חברת הסייבר של שלמה קרמר יוצאת לגיוס ענק. מי המשקיע המפתיע שמצטרף?

קייטו נטוורקס (Cato Networks), חברת הסייבר שמנהל המשקיע והיזם הסדרתי שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ואימפרבה, מגייסת סכום עתק של 238 מיליון דולר לפי שווי חברה של 3 מיליארד דולר. הגיוס מגלם עליית שווי צנועה ביחס לשווי של 2.5 מיליארד דולר שקיבלה החברה לפני שנתיים, בשיא עונת גיוסי ההון של של 2021, ובכל זאת מדובר בשווי חברה עולה בתקופה כלכלית מאתגרת - הישג לא מבוטל בתעשיית החברות הפרטיות - ובהשקעה בהיקף נדיר, שקשה לראות כיום בהייטק הישראלי.

● ניתוח | הכלכלה מקרטעת, האירו צולל מול הדולר: המשבר של אירופה
● אחרי שנים שאינטל כשלה איפה שאנבידיה הצליחה. האם מגיע שינוי?
● 84 אלף שקל בחודש: מהי חבילת התגמול הממוצעת של מהנדס שבבים?   

זהו סיבוב הגיוס השמיני במספר עבור החברה הוותיקה, הנחשב גם לשלב גיוס ה"מזנין", כלומר גיוס הון שיכול להוביל אותה עד להנפקה או למכירה. באמצעותו, מצטרפות לחברה כמה משקיעות חדשות, אחת מהן היא קרן סופטבנק, ענקית ההשקעות היפנית שהחלה את השנה עם הפסדים וכעת נהנית מהנפקת הענק של חברת השבבים ארם (ARM), בה היא מחזיקת מניות עיקרית. את הגיוס מטעם הקרן הוביל יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד, שהצטרף לסופטבנק לפני יותר משנתיים ומאז ביצע סך שתי השקעות בחברות: חברת הסייבר קלרוטי וחברת הבינה המלאכותית קיוריס. יחד עם זאת, כהן לא יכהן בתפקיד רשמי בדירקטוריון של קייטו. בעקבות הגיוס, היחיד שיצטרף לדירקטוריון הוא ראבי מהטרה, שותף בקרן לייטספיד, שהוביל את הסיבוב החדש.

קייטו חושפת כי קצב ההכנסות השנתי (ARR) של החברה הגיע בסוף השנה שעברה ל- 100 מיליון דולר, עם המשך גידול של כ-60% בשנה. דבר זה מקנה לגיוס מכפיל שווי של פי 20-30 על קצב ההכנסות השנתי. קייטו אינה רווחית, אך לפי ההודעה שהוציאה, 95% מההון שמקורו בהסכמים תקופתיים חודש או מחודש, נתון שמעיד על שיעור נטישת לקוחות נמוך. קייטו תמנף את השקעת הענק להמשך גיוסי עובדים ותתמקד בפיתוח ערוצי מכירות, ולפי הערכה, החברה איננה מתכוונת למנף את הגיוס לביצוע מסע רכישות, אלא תתמקד בפיתוח פנימי. כיום, מעסיקה החברה של קרמר 865 עובדים, מהם 450 במרכז הפיתוח במגדל עזריאלי שרונה בתל אביב.

קייטו קידמה הקמת קטגוריית תעשייה מיוחדת

קייטו נחשבת לחברת הייטק ותיקה - היא נוסדה באמצע העשור הקודם, ומאז גייסה קרוב ל-800 מיליון דולר. היא הוקמה על־ידי קרמר ועל־ידי עמיתו מאימפרבה גור שץ כ"דור השלישי של חומת האש הארגונית" - חברת סייבר שמשתמשת בטכנולוגיות הענן החדשות ביותר להגנה על רשת התקשורת הארגונית מפני העולם שמחוצה לו.

קייטו הפכה ליוניקורן כבר ב-2020, כאשר גייסה אז 130 מיליון דולר, אך לקח לה מעט יותר זמן לקבל הכרה: רק בשנה האחרונה, הצליחה לשכנע את חברת המחקר גרטנר להקים קטגוריית תעשייה מיוחדת עבור התחום ולכנות אותו ״סאסי״ - SASE (או: Secure Access Service Edge) ולמקם אותה במקום בולט, לצד פאלו אלטו נטוורקס, פורטינט, סיסקו ו- VMware. מאחורי הקטגוריה הזו, עומדת דרך חדשה להגן על הגישה למכשירים בארגון המחוברים כולם לענן - באמצעות שירות המסופק למנהל מערכות המידע, גם הוא באמצעות הענן.

בעוד שבחברות כמו צ'קפוינט, סיסקו או פאלו אלטו נטוורקס נבנו מוצרים דומים כחלק ממורשת ארגונית היסטורית, הכוללים לא פעם התקני חומרה, קרמר ביקש לבנות חברה שתתאים לעידן שבו הארגון בנוי בעיקר ממכשירי הקצה המחוברים אליו, ותשווק לארגונים שמחפשים פתרון פשוט יותר לרשת שנמצאת כולה על הענן.

לאחרונה, הודיעה מיקרוסופט כי היא תיכנס לתחום במטרה להציע מענה מבוסס תוכנה ללקוחות שירות הענן מיקרוסופט אז'ור. החברה פונה קודם כל לארגונים בינוניים - כאלה שמנוהלים בדרך־כלל על ידי אנשי מערכות מידע ולא מעסיקים מומחי אבטחת מידע במשרה מלאה, ומציעה להם מערכת שלמה, אותה היא מכנה פלטפורמה, שעליה ניתן לרכוש גם שירותי סייבר משלימים. בין הלקוחות עליהם הודיעה החברה: חברת הבירה הדנית קרלסברג וקבוצת מירוצי הפורמולה טאג הויר פורשה.

