שנה לפיצוץ המסתורי שהימם את אירופה, אירופה עדיין משלמת מיליארדים לפוטין

לפני כשנה, צוות אלמוני שהיה על סיפון יאכטה שנשכרה בפולין ועגנה בכמה נמלים גרמנים, שט בלב הים הבלטי, סמוך לאי הדני בורנהולם. הצוות מנה חבלנים, צוללנים ולפחות רופאה אחת, ולפי החשד היה חלק ממבצע סודי של המודיעין האוקראיני, שנועד ליצור נקודת מפנה היסטורית ביחסי הסחר בין רוסיה לאירופה. לפי שירותי מודיעין מערביים, שהדליפו את הפרטים בחודשים האחרונים לכלי תקשורת ביבשת, הצוות היה זה שהניח כמה מטענים בקרקעית הרדודה של הים הבלטי סמוך לבורנהולם, ליד שני צינורות הגז הכפולים: "נורד־סטרים 1" ו"נורד־סטרים 2".

● השבוע בעולם | הראיון המרעיש של היורש הסעודי, קנדה מגרשת והודו כועסת
● שאלות ותשובות | הסכם השלום המפתיע בקווקז, ומה התפקיד של ישראל 

שני הצינורות הללו - הראשון פעל כעשור והזרים לא פחות מ־60 מיליארד קוב (BCM) גז טבעי מצפון רוסיה לאירופה מדי שנה, והשני שבנייתו הסתיימה אך הפעלתו הוקפאה בגלל המלחמה באוקראינה - הפכו לסמל של התלות האירופית בגז רוסי. התלות הזו הניבה למוסקבה קרוב ל־80 מיליארד דולר בחצי השנה שאחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, כאשר הביקוש לגז טבעי באירופה הזניק את מחירו פי עשרה ויותר. ב־26 בספטמבר 2022, סייסמוגרפים באזור תיעדו כמה פיצוצים על קרקעית הים וצינורות הגז יצאו מכלל פעולה, כשהם שולחים את גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, ומדינות אחרות, להיגמל בעל־כורחן ובזריזות מהמשאב הרוסי הזול.

הטריטוריה הדנית שמאפשרת לכלי שיט רוסיים לפעול בחופשיות בצפון האטלנטי

תושבי איי פארו ידועים בסקנדינביה כעם עקשן ועצמאי מאוד. זו אולי התוצאה הטבעית בעבור מי שגרים בארכיפלג סלעי בצפון האטלנטי הקשוח, צאצאי ויקינגים שהיגרו מנורבגיה בגלל סכסוכים משפחתיים או בחיפוש אחרי אדמה חדשה.

מדובר בקבוצת איים השייכת באופן רשמי לדנמרק, אך היא קובעת לעצמה את המדיניות ברוב הנושאים, מלבד חוץ וביטחון, בדומה לנעשה בגרינלנד.

בשנה האחרונה, תושבי איי פארו מפגינים עצמאות רבה - בקופנהגן אולי סבורים שרבה מדי - בנוגע ליחסים ביניהם לבין רוסיה. למרות איומים מרומזים מצד קופנהגן, ולמרות הפצרות מצד ברית נאט"ו ובריטניה, הממשלה האוטונומית של איי פארו סירבה עד כה לאמץ את הסנקציות הגורפות של האיחוד האירופי נגד עגינת ספינות רוסיות בנמלים אירופיים. איסור זה אומץ באחד מסבבי הסנקציות הראשונים של הקואליציה המערבית התומכת באוקראינה, אבל עד לאחרונה התירה הממשלה באיי פארו לכלי שיט רוסיים לעגון בנמלים ללא כל הפרעה, לתדלק ולמעשה לנצל "חור בהגנה" כדי להפגין נוכחות בים האטלנטי.

 עיר הבירה של איי פארו, טורסהאבן / צילום: Reuters, images/blickwinkel

כעת צמצמו תושבי איי פארו את האישור, אך הם עדיין מאפשרים לעשרות ספינות דיג רוסיות לעגון בנמלים בשטחם ללא הפרעה. מדובר בהשלכות הסכם בילטרלי שנחתם בין איי פארו לברית המועצות עוד ב־1977, ושממשיך להיות תקף כעת אחרי חידושו בשנה שעברה. ההסכם מאפשר לשני הצדדים לדוג במים אחת של השנייה: דייגי איי פארו יכולים להיכנס למים של רוסיה כדי לדוג דגי קוד (בקלה), והרוסים יכולים להיכנס למים סביב האיים כדי לדוג מקרל והרינג. דיג הוא מקור ההכנסה החשוב ביותר באיים, לצד גידול כבשים, וכמה חברות מקומיות השקיעו בספינות דיג מיוחדות שנועדו להפליג רחוק למים הרוסיים. "בכל בוקר אפשר להתעורר ולראות ספינות דיג רוסיות עוגנות בנמלים", דווח בתקשורת הדנית בחודשים האחרונים.

"ההשפעה הרוסית עשויה לגבור"

בינתיים, הרוסים אינם עוגנים בכמויות גדולות בחודשים האחרונים באיי פארו, יש שיאמרו מסיבות כלכליות, או בשל עונות הדיג. לפי היועץ לשעבר לביטחון לאומי של ממשל טראמפ, אלכסנדר ב. גריי, הפרצה שמאפשרת איי פארו משקפת חולשה מערבית באזור, משום שגם לאיים וגם לגרינלנד - החשובה הרבה יותר - יש אינטרסים עצמאיים. שתי הטריטוריות הדניות כבר הוכיחו כי אינן מהססות לחבור לאינטרסים רוסים או סינים. "ההשפעה הדנית על הממשלים העצמאיים הולכת ופוחתת, וזו של רוסיה עשויה לגבור", כתב גריי במאמר שהתפרסם החודש ב"פוריין פוליסי". בעבר האשימו מומחים בדנמרק את הרוסים בשליחת ספינות ביון במסווה של ספינות דיג לעגון באיים האסטרטגיים, בין היתר כדי למפות תשתיות מערביות קריטיות העוברות באזור.

הממשלה המקומית מנסה ללכת על חבל דק - לא לפגוע בעסקי הדיג שלה ולא לפוצץ את היחסים מול רוסיה, אך גם לא ליצור עימות מול קופנהגן. צמצום האישור לעגינה רק לספינות דיג רוסיות רשומות, במסגרת המשא ומתן על חידוש הסכם הדיג בנובמבר הקרוב, נועד לרצות את המערב. הממשלה גם הודיעה כי לא תייצא יותר דגים לרוסיה.

אסף אוני

קראו עוד

השפעות הגמילה

השנה שחלפה הוכיחה כי תחזיות האימים שפורסמו לאחר הפיצוצים לא התרחשו. החורף האחרון - השני הכי חם מאז שהתחילו המדידות ביבשת - היה עדין עם צרכי החימום של אירופה, ולא יצר ביקושי שיא לגז שהיא לא הצליחה להתמודד איתם. כ־70% מהצריכה במגזר הפרטי באירופה היא לחימום, אך מאגרי הגז הגדולים הנמצאים ביבשת, שחלקם היו שייכים לרוסיה אך הולאמו על ידי ממשלות אירופה - הצילו אותה, אחרי מילוי קפדני ויקר מהרגיל במהלך הקיץ. בבריטניה, שלה אין יכולת אגירת גז משמעותית, המחירים היו גבוהים הרבה יותר. נורבגיה הגדילה תפוקה בשדות הגז שלה בים הצפוני, אירופה הגדילה משמעותית את יבוא הגז המונזל (LNG) מארה"ב, מקטאר, מניגריה, מאלג'יריה וממקומות נוספים. מסוף הפקה של LNG נחנך במהירות־שיא לקול מצהלות הקנצלר ושר הכלכלה הגרמני בצפון גרמניה. שניהם הצהירו כי זו "המהירות החדשה של גרמניה" והכריזו ניצחון על החששות ממשבר אנרגיה.

אבל ההשפעות של הגמילה הכפויה עדיין לא התבררו במלואן. תהליך הדה־תיעוש שהיא יצרה בגרמניה, כאשר מפעלים זוללי־אנרגיה כמו יצרני נייר, דשנים וכימיקלים פשוט הפסיקו ייצור, עדיין מתרחש. ההשקעות הנדרשות כעת בתחומי אנרגיה מתחדשת רק יוצאות לדרך, והסכום הנדרש עולה עוד ועוד. מחיר הגז האירופי בבורסה של אמסטרדם אולי ירד בחדות מהשיא של 340 אירו למגה־ואט־שעה שרשם בשנה שעברה, אבל הוא לא ירד למחיר הממוצע של השנים האחרונות - בין 7 ל־15 אירו.

בשבוע האחרון, למשל, שביתה של עובדי תעשיית הגז באוסטרליה הקפיצה אותו לאזור ה־36 אירו, והוכיחה את המציאות החדשה ביבשת, התלויה כעת בשורת גורמים שונים, מאוסטרליה דרך המזרח התיכון ועד לאפריקה, שיקבעו את המחירים התנודתיים של הגז בעבורה.

"מיליארדים לפוטין"

במקביל, הולך ומתברר כי גם אם אירופה נגמלה בעל כורחה מהגז הרוסי שזרם בנורד־סטרים 1, הרי שהדבר לא אומר שהיא הפסיקה את היבוא של הגז הרוסי בכלל. הנציבות האירופית, האיחוד האירופי והמדינות הרלוונטיות נמנעו עד כה - למרות תריסר סבבי סנקציות - להטיל סנקציות כלשהן על תחום הגז הרוסי. באין צינורות, מסתבר שהרוסים מייצאים גם הם גז מונזל בכמויות עתק - ודווקא לאירופה.

 דליפת הגז מפיצוץ צינור ''נורד-סטרים'' בים הבלטי, בשנה שעברה / צילום: Reuters, ABACA

החל מתחילת השנה, למשל, שתי הרוכשות הגדולות ביותר של גז רוסי מונזל, אחרי סין, הן בלגיה וספרד, לפי נתונים של הארגון הלא־ממשלתי Global Witness שפורסמו בתחילת החודש. לפי הנתונים, היבוא האירופי של גז רוסי מונזל זינק ב־40% במהלך החצי הראשון של השנה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לפי חישובי הארגון, רוסיה קיבלה הכנסות בשווי 5.3 מיליארד אירו מיצוא זה בחצי הראשון של השנה בלבד, ואם מחיר הגז יעלה, הרי שההכנסות השנתיות שלה מכך עשויות להיות משולשות. גז מונזל רוסי מהווה כעת 16% מסך היבוא של הגז בצורה זו לאירופה - השני בהיקפו אחרי ארה"ב. זאת בנוסף ליצוא הגז הנמשך בצינורות העוברים דרך פולין ואוקראינה, האחראים לבערך כ־10% מאספקת האיחוד.

"זה מזעזע שמדינות באיחוד האירופי עבדו כה קשה כדי לגמול את עצמן מגז רוסי בצינורות, רק כדי להחליף אותו במקבילה שלו הנשלחת באמצעות ספינות", אמר בכיר בארגון עם פרסום הנתונים. "זה לא משנה אם זה מגיע בצינור או בספינה, המשמעות היא שחברות אירופיות עדיין מזרימות מיליארדים לתיבת אוצר המלחמה של ולדימיר פוטין". גם העלות הפחמנית של דחיסת הגז ואז הגיזוז מחדש היא גבוהה הרבה יותר בעבור LNG מאשר בעבור בגז בצינורות. לא מדובר רק בפתרון אד־הוק. יוון, למשל, כבר חתמה על חוזים ארוכי־טווח עם "גזפרום" הרוסית לשנים הקרובות כדי לקבל ממנה נתח הולך וגובר של גז מונזל. הונגריה גם היא משתפת פעולה עם רוסיה ללא כל היסוסים. באופן פורמלי, הנציבות שואפת להפסיק כל יבוא גז רוסי עד 2027.

מעבר להיבט המוסרי שבהמשך העסקים עם רוסיה, כעת נראה כאילו אירופה מוכנה היטב גם לחורף הקרוב. מאגרי הגז שלה מלאים ביותר מ־90% נכון לאמצע ספטמבר, יעד שהאיחוד האירופי קיווה להשיג באופן פורמלי רק ב־1 בנובמבר. מאגרים אלו יכולים להספיק לחודשיים של צריכה כלל־אירופית מוגברת, או שליש מהצריכה הכוללת של אירופה בשנה, "אבל עדיין יש עצבנות רבה בנוגע לחורף הקרוב", אמר בכיר באיחוד ל־FT.

התלות המתמשכת

הסיבה לעצבנות היא שהתלות האירופית ברוסיה לא ממש הסתיימה. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומיות, "הסימולציות שלנו מראות כי אם יהיה חורף קר, שילווה בהפסקה מוחלטת של הגז בצינורות לאיחוד האירופי מצד רוסיה, הדבר יכול לחדש בזריזות את התנודתיות במחירי הגז". גם אם רוסיה לא תוכל להביא להפסקת החימום בבתים באירופה, היא תוכל להכאיב ליבשת כלכלית.

האירופאים מודעים לעובדה שהחלפת הגז הרוסי בצינורות בגז מונזל אינה פתרון מושלם. זו אחת הסיבות למהלכים רחבי־היקף שנועדו לצמצם את השימוש בגז טבעי ביבשת. אך גם מהלכים אלו נתקלים בחומת המציאות: בבריטניה, ראש הממשלה רישי סונאק הודיע כי ניתן יהיה להמשיך ולהתקין חימום בגז בבתים, בניגוד להתחייבות הממשלה להחליף אותו בחימום חשמלי. דינמיקה דומה התרחשה בגרמניה, בה הממשלה חזרה בה מחוק גורף שאוסר להתקין חימום בגז כבר מהשנה שעברה, והחליפה אותו בגרסה מרוככת. בשני המקרים, העלות הגבוהה וההשפעה על משקי בית הייתה הרקע לשינוי הכיוון. בגרמניה, שבה הקנצלר הבטיח בתחילת השנה כי המדינה "לא תיכנס למיתון", מחירי האנרגיה הגבוהים הם התורמים המרכזיים לכך שהכלכלה צפויה להתכווץ ב־0.3% השנה.