום חלפו למעלה משבע שנים. החלטה בעניינם של התאגידים טרם התקבלה.

"לא העבריינים המרכזיים"

באוקטובר 2020 גיבש מנדלבליט טיוטת החלטת סגירת התיק נגד התאגידים. זאת חרף חילוקי דעות חריפים בפרקליטות מיסוי וכלכלה על ההחלטה, אשר לכאורה איננה עומדת בקנה אחד עם מדיניות האכיפה של הפרקליטות ביחס לעבירות אלה ולאור תורת האורגנים.

טיוטת ההחלטה התבססה על מספר נימוקים, אך העיקרי שבהם היה שהתיק נגד האורגנים (בעלי התפקיד), "בשר ודם", הוא בעל אינטרס ראשון במעלה, ולא נכון לעכבו במידה ניכרת על־ידי הוספת נאשמים (התאגידים), שהם לא העבריינים המרכזיים אלא יציר קונסטרוקציה משפטית.

אבל מנדלבליט, כמו מנדלבליט, לא קיבל בפועל החלטה ולא הודיע רשמית על הסגירה. הפרקליטות לא ויתרה וחזרה ללחוץ על מנדלבליט. גם הסנגורים ניצלו את ההתנהלות התמוהה של מנדלבליט כדי לטעון לאכיפה בררנית בפני בית המשפט במסגרת הבקשות המקדמיות.

 בניין בזק / צילום: תמר מצפי

הלחץ עשה את שלו, ובדצמבר 2020 מנדלבליט הודיע על זימון בזק, ידיעות אחרונות ואתר וואלה לשימוע לפני הגשת כתב אישום. מה קרה מאז? ובכן, כמעט כלום. השימוע אכן התקיים, למעלה מחצי שנה לאחר מכן. לכאורה תיק פשוט.

אם החלטת להעמיד לדין את מוזס ואת אלוביץ - פשוט יש להעמיד לדין את התאגידים במסגרתם הם פעלו. אלא שהסאגה המביכה והמבישה לא הפסיקה כאן. השימוע נערך, ואז? כלום. לאחר חודשים ארוכים, התקיימה ישיבה.

היועצת המשפטית לממשלה אישרה לפרקליטות לנהל משא-ומתן עם עו"ד איל רוזובסקי שמייצג את וואלה ובזק.

אכן נוהל משא-ומתן, אלא שעו"ד רוזובסקי הבין שהפרקליטות לא באמת מתכוונת לנהל משפט נוסף, ולכן הציע הצעה לענישה סימבולית ממש. הפרקליטות לא הייתה יכולה להסכים לכזה הסדר מביך.

מה קרה מאז? ובכן, התקיים דיון עם צמרת הפרקליטות באפריל 2023. בישיבה נכחו בין היתר פרקליט המדינה, עמית איסמן, והמשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר. בסיום הישיבה איסמן החליט שלא להחליט. ומאז? כלום.

 בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הזמן יעשה את שלו?

אותו דבר בעצימות מופחתת קרה בעניינו של עד המדינה שלמה פילבר, שלטענת הפרקליטות הפר את הסכם עד המדינה שנחתם עימו. ביוני 2022 הסתיימה חקירתו בבית המשפט. הפרקליטות עדכנה בתום העדות כי היא בוחנת את המשמעות המשפטית של עדות פילבר. הצוות גיבש את המלצתו אם להעמיד לדין כבר לפני שנה. ההמלצה אכן עברה. אולם מאז חלפה שנה נוספת. ומה קרה בינתיים? ובכן, פרקליט המדינה איסמן והמשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן ארי החליטו שיש צורך בפרקליט חיצוני, עו"ד ניסים מירום, שיחווה את דעתו אם להגיש כתב אישום. עו"ד מירום חיווה את דעתו (להבנתי, עמדתו היא שיש להגיש כתב אישום נגד פילבר), אבל דבר לא נעשה מאז. למה מחכים? לשום דבר. הזמן יעשה את שלו.

לאחרונה פנתה עמותת "הצלחה" בתלונה שנייה במספר לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נגד הפרקליטות על אי-קבלת ההחלטה בעניין התאגידים. עמותת הצלחה פנתה למשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן ארי שוב ושוב על־מנת שתקבל החלטה בעניין התאגידים. כל פעם "הצלחה" קיבלה תשובה שהסוגיה נבחנת, ותתקבל החלטה בקרוב. לעמותה נמאס, והיא החליטה להתלונן על אחיזת העיניים בעניין.

אז הנה הצעה לקבלה טובה לכבוד השנה החדשה עבור היועצת המשפטית לממשלה ועבור פרקליטות המדינה: תחליטו להחליט. תעמידו לדין, תסגרו את התיק - אבל תחליטו. גרירת הרגליים בכל־כך הרבה תיקים היא מביכה מאוד.

היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה בחרו שלא למסור תגובה. 

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ לא הורשעו בביצוע עבירה, מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.