לא מעט חברות סייבר ישראליות בתחום

יותר ויותר חברות סייבר ישראליות נכנסות לתחום ה-SASE, ובהתאם לכך, גם נחטפות על־ידי הגדולות. פרימטר 81, שדיברה על פלטפורמת ה"סאסי" שלה, נרכשה בסכום של קרוב לחצי מיליארד דולר בחודש שעבר, למרות היקף הכנסות קטן מאוד. צ'קפוינט, ככל הנראה, הבינה את חשיבותו של התחום והייתה מעוניינת לשים את ידה על חברה שכזו.

על־פי קרן YL, לא מעט ישראליות נמצאות בקטגוריה הרחבה יותר של SASE ומה שמכונה Zero Trust Networks, הכוללת גם ניהול של זהויות של אותם משתמשים המעוניינים להיכנס לרשת הארגונית ממכשירי קצה. בין החברות: טאלון, איילנד, רד אקסס, מאש סקיוריטי וסאיולו.

סיבוב הענק כלל עירוב של משקיעים ותיקים - דוגמת לייטספיד וסינגטל הסינגפורית - לצד משקיעות חדשות, דוגמת קרן ויז'ן 2 של סופטבנק ואדמס סטריט. שמן של שתי משקיעות גדולות קיימות נפקד מהסיבוב החדש: קרן הענק גריילוק, וקרן קוטו (Coatue) שידועה בכך שהשקיעה בשווי גבוה בחברות רבות בשנות השפע, ולאחרונה הורידה את פרופיל ההשקעות שלה.

קייטו קרויה על שמו של קייטו פונג (Cato Fong), דמות מסדרת סרטי הפנתר הוורוד ששימשה מעיין סיידקיק של המפקח קלוזו; תפקידו של פונג היה לשמור על עירנותו של קלוזו באמצעות תקיפתו באופן מפתיע באמנויות לחימה שונות.

ההפשרה בענף הסייבר

סיבוב ההשקעה בקייטו מצטרף לשורה של עסקאות רבות שנסגרו בשבועות האחרונים בתחום הסייבר. גם אם ההשקעה בתעשייה הישראלית הצטמקה בשנה האחרונה, עושה רושם שבענף הסייבר חלה הפשרה מסוימת. בין חברות הסייבר שגייסו לאחרונה עשרות מיליוני דולרים כל אחת: זניטי, סייפאגו, סוויט סקיוריטי, גריפ סקיוריטי, ואפווינד (Upwind) - חברת הסטארט־אפ שבה השקיעו שחקני ליגת ה־NBA, עומרי כספי וסטף קרי.

גם גזרת הרכישות מתלהטת עם שש עסקאות בנות מאות מיליוני דולרים מאז תחילת אוגוסט, בהן רכישת ארמטיק ב־265 מיליון דולר, פרימטר 81 ב־490 מיליון דולר, ולמינר ב־225 מיליון דולר.

עסקה נוספת שבוצעה השבוע היא של חברת ביוניק (Bionic). מדובר ברכישה הגדולה ביותר של קראוד סטרייק (Crowdtstrike) בישראל, שנסגרה ככל הנראה בסכום של 350 מיליון דולר. קראודסטרייק היא אחת מחברות הסייבר הצומחות בארה"ב, המתחרה בין השאר בישראליות גדולות כגון סנטינל וואן ו־וויז. החברה איננה נוהגת לבצע רכישות גדולות, ועד כה רכשה חברה ישראלית אחת קטנה במחיר של 30 מיליון דולר.

80 מיליארד דולר ב־5 שנים

שי מישל, שותף מנהל בקרן מרלין ונצ'רס האמריקאית, משרטט קו משותף בין רבות מהעסקאות האלה הכוללות את ההשקעה בקייטו, וכן את רכישת פרימטר 81 ואקסיס. כולן חוסות תחת שני תתי תחומים בענף הסייבר, שמהווים את הטרנד הנוכחי שעומד מאחורי הרכישות וההשקעות: אבטחת החיבור של מכשירי הקצה לענן ואספקת גישה סלקטיבית לעובדים לרשת הארגונית - בצורה זו שכל עובד מקבל גישה רק ליישום מסוים ולפרק זמן מסוים.

 שי מישל, שותף מנהל, Merlin Ventures / צילום: יונתן מישל

בין החברות שעוד נותרו פרטיות ולא נרכשו בתחומים אלה נמצאות סאיולו, רד אקסס ומאש סקיוריטי, ולא מן הנמנע כי אחת או יותר מהן כבר נמצאת תחת עיניהן הבוחנות של תאגידי הענק. "מהרגע שפאלו אלטו נטוורקס הדגישו שהם יגדילו את ההשקעה שלהם בתחומים האלה, שאר החברות בשוק עושות צעדים דומים", אומר מישל. "גודל השוק של אבטחת רשתות בענן גדל בתוך חמש שנים מ־19 מיליארד דולר ל־45 מיליארד השנה. באופן ספציפי, שוק ה־Zero Trust יגיע ל־80 מיליארד דולר בעוד חמש שנים. יש בכך כדי להסביר את מירוץ החימוש של הענקיות בתחום בחודשים האחרונים".