היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, מסרה הערב (ב') לבג"ץ את תגובתה לעתירה נגד חוק הנבצרות, זאת לאחר שבג"ץ הוציא צו על־תנאי לפיו הוא שוקל לדחות את כניסת החוק לתוקף לכנסת הבאה.
מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שצמצם את עילות הנבצרות, כך שניתן יהיה להכריז על נבצרות ראש הממשלה רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית. בנוסף, נקבעה דרישת רוב חריגה להפעלת מנגנון הנבצרות.
● שאלות ותשובות | "חוק האח הגדול" אושר בוועדת השרים. מה המשמעות שלו?
● אבישי גרינצייג, טור סופ"ש | גוררים רגליים: מה קרה לאישומי בזק, וואלה וידיעות בתיקי האלפים?
לעמדת היועמ"שית, חוק יסוד לא יכול "לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי"; ועל כן, באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד.
מקרה קיצוני במיוחד
בהרב־מיארה הוסיפה כי מדובר במקרה קיצוני במיוחד של התופעה בה חברי כנסת מנצלים את הקלות בה ניתן לשנות חוקי יסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. במקרה של חוק הנבצרות, ציינה היועמ"שית כי היכולת לשנות את חוקי היסוד "נוצלה לצרכיו המשפטיים אישיים של המשיב 2 (נתניהו), הקשורים בכהונתו כראש ממשלה הנאשם בפלילים, בפרט בעבירות טוהר המידות. יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך שבפנינו מקרה חריג, שבו 'נחצה קו הגבול', ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
היועמ"שית אישרה כי ההסדר לפני התיקון לקה בעמימות שהיה מקום להבהירה. אולם, בהרב־מיארה מסרה כי "המטרה בבסיס התיקון - שהיא הסרת מגבלות פרסונליות מתחום טוהר המידות מראש הממשלה - כה דומיננטית, כך שההסדר שעוצב אינו נותן מענה הולם לתכליות של מוסד הנבצרות. הרשות המכוננת גויסה כדי לתת מענה לעניין משפטי אישי של ראש הממשלה המכהן ולסכל את הדיון בעתירות שהוגשו ובהן הועלו טענות ביחס להוצאתו לנבצרות".
הרכב של 11 שופטים
במרץ עבר בכנסת חוק הנבצרות, שנועד למנוע מבג"ץ את האפשרות לדון בעתירה להוצאת ראש הממשלה נתניהו לנבצרות, בטענה להפרת הסדר ניגוד העניינים שנקבע לו. קידום החוק החל לאחר שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ להוצאת ראש הממשלה לנבצרות, בטענה כי הוא מפר את הסכם ניגוד העניינים עליו חתם. טענת העותרים היא כי החוק נועד למנוע דיון על הוצאתו לנבצרות של נתניהו, על רקע המחלוקת על עמידה בהסכם ניגוד העניינים.
באוגוסט התקיים דיון בפני נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. בסיומו של הדיון, כאמור, הוציאו שופטי העליון צו על־תנאי לגבי תחולתו של החוק, וקבעו דיון נוסף בפני הרכב של 11 שופטים ל-28 בספטמבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.