היום (ד') יפרסם הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, החלטה על גובה הריבית. לפי ההסתברות כרגע בשוק, ולמרות שהאינפלציה בארה"ב הפתיעה לרעה לפני שבוע, הפד יחליט להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית - טווח של 5.25%-5.5%, עד סוף השנה. עם זאת, הצפי להורדת ריבית הולך ומתרחק.
● שיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי. איך זה ישפיע על החלטת הריבית?
● "משימה בלתי אפשרית": לרוביני יש חדשות רעות לבנקים המרכזיים
מה הסיכוי שהריבית תעלה היום?
בשבוע שעבר פורסם מדד המחירים לצרכן של ארה"ב, והצביע על עלייה נוספת באינפלציה השנתית מעל הצפי בשווקים - על רמה של 3.7%. בנוסף, המדד הראה אמנם כי רכיבי הליבה המשיכו להתמתן, אבל מדד הליבה עומד עדיין על יותר מ-4% והוא גבוה הרבה מעבר ליעד האינפלציה של הפד (ממוצע של 2%).
אבל למרות המשך ההתייקרויות, באתר CME , המודד את ההסתברות במשק לעליית ריבית ע"י הפד, מציינים כי הסבירות לעליית ריבית ביום רביעי הקרוב היא כמעט אפסית. יתירה מכך, לאחר פרסום המדד, ירדו ההסתברויות לכך שהריבית תעלה בהמשך השנה.
דודי רזניק, אסטרטג ריביות בבנק לאומי, מציין שהשוק מתמחר כעת ריבית שלא תעלה "כמעט באופן מוחלט". לדבריו, "הפד לרוב לא מפתיע במקרים כאלה, ואני אהיה מופתע ביותר אם אכן תהיה העלאת ריבית". לפי סקירה של גולדמן סאקס משבוע שעבר, עליות הריבית ע"י הפד הסתיימו.
האם העלאות הריבית הסתיימו?
בכירי הפד ממשיכים להצהיר כי הנתונים הם אלו שיקבעו את החלטת הריבית בכל פגישה. כך, שכל התבטאות בנאומו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, לאחר ההחלטה, יישאו משקל כבד לגבי המשך הניציות של הבנק או מעבר לגישה יונית יותר בנוגע למדיניות המוניטרית.
אורי גרינפלד האסטרטג הראשי של פסגות, מסביר כי הפד מתחיל לראות את הגורמים האינפלציונים נרגעים: "המדד הפתיע לרעה אך מדד הליבה ממשיך להאט. לאחרונה פורסם ע"י הפד כי הצרכן הפרטי מיצה את החסכונות שלו מתקופת הקורונה, מה שמצביע על כך שהצריכה של המגזר הפרטי צפוייה להאט". גרינפלד, שמעריך שלא נראה עוד העלאות ריבית, אומר שאמנם מדדי הליבה עדיין גבוהים, אך בהסתכלות קדימה, הם צפויים להמשיך לרדת. "כשהפד מקבל החלטה, הוא מצפה לראות שינוי כשנה אחר כך, בשל פערי הזמן בשוק, הפד רואה בחיוב את המדדים המתמתנים והולכים".
מנגד, רזניק מציין כי הנתונים בארה"ב מעלים את הסבירות לכך שהפד ימשיך להעלות את הריבית בהמשך השנה: "הסיכוי להעלאת ריבית נוספת אינו נמוך. הפד ירצה להמשיך לראות את התמתנות האינפלציה ויבצע העלאות ריבית בתכיפות נמוכה יותר ככל שהמצב ידרוש זאת". רזניק מוסיף כי במקרה שמחירי האנרגיה ימשיכו לעלות וימנעו את התמתנות האינפלציה, הסבירות להמשך העלאת הריבית רק עולה.
גם דיוויד בנימינוב, אנליסט מחקר ב-Global X, מעריך כי "על רקע הנתונים החזקים בשוק בארה"ב, הפד יבחר להעלות את הריבית ברבע אחוז בפגישה הבאה בחודש נובמבר", בנימינוב מוסיף שלהערכתו השוק מתמחר בחסר את הסבירות להעלאות ריבית נוספות - עם סבירות של 35% להעלאת ריבית בנובמבר. "אנחנו צופים כי הנגיד פאוול יביע עמדה ניצית בישיבה השבוע", הוא מסכם.
