הממשלה הנוכחית שינתה הכי הרבה חוקי יסוד בהכי מעט זמן?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יסמין סאקס פרידמן
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: בוקר טוב דרום
ציטוט: "בתוך 8 חודשים חוקקו 5 חוקי יסוד, מעולם לא חוקקו כל כך מהר חוקי יסוד"
תאריך: 7.9
ציון: לא נכון

על רקע השיח על מעמד חוקי היסוד שהתעורר בעקבות האפשרות שבית המשפט יבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה שצמצם את עילת הסבירות, התראיינה לרדיו דרום ח"כ יסמין סאקס פרידמן ונשאלה האם היא לא רואה בעיה בהחלטה כזו של בית המשפט. פרידמן השיבה: "מי שפוגע בחוקי היסוד זו דווקא הקואליציה. בתוך שמונה חודשים חוקקו חמישה חוקי יסוד. מעולם לא חוקקו כל כך מהר חוקי יסוד". בדקנו האם אכן תחת הממשלה הנוכחית נרשם הקצב המהיר ביותר של חקיקת חוקי יסוד.

בהתאם לדבריה של פרידמן, מסקירה שערך ד"ר עמיר פוקס במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי בכנסת הנוכחית (ה-25) בפרק זמן של 8 חודשים (מדצמבר 2022 ועד יולי 2023), אושרו 5 תיקונים לחוקי יסוד. ראשון התיקונים היה בדצמבר 2022, אז תוקן חוק יסוד: הממשלה כך ששונתה הגדרה הכשירות של שר באופן כזה שגם מי שנשלח למאסר על תנאי יכול להיות שר (אותו תיקון זכה לכינוי "חוק דרעי"). אחריו, בינואר 2023, תוקן חוק יסוד: הכנסת כך שהורחב "החוק הנורבגי" (המאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימתם) ובוצעו תיקונים שקשורים באותו מנגנון. במרץ תוקן חוק יסוד: הממשלה ונקבע הסדר חדש ליציאת ראש הממשלה לנבצרות (מה שזכה לכינוי "חוק הנבצרות"). במאי תוקן חוק יסוד: משק המדינה שמאפשר להעביר תקציב "דו שנתי" בנסיבות מסוימות בתקופה של אחרי בחירות. ביולי התקבל התיקון לחוק יסוד: השפיטה שעניינו ביטול עילת הסבירות לממשלה ולשרים.

אלא שלפי הסקירה של ד"ר פוקס, כבר היו תקופות קצרות יותר בהן היו שינויים רבים יותר של חוקי יסוד. כך היה בתקופת הכנסת ה-23, אז כיהנה ממשלת החילופים של נתניהו וגנץ. התיקון הראשון בכנסת זו היה תיקון חוק יסוד: הממשלה שיצר את מנגנון ממשלת החילופים. לדברי פוקס, מדובר ב"תיקון מהפכני ממש שמשנה את שיטת הממשל בישראל". גם חוק יסוד: הכנסת תוקן כדי להסדיר את "החוק הנורבגי" - שלפי פוקס זהו "תיקון מהותי שאיפשר את הקמת הממשלה". התיקונים האחרים ביקשו להתמודד עם מציאות של משבר קורונה מחד והיעדר תקציב מדינה מאושר מאידך - והם נועדו לאפשר את הגדלת ההוצאה הממשלתית בדרך של "קופסאות תקציביות" ולמנוע את התפזרות הכנסת אף שלא אושר תקציב בזמן. זה התבטא בשינוי של חוק יסוד: הכנסת (שנועד התפזרות הכנסת למרות שלא עבר תקציב לאחר 100 ימים) וב-7 תיקונים לחוק יסוד: משק המדינה - שהיות שחלקם היו קשורים הדוקות זה לזה, ד"ר פוקס מונה את חלקם ביחד. לכן, בסקירה שלו מופיעים 3 תיקונים כאלה. בסך הכל, באותם 7 חודשים נרשמו 6 תיקונים לפי ספירה "מצמצמת" או 9 תיקונים לפי גישה "מרחיבה" - כך או כך, בהשוואה לכנסת הנוכחית, אז נרשו יותר תיקונים לחוקי יסוד ועל פני תקופה קצרה יותר.

והייתה עוד תקופה בה, בהשוואה לכנסת הנוכחית, נחקקו יותר חוקי יסוד בפרק זמן קצר יותר - אם כי אז תקופה זו לא הייתה בסמוך להשבעתה של כנסת חדשה. בשנת 2018, (בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20 שהושבעה ב-2015), ב-7 חודשים, מינואר ועד יולי, נחקקו 6 חוקי יסוד. לגבי האחרון שבהם, חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ("חוק הלאום"), מדובר בחקיקה של חוק יסוד חדש. בסך הכל, בתקופת כהונתה של אותה כנסת, נחקקו 15 חוקי יסוד (14 תיקונים ועוד חוק יסוד אחד חדש) במהלך כ-4 שנות כנסת.

אבל מה בעצם אפשר להסיק מהנתונים הללו? על פי מחקר של ד"ר אלעד גיל במכון תכלית, מאז שנחקק ב־1958 חוק היסוד הראשון (חוק יסוד: הכנסת) ועד היום, נערכו בישראל 139 שינויים בחוקי היסוד, ויותר ממחצית מהשינויים התמקדו בחוקי היסוד של הממשלה והכנסת. מדובר בקצב ממוצע של 2.15 שינויים בשנה - שזינק בשמונה השנים האחרונות ל־4.75.

ועד כמה המצב הזה חריג ביחס לעולם? בהשוואה בין ישראל לעשר מדינות שונות במערב, נמצא פער של יותר מפי שניים בשיעור שינויי חוקי היסוד בישראל לעומתן. בעוד ישראל ערכה 21.5 שינויים בממוצע בכל עשור, בגרמניה היה מספרם 8.6 בממוצע, בדרום אפריקה 6.8, באירלנד 4.5, בקנדה 2.8, בצרפת ובאיטליה 2.2 (כל אחת), בפורטוגל 1.6, בארה"ב 1.2, וביוון ובספרד נעשו 0.9 ו-0.45 שינויים בממוצע בעשור (בהתאמה).

לדברי ד"ר פוקס, הנתונים הללו מאירים על בעיה מהותית, לפיה "בישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה".

כשפנינו לח"כ יסמין סאקס פרידמן, היא בדקה שנית את הנתונים והודתה בטעותה.

לסיכום, בניגוד לדברי פרידמן, אף שבמהלך הכנסת הנוכחית, במהלך 8 חודשים של כנסת פעילה נרשמו 5 פעמים בהם שונו חוקי יסוד, כבר היו תקופות קצרות יותר בהן חוקקו חוקי יסוד רבים יותר. כך היה בשנת 2020, במהלך הכנסת ה-23, אז, במהלך 7 חודשים, בוצעו 6 או 9 תיקונים (תלוי אם בוחרים לספור על פי גישה "מצמצמת" או "מרחיבה"). גם בשנת 2018, במהלך הכנסת ה-20, בוצעו 6 תיקונים לחוקי יסוד במהלך 7 חודשים, אם כי תקופה זו לא הייתה סמוכה לאחר בחירות. לכן דבריה של פרידמן לא נכונים.