פרטים חדשים בפרשת ההונאה בווסטו: עיקולים אישיים זמניים במיליונים לבכירי החברה

בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל עיקולים זמניים בסך כולל כ-90 מיליון שקל על נכסיהם של המנכ"ל לשעבר של חברת הפינטק וסטו, יניב ברטלה; סמנכ"ל הנדסה פיננסית לשעבר, המכהן עדיין כדירקטור בחברה, אלון ליפשיץ; שני עובדים לשעבר ונותן שירותים לחברה. הן ברטלה ובן ליפשיץ הם עדיין בעלי מניות בחברה. נדגיש כי העיקולים הוטלו על דירות ונכסים אחרים, ולא על חשבונות עו"ש. 

● ניתוח | החשד לתרמית בחברת ההייטק הוליד שורה של תקדימים משפטיים 
● שאלות ותשובות | הונאת הענק בפינטק הישראלי: איפה כשלו שומרי הסף ומה יחקור ה-FBI?

העיקולים הוטלו לבקשת החברה במסגרת הליך משפטי נדיר יחסית, שבו הכיר בית משפט בישראל בהליך חדלות פירעון המתנהל בארה"ב, קבע כי ניתן לראות בו הליך משפטי משני, ואיפשר להעניק סעדים מכוח חוק חדלות פירעון - גם בישראל.

הבקשה שהגישה החברה להטלת עיקולים זמניים והתקבלה באופן חלקי, התאפשרה למעשה כתוצאה מהקביעה השיפוטית הזו, והיא הוגשה יחד עם בקשה נוספת, המכונה "בקשה למתן הוראות", שהיא מעין כתב תביעה שניתן להגיש במסגרת של הליכי חדלות פירעון. באותה בקשה למתן הוראות דורשת החברה מבכיריה לשעבר להשיב לה כ-770 מיליון שקל.

בבקשה להטלת העיקולים, שהוגשה ביום חמישי האחרון במעמד צד אחד - כלומר ללא ידיעת הבכירים וללא קבלת עמדה שלהם, כפי שמאפשר החוק בישראל - עתרה החברה להטיל צו לעיקולים זמניים על חשבונות הבנק של הבכירים, להטיל צו לעיקול זמני על נכסי מקרקעין שאותרו, צו עיקול על מניות וכן צו האוסר על אחד מהמשיבים לבקשה להעביר כספים מחשבון הבנק שלו בג'נבה שבשווייץ. טענת החברה הייתה בין היתר כי העיקולים דרושים על-מנת שניתן יהיה להשיב את הכספים לקופת החברה. 

בהמשך, בעקבות החלטה של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר, שדן בתיק, הוגשו הבהרות מצד החברה. השופט ברנר קבע כי בהמשך יוגשו גם עמדות מטעם המדינה בהליך.

"משנמסרו ההבהרות, ובהינתן העובדה שהמבקשת פועלת בכובע כפול, הן כבעלת תפקיד בהליך חדלות הפירעון בארה"ב והן כתאגיד התובע לעצמו מהמשיבים את הפיצויים המגיעים לו לטענתו (מצב דברים ייחודי שאיננו אפשרי בדין הישראלי אך מסתבר שאפשרי על-פי הדין בארה"ב), מבוקשת עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכן עמדת המדינה בכל הנוגע לסוגיית החיוב באגרה בהליך מעין זה, וזאת תוך 20 יום", כתב השופט ברנר בהחלטתו. "מובן כי ככל שיוחלט בסופו של יום שהסכסוך איננו מתאים לבירור במתכונת הדיונית של בקשה למתן הוראות, תחול על המבקשת אגרת התביעה, כשם שזו חלה על כל בעל דין אחר אשר מגיש תביעה כספית".

