מה הדהים את החוקרים שחקרו את גורילות ההרים?

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור החדש "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

יהיו אשר יהיו הסיבות בגללן אנשים מאמצים ילדים, בעיות פוריות או מניעים אלטרואיסטיים, משחר ההיסטוריה זו החלטה אנושית נפוצה. אלא שלא רק בני האדם מאמצים - גם בעלי חיים מאמצים. יתרה מזאת, בעלי חיים מאמצים חיות ממינים שונים מהם.

● המחקר ששינה את כל מה שאנחנו יודעים על סוסוני ים
● הדג הזה נעלם והכחיד איתו את כל המערכת האקולוגית של אלסקה  

חסות גורילות ההרים על היתומים

ב-2021, מחקר על גורילות הרים שערכה רובין מוריסון, חוקרת התנהגויות בעלי חיים מאוניברסיטת ציריך, גילה כי גורילות שהתייתמו מאם נקשרו דווקא לזכר הדומיננטי בלהקה, ועברו לחיות תחת חסותו, על אף שבסביבה היו עוד נקבות רבות.

הסיבה לכך טמונה בעבודה שהזכרים הדומיננטיים רואים בגורים הצעירים את דור ההמשך שלהם ולכן הם מגינים עליהם מפני זכרים מלהקות אחרות העלולים לפגוע בהם.

גורילות ההרים החיות באוגנדה הן קבוצה חברתית מאוגדת בעלת קשרים חברתיים הדוקים. הלהקה בנויה מזכר דומיננטי, מספר נקבות והגורים שלהן. ככל שהזכר הדומיננטי מגן על הפרטים בלהקתו, כך מתחזקים סיכויי ההישרדות שלה.

על ידי אימוץ הגורים היתומים, למעשה הזכרים לוקחים אותם תחת חסותם המלאה. במידה והם משגיחים טובים והנקבות מבחינות בכך, הסיכוי שלהם להתרבות גדל: התנהגותם משקפת את היכולת שלהם לשמש כמגן וכהורה.

הגדלת להקת השימפנזות על ידי אימוץ

התנהגויות דומות נצפו גם בקרב קופי בונובו (שימפנזה ננסי). שתי נקבות בוגרות אימצו שני קופים צעירים שהתייתמו מאמהות שהיו חברות בקבוצה אחרת.

קופי הבונובו ידועים בקשרים החזקים שלהם שהם מקיימים עם קבוצות אחרות ובמודל המשפחתי המטריארכלי שלהם, בו הנקבות הן שליטות הקבוצה.

אימוץ הצעירים היתומים נובע לא רק מהצורך לחזק את הקשרים הבין קבוצותיים אלא גם מהשאיפה להגדיל את הלהקה, ערך עליון בהישרדות כל הקבוצה.

חטיפת הלוויתן הצעיר בידי האורקה

ב-2021, לראשונה אי פעם, נצפתה נקבת אורקה במי איסלנד עם לוויתן צעיר, בן שנה בלבד, מסוג נתב גדול-סנפיר. כעבור שנתיים, נצפתה נקבת אורקה נוספת, הפעם בחופי קנדה. היא שחתה כשלצידה לוויתן צעיר מסוג נתב גדול-סנפיר. ההתנהגות שלהן משקפת התנהגות דומה ליחסי אם ובן: הוא שוחה לצידה וניזון מהמזון שלה, היא, מצידה, מגינה עליו.

המקרים הללו חריגים מאד, מהטעם הפשוט שלוויתני נתב גדול-סנפיר ולוויתני אורקה אינם נוהגים להסתובב יחדיו. לעיתים לוויתן אורקה ינסה לצוד לוויתן נתב גדול-סנפיר. האפשרות כי נקבת האורקה חטפה את הלוויתן הצעיר היא סבירה יותר מאשר שהוא אותר לבדו ואומץ, במיוחד כי לוויתני נתב גדול-סנפיר חיים בלהקות גדולות שהיו מאמצות את הלוויתן היתום.

דולפינים ולוויתנים בפולינזיה הצרפתית

מקרה נוסף של אימוץ חריג נרשם באזור פולינזיה הצרפתית. בתצפית שערכו חוקרים הם גילו דולפינה עם הצאצא שלה וגור לוויתן דלוע-ראש, שבגודלו הבוגר הוא זהה לגודלו של הדולפין. הגור היתום שחה לצידם באופן טבעי ואף ינק מהאם.

אם צריך לשער, אזי ייתכן והאם נתקלה בגור היתום והחליטה לאמץ אותו. בשל העובדה שיש לה צאצא משלה והיא יכולה להניק, זה העניק לה, סביר להניח, יתרון משמעותי בלהקה: להיות האם המאמצת של הלוויתן הצעיר.