סייבר, סעודיה והסיכויים שיהפוך לפוליטיקאי: יוסי כהן ראש המוסד לשעבר מדבר

כבר יותר משנתיים שיוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, משמש כראש פעילות סופטבנק בישראל - אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם. שמה של הקרן נקשר לא אחת בשערוריות כמו ההשקעה הכושלת בוויוורק ומתן חבילת הפיצויים הבלתי נתפסת ליזם אדם ניומן, אך גם בהצלחות כבירות, כמו זו לה זכתה הקרן בשבוע שעבר עם הנפקת הענק של חברת השבבים ארם (ARM).

סופטבנק נתפסת כקרן שאינה חוששת ללכת רחוק על מנת לזכות בהשקעה בחברות באמצעות סכומי עתק, ולשכור לשורותיה בכירים הישר מקצה הפירמידה, בהם מנכ"לי קרנות הון סיכון, בנקאי השקעות בכירים מפירמות ענק, וגם את שירותיו של מרגל מספר אחת בישראל. סופטבנק היא חיה משונה בענף השקעות ההייטק: היא מתנהלת באופן ריכוזי מאוד, תחת ניהולו של המייסד מאסיושי סאן, וביצועיה מתפרסמים מדי רבעון, וחושפים את הצלחותיה וכישלונותיה לדיון ציבורי ער ומוסיף לשיח מעורר המחלוקת סביבה.

כהן הצטרף לסופטבנק בחודש יולי 2021, בתקופת הגאות של השקעות הטכנולוגיה בישראל ובעולם כולו. בשבועות שקדמו להכרזה על כניסתו לתפקיד, יצאו להנפקה מאנדיי ואיירון סורס, ובאותה שנה סיכמה התעשייה הישראלית שיא גיוסים של 27 מיליארד דולר, שיא שלא חזר על עצמו מאז. ארבעה חודשים לאחר מכן, מדד הנאסד"ק עוד המשיך לעלות, ועם הרוחות הנושבות מהפד בארה"ב והשמועות על עליית ריביות קרבה, החלו מניות הטכנולוגיה במגמת התרסקות. מאז ובמשך השנה וחצי האחרונות, משמש כהן בתפקיד בשוק יורד.

בעקבות הירידה המתמשכת בשוק ההון בשנת 2022 ומחיקת השווי בחברות ההייטק הפרטיות, צברה קרן ויז'ן של סופטבנק הפסדים של כ־50 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות. אולם, ההתאוששות במניות הטכנולוגיה מאז תחילת השנה והנפקת הענק של ARM שבשליטת סופטבנק, הפכו את הקערה על פיה. כעת, ההערכות הן כי הקרן תחזור לרווחיות. סופטבנק מכרה בהנפקה מניות בכ־4.9 מיליארד דולר, וגם לאחריה היא עדיין מחזיקה ב־90% ממניות החברה שנסחרת כיום בשווