האם רק בנט ולפיד הצליחו להוריד את מספר הרציחות בחברה הערבית בעשור

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יואב סגלוביץ'

מפלגה: יש עתיד

פלטפורמה: בנימיני וגואטה, כאן ב'

ציטוט: (2022) זו פעם ראשונה שהייתה ירידה (ברצח בחברה הערבית) - מאז 2014"

תאריך: 22.8.23

ציון: נכון ברובו

העלייה הדרמטית בנרצחים בחברה הערבית נמצאת בימים אלו במצב חסר תקדים, כאשר לפי נתוני המשטרה מניין קורבנות הרצח כבר עומד כעת על 166 אנשים. לצורך השוואה, בשנת 2022 היו 108 קורבנות. אבל האם המספרים הללו בהכרח תלויים בהרכב הממשלה המכהנת? זה מה שניסה לטעון חה"כ יואב סגלוביץ', שמונה על ידי ממשלת לפיד-בנט לכהן כפרוייקטור הממשלתי לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית. "הייתה החלטה שאי אפשר להמשיך את הדבר הזה, ולכן המדינה חייבת להתגייס", הוא הסביר בראיון לבנימני וגואטה בכאן ב'. "מינו אותי כפרוייקטור… הכנתי תוכנית - ומאוקטובר 2021 התוכנית התחילה לעבוד. אנשים לא האמינו בתחילת הדרך, ולאט לאט התחילו תוצאות. זו פעם ראשונה שהייתה ירידה מאז 2014".

הירידה עלייה דיבר סגלוביץ' היא מ-126 נרצחים במהלך 2021 ל-108 בשנת 2022. אבל האם זו אכן הירידה היחידה שנרשמה בקורבנות הרצח במגזר הערבי מזה כעשור?

פנינו למשטרה על מנת לקבל מידע רשמי, אך מטעמה סירבו לספק נתונים מלאים. המידע הרשמי היחיד שמצאנו הוא דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אך שם מדובר על מעקב בין השנים 2018 עד 2021 בלבד. בהעדר מקור רשמי שסקר את המספרים לאורך העשור האחרון, פנינו למסד הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר פרסם באוגוסט האחרון תמונת מצב כמותנית על מקרי הרצח במגזר הערבי החל משנת 2012.

ב-INSS הסבירו לנו כי בהעדר שיתוף פעולה עם המשטרה, המסד כולל את שמות הנרחצים והנרצחות הנאספים ב-״יוזמות אברהם״ ו-״מרכז אמאן״, תוך הצלבה עם העיתונות העברית והערבית. כבר סקרנו בעבר בהרחבה על ההבדלים בין הספירות של המשטרה ו"יוזמות אברהם", ולא נרחיב בעניין כאן. עם זאת, יש לציין שהמעקב של יוזמות אברהם כולל הגדרה רחבה יותר לקורבנות המגזר הערבי, כמו למשל עבריינים שנהרגו במהלך חילופי יריות עם המשטרה (על פי INSS מקרים בהם הפושע נרצח תוך כדי ביצוע הפשע מהווים 6% מהרציחות). בנוסף, בחלק מהשנים ספירת המשטרה לא הכילה את מזרח ירושלים. לכן, ישנם פערים לעיתים בין הנתונים הרשמיים לאלו שמפרסמת העמותה. כך או אחרת, מסד הנתונים של INSS הוא היחיד כאמור שמפרסם את הנתונים לאורך העשור האחרון.

על פי INSS, מאז שנת 2014, השנה אותה ציין סגלוביץ', התרחשה עלייה מתמדת, למעט שתי ירידות: הראשונה התחוללה בין השנים 2015 ל-2016, אז ירד מספר הנרצחים השנתי מ-58 ל-54, והשנייה, המשמעותית יותר, היא זו שעליה דיבר סגלוביץ' והתרחשה במשמרתו - וכאן יש לציין, כבר יש לנו נתונים רשמיים מהמשטרה, לפיהם כאמור התרחשה ירידה מ-126 נרצחים במהלך 2021 ל-108 בשנת 2022.

פנינו גם לסגלוביץ', ומטעמו נמסרו לנו נתונים מתוך חוברת סיכום שהוציא המשרד לביטחון פנים בסיום הממשלה ה-36. אך אלו נתונים עד 2016, וסגלוביץ' דיבר על 2014. ובכל זאת, כפי שציינו, קיימים פערים בין הספירות, כך שלפי נתונים אלו, בשנת 2016 היו 64 נרצחים. עם זאת, בהעדר מספר רשמי של נרצחים בשנת 2015, קשה לדעת האם מדובר בירידה או בעלייה.

בין אם מדובר בירידה היחידה או לא, אין ספק כי שנת 2022 הייתה חריגה כאשר מביטים במגמה הברורה בעשור האחרון, וביתר שאת מאז 2017, אז נחצה, לשיטת כלל המעקבים, רף ה-70 נרצחים בשנה. מאז המספרים רק מאמירים, כאשר בשנת 2019 עמד מספר הקורבנות על 93 לפי המשטרה ו-94 על פי ה-INSS, ובשנת 2020 כבר נחצה רף המאה קורבנות לשנה. על פי דו"ח ה-INSS, בעשור האחרון, בממוצע 58 אחוזים מהרציחות התרחשו במחצית השנייה של השנה. כך שלשיטתם, בקצב הנוכחי, מספר הרציחות הצפוי בשנת 2023 עלול להגיע ל- 262. "מאז אפריל אנחנו עומדים על מעל 25 רציחות בחודש", מסביר את הצפי, פרופ' אסטבן קלור, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, "ברגע שיש נרצח זה גורם למעגל חדש של אלימות, במיוחד כשמדובר בארגוני פשע".

ב-INSS ניתחו גם את הרקע למקרי הרצח, ומהם עולה כי מאז 2017 - יותר ממחצית מההמקרים הם כתוצאה מפעילות של ארגוני פשע. לדברי פרופ' קלור, לא ניתן לנתק בין העלייה הדרמטית בשלוש השנים האחרונות להשפעות הקורונה. "בתקופת הקורונה התרחשה פריחה של השוק האפור", הוא מסביר, "להרבה משפחות מהמגזר הערבי אין נגישות למערכת הבנקאות, וכנראה שבתקופה הזו הייתה עלייה של הלוואות בשוק האפור. בנוסף, הוא אומר, "בתקופת הקורונה הייתה עלייה בצעירים חסרי מעש, ולכן רבים התגייסו לארגוני פשע. את האדוות של הקורונה עדיין רואים, כיוון שברגע שהתחיל מעגל הדמים, הוא רק מתרחב".

אבל השנה הנוכחית, כאמור, חריגה במיוחד. "מה שמפתיע זו לא העלייה במספר הנרצחים, אלא ההיקפים שלה", אומר פרופ' קלור, מה שלהשערתו קשור באופן מובהק בהעדר המדיניות בנושא. "הממשלה הנוכחית ביטלה את העשייה של קודמתה, מבלי ליצור תוכנית חלופית. ללא מדיניות, זה ברור שהבעיה לא תעלם מעצמה".

לסיכום, על פי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי, בעשור האחרון מספר הנרצחים המגזר הערבי נמצא בעלייה מתמדת, למעט שתי ירידות: הראשונה התחוללה בין השנים 2015 ל-2016, אז ירד מספר הנרצחים השנתי מ-58 ל-54, והשנייה, התרחשה בין השנים 2021 ל-2022, אז ירד היקף הקורבנות מ-126 ל-108. לכן, דבריו של חה"כ סגלוביץ' נכונים ברובם.