מעשי תרמית וזיוף חמורים

החברה טענה בין היתר כי בהתאם לממצאי חקירה בלתי תלויה שבוצעה על-ידי גורמי חקירה בינלאומיים, בכירי החברה לשעבר ועובדים אחרים בה ביצעו מעשי תרמית וזיוף חמורים, תוך שהם מוליכים שולל את חברות הביטוח ומבטחי המשנה, את דירקטוריון החברה ואת עובדיה. בתוך כך, נטען כי הבכירים זייפו מכתבים ממוסדות בנקאיים מובילים, כך שייראו כאילו הם נושאים עמם בטוחות משמעותיות, ואף התחזו לנציגי בנק פיקטיבי בשם "אלכס גרסיה", אותו יצרו.

ביום חמישי האחרון נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה באופן חלקי והורה כאמור להטיל עיקולים זמניים על חלק מהסכום שהתבקש, ועל נכסים בלבד. זאת, בכפוף להפקדת ערובה של חצי מיליון שקל מצד החברה. היום (ג') הוגשו צווי העיקול לבנקים.

עמי ברלב, מנכ"ל וסטו, מסר כי "אישור בית המשפט במעמד צד אחד לסעדים הזמניים ולעיקולים שהתבקשו מאשרר את תוצאות חקירת החברה נגד ברטלה, ליפשיץ, שני העובדים לשעבר ונותן השירותים לחברה. הבקשה למתן סעדים זמניים נתמכה בראיות רבות, מהן למד בית המשפט המחוזי באופן חד-משמעי כי הראיות שהוצגו תומכות בממצאי החקירה שניהלה החברה.

"הבקשה לסעדים זמניים זו היא חלק מהליך משפטי רחב יותר אשר יידון בהמשך לפי הנהלים המשפטיים, אך העובדה שהשופט הטיל את העיקולים האלה ובהיקף כזה משמעותי - זו המהות מבחינתנו וההוכחה לכך שהחקירה סיפקה ראיות חותכות".

חברת וסטו מיוצגת על-ידי עו"ד שמוליק קסוטו, עו"ד רונן בוך ועו"ד גל קלאוזנר ממשרד קסוטו. 

"בקשת סרק" 

עורכי הדין טל שפירא ומירב בר-זיק מסרו מטעמו של יניב ברטלה: "הבקשה המדוברת, כמו גם ההחלטה שניתנה בה, כלל לא הומצאו לברטלה וכדפוס חוזר בפרשה זו הודלפו לאמצעי התקשורת טרם המצאתן.

"הבקשה למתן הוראות עליה נשענת הבקשה למתן עיקולים, היא בקשת סרק הנעדרת כל יסוד עובדתי ומשפטי, שהוגשה שלא כדין כבקשת ביניים במסגרת הליכי חדלות פירעון בניסיון ברור ושקוף להתחמק מתשלום אגרה, ודינה להידחות על הסף, ועמה גם הבקשה למתן עיקולים שהוגשה לצדה.

"ההחלטה, שאינה מוכרת לברטלה, ניתנה במעמד צד אחד, מבלי שניתנה לברטלה ההזדמנות להגיב לדברים, ואין צורך לומר כי עמדתו המלאה של ברטלה ביחס לטענות המופרכות הנטענות בה, כמו גם להליך הבדיקה הפגום והמגמתי שעומד במרכזה, תוגש לבית המשפט".

מבא-כוחו של אלון ליפשיץ, עו"ד נתי חיים ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, נמסר בתגובה כי "המסמכים הומצאו זה עתה לידיהם, והם ילמדו אותם ויגיבו לבית המשפט. אולם כבר עתה ניתן לומר כי בית המשפט דחה את מרבית הבקשה להטלת עיקולים זמניים, ולא בכדי. מדובר בהליך חסר בסיס משפטי ועובדתי, ואנו משוכנעים כי בית המשפט ידחה את ההליך במלואו לאחר שמיעת טענותינו.

"להוסיף על כך וחמור מכל - מדובר בהליך שכל-כולו נשלט על-ידי מי שמצויים בניגוד עניינים חריף שאין כמותו, אשר כיהנו כדירקטורים בחברה לאורך כל התקופה הרלוונטית וכעת מנסים לנקות את עצמם באופן מלאכותי באמצעות הגשת הליכי סרק". 

*** חזקת החפות: יניב ברטלה, אלון ליפשיץ, שני העובדים לשעבר ונותן השירותים לחברה לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.