השופט קובי ורדי מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב החליט היום (ה') לדחות את העתירה של קבוצת OPC-קרן נוי. העתירה הוגשה נגד החלטת ועדת המכרזים של חברת החשמל לבטל את המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול ולקיים התמחרות לפי מחיר מינימום של 9 מיליארד שקל. ההחלטה הזו צפויה להוביל לכך שדליה אנרגיה, הזוכה במכרז שנסוגה מהצעתה המקורית בסך כ-12.4 מיליארד שקל, תהיה החברה היחידה שתיגש להתמחרות המחודשת.
לגלובס נודע כי קבוצת OPC-קרן נוי צפויה לעתור לבית המשפט העליון. בעקבות העתירה הצפויה לעליון, כרגע עדיין לא ברור כלל סדר הזמנים העתידי של המכרז, שמועד הסגירה הפיננסית בו - במקור וגם כעת - עומד על 3 בדצמבר 2023.
● שוברי השוויון של תע"א ואלביט בזירת המל"טים
● ועדת החקירה לרכש הצוללות חשפה היום: גם נתניהו מסר עדות
העתירה של קבוצת OPC-קרן נוי הוגשה ב-10 באוגוסט, עשרה ימים לפני שההתמחרות המחודשת הייתה אמורה להסתיים. בעתירה טענה הקבוצה כי "ההחלטה חסרת התקדים על ביטול המכרז ועריכת התמחרות מנוגדת לדין ולכללי היסוד המכרזיים, היא מהלך מלאכותי שנועד להכשיר את הצעת דליה הפסולה, תוך רמיסת עקרונות ההגינות והשוויון והתעלמות מוחלטת מהנזק הכלכלי ארוך-הטווח למשק בכללותו".
השופט ורדי פסק כי החלטת ועדת המכרזים לבטל את המכרז ולקיים התמחרות מחודשת לפי מחיר מינימום של 9 מיליארד שקל, היא "סבירה". לדבריו, המכרז המחיש כי "המציאות עולה על כל דמיון". בד-בבד, השופט ורדי הוסיף כי "יש לבחון כל מקרה וכל מכרז לגופו, על רקע נסיבותיו, מורכבותו, הוראותיו, התנהלות ותום-לב הצדדים, הדין ורצוי גם קמצוץ של שכל ישר".
עמדת השופט: שווי תחנת הכוח הוא ללפחות 9 מיליארד שקל
השופט קיבל את עמדת חברת החשמל כי היו די אינדיקציות לכך ששווי תחנת הכוח אשכול הוא לפחות 9 מיליארד שקל, ועל כן ההצעה של קבוצת OPC -קרן נוי, שנמוכה בכ-2 מיליארד שקל, לא משקפת את המחיר הראוי. דבר נוסף ששכנע אותו, לדבריו, הוא שעמדת בנק הפועלים, ששימשה כגורם אובייקטיבי, היתה שמחיר של 7 מיליארד שקל לא משקף את מחיר התחנה הראוי.
בנוגע להצעתה הראשונה של דליה אנרגיה, השופט השתכנע כי לא מדובר "בהצעה תכסיסנית או רשלנית, אלא בהצעה אמיתית וכנה, ושהסיבה היחידה לנסיגת דליה וחזרתה ממנה היא היעדר היכולת לממנה, שנולד כתוצאה מהפער של יותר מ-5 מיליארד שקל מהצעתה של OPC -קרן נוי".
ביקורת על חברת החשמל ועל OPC-קרן נוי
השופט לא נמנע גם ממתיחת ביקורת על חברת החשמל. "אומנם ניתן היה לטעמי לצפות מחברת החשמל שתפיק את הלקחים מהמכרזים הקודמים ואולי תעדכן במכרז דנן את מודל הצל והערכת חברת החשמל כלפי מעלה", כתב, "אך העובדה שלא עשתה כן ופעלה באותה שיטה שהייתה ידועה למציעות במכרז, לא צריכה להביא לתוצאה אחרת מזו שהתקבלה".
עם זאת, הביקורת החריפה יותר הייתה נגד קבוצת OPC-קרן נוי. "לא ניתן להתעלם מההתנהלות הלא ראויה לכאורה של העותרת לגבי תיאור מערכת הלחצים שהופעלה על הגורמים המממנים, שבאה לידי ביטוי בדברי מנהל קרן נוי, מר רן שלח, שאמר את הדברים שיצוטטו על-ידי מיד בפרוטוקול הדיון שנרשם על-ידי עו"ד ליאור מימון, הבקי מאוד בדיני מכרזים ובנבכי חברת החשמל, כאשר חזקה שהפרוטוקול שרשם עו"ד מימון משקף את הדברים שנאמרו, והדבר לא נסתר על-ידי העותרת, שמנסה להתנער ולגמד את האמור, ולהתנער מהדברים החמורים שנאמרו שלשיטת דליה אף מהווים 'אקדח מעשן', ואכן נראה שמדובר לכאורה בדברים לא ראויים חמורים ובהתנהלות לא ראויה שיש לה גם משמעות והשלכה על העתירה".
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים נתן גושפנקה מהדהדת לכך שהחלטת וועדת המכרזים של חברת החשמל מעוגנת היטב בהוראות הדין, ולא הייתה נכונה ממנה. הוועדה בעת קבלת החלטותיה ראתה לנגד עיניה את האינטרס הציבורי והכלכלי של אזרחי המדינה, ולחץ תקשורתי מאסיבי לא הניא את חברי הוועדה מלקבל את ההחלטה התומכת באינטרס זה, אשר אותה אישר כבוד השופט ד"ר קובי ורדי".
חברת החשמל יוצגה על-ידי עורכי הדין שוקי חורש, ליאור מימון ועתליה שטרית ממשרד ש.הורוביץ ושות'.
עו"ד אהרן מיכאלי ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, שייצג את דליה אנרגיה בעתירה, מסר לאחר הפסיקה: "קיבלנו בסיפוק רב את פסק דינו המקיף והיסודי של בית המשפט. בית המשפט קיבל את טענותיה של דליה כי היא פעלה באופן תחרותי, מקצועי ובתום-לב, ואישרר את החלטת ועדת המכרזים שנתקבלה בהסתמך על חוות-דעת מומחים ולאחר שביצעה תהליך מקצועי וסדור. החלטת בית המשפט פותחת פתח למיקסום התמורה בעבור מכרז אשכול, לטובת הציבור הישראלי כולו".
כמה חשובה תחנת הכוח אשכול?
תחנת הכוח אשכול, שמופעלת באמצעות גז טבעי, היא בעלת יכולת מותקנת של כ-1,693 מגה-וואט. באתר פועלים שני מחז"מים חדישים (תחנות מחזור משולב) וכן ארבע יחידות ישנות שצפויות להיסגר בתוך כמה שנים.
מעבר לכך, ישנה התחייבות רגולטורית להקמת תחנת כוח חדישה ויעילה, אשכול 2, עם הספק של 850 מגה-וואט - בתעריף זמינות מובטח למשך 20 שנה, וכן את האתר כולו שכולל קרקע פרטית של כ-440 דונם, בה ניתן גם להציב, למשל, מתקני אגירה בהיקף משמעותי, בהתאם למדיניות הממשלה ומינהל התכנון למקם מתקני אגירה גדולים ליד מתקני הייצור.
את הפוטנציאל של שטח תחנת הכוח אשכול ניתן להבין מהעובדה שתחנת הכוח דליה מייצרת כיום 912 מגה-וואט על 64 דונם - כשביעית משטח אתר אשכול. הן סוגיית אשכול 2 והן היקף הקרקע הפרטית נתנו את אותותיהן על ההצעות במכרז. טרם המכרז, אומדן פנימי של חברת החשמל העריך את שווי תחנת הכוח אשכול ב-6.2-5.8 מיליארד שקל. לאחר מכן, מרבית ההצעות עמדו בטווח האומדן הפנימי (קבוצת ג'נריישן-מבטח שמיר-אשטרום עם הצעה בסך כ-6 מיליארד שקל), ויותר מכך - OPC-קרן נוי עם כ-7 מיליארד ודליה אנרגיה ותעבורה שהגישו הצעה של 12.4 מיליארד שקל. נזכיר כי זמן קצר לאחר פתיחת המעטפות, חברת תעבורה, שהיוותה 25% מהקבוצה, החליטה לעזוב.
כיום, ההספק הכולל של תחנות הכוח בישראל עומד על 17,700 מגה-וואט. כלומר, תחנת אשכול לבדה מהווה כ-9.5% מהייצור. תחנת הכוח אשכול היא הרביעית שחברת החשמל מוכרת במסגרת הרפורמה במשק החשמל אחרי אלון תבור, שנמכרה לקבוצת MRC תמורת 1.9 מיליארד שקל; ואחרי רמת חובב, שנמכרה לקבוצת שיכון ובינוי ואדלטק תמורת 4.3 מיליארד שקל ב-2020. קבוצת שיכון ובינוי ואדלטק רכשה גם את חגית מזרח תמורת 1.6 מיליארד שקל.
מתוך אותם הסכומים, רשות החשמל העבירה את העודף ממכירת התחנות - לאחר מימון הוצאות חברת החשמל, עלות הנכסים והקרקע. מנתוני הרשות עולה כי מתוך 1.9 מיליארד שקל ממכירת אלון תבור, מיליארד שקל חזרו לצרכנים; מתוך 4.3 מיליארד שקל ממכירת רמת חובב, שבו לצרכנים 1.2 מיליארד שקל ב-2021 ועוד 1.2 מיליארד שקל ב-2022; וממכירת חגית מזרח תמורת 1.6 מיליארד שקל, שבו לצרכנים 1.2 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