בבנק אוף אמריקה מעריכים גם הם שלפד יש עוד העלאת ריבית אחד שהוא יצטרך לבצע לפני סוף השנה. בדיווח של הבנק מדגישים שבכירי הבנק המרכזי חוששים מהרמת ראש מחודשת של האינפלציה, זאת לאור הפעילות הכלכלית החזקה בארה"ב.
מה לגבי רמת הריבית בטווח הבינוני והארוך?
אמנם סיום סבב עליות הריבית נראה קרוב, אך נראה שהפד ישאר איתן במאבקו באינפלציה, וזאת ע"י השארת הריבית ברמה גבוהה ולאורך זמן. התחזיות להישארות הריבית ברמתה הגבוהה עולות, ורמת הריבית תכביד על הצרכנים לאורך זמן רב יותר. רזניק מצביע על כך שהתחזיות עלו משמעותית לאורך השנה, "בתחילת 2023 חשבנו שכבר לקראת סוף השנה נראה את תחילת ירידות הריבית והקלה מוניטרית, בהמשך הסבירות עמדה על תחילת 2024, כעת נראה שהורדות הריבית לא יתרחשו לפני אמצע השנה הבאה ואף מאוחר יותר, לקראת חודשים יוני או יולי".
בגולדמן סאקס צופים תחילת הורדת ריבית רק ברבעון השני של 2024.
אבל יתרה מכך, תחזיות הבנקים הגדולים מראות כי גם כאשר יתחיל הפד בהורדת הריבית במשק, התקופה של הריבית האפסית הסתיימה והבנק המרכזי ישמור על ריבית גבוהה גם כאשר האינפלציה תתמתן. בגולדמן צופים שהריבית, כאשר תרד, תגיע לאיזור ה-3% ותישאר שם בבנק אוף אמריקה מציינים כי הצפי לריבית החציונית בשנת 2024 עלה ל-4.875% מהתחזית הקודמת, תוך שבבנק מדגישים שהסיכונים לריבית חזויה גבוהה אף יותר התגברו.
מה זה אומר עלינו בישראל?
גם בישראל מדד המחירים האחרון הצביע על עלייה במדד המחירים והאינפלציה בסוף השבוע עלתה מעל תחזית הכלכלנים ל-4.1%. עם זאת, עד לישיבת הריבית הבאה של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ב-23 באוקטובר יש יותר מחודש, כך שמגוון נתונים עוד צפוי להגיע ולהשפיע על השיקולים.
רזניק מדגיש כי עליית ריבית נוספת בישראל בפירוש נמצאת על השולחן. "המדד האחרון עלה למעלה מהמצופה והראה כי האינפלציה לא התמתנה. ביום שישי סברו בשוק שהעלאת הריבית תתרחש בסבירות של 60%. המדד של חודש ספטמבר יגיע לפני החלטת הריבית ויהווה אינדיקציה חשובה".
עם זאת, המוקש העיקרי עבור בנק ישראל, הוא דווקא שער החליפין של השקל. רזניק מדגיש כי היחלשות נוספת של השקל תביא להסתברות חזקה לעליית ריבית נוספת. בנק ישראל עשוי לדבריו לחכות להחלטות הפד, כדי להחליט על הריבית אצלנו.
גרינפלד מסכים כי שער החליפין הינו הגורם העיקרי היכול להוות סיבה להעלאת ריבית בחודש אוקטובר. "חוסר השקט הקיים בשוק יכול להביא להיחלשות נוספת של השקל, והתנודתיות הרבה בשקל מעלה את הסבירות לעליית ריבית בבנק ישראל". עם זאת, גרינפלד סובר שהריבית בישראל לא תעלה באוקטובר. לדבריו, למעט הפיחות במטבע המקומי, המגמות הכלכליות בישראל ובארה"ב דומות, שוק התעסוקה מתרכך, ולכן ההסתברות הגבוהה לסיום עליות הריבית מעבר לים תהדהד גם בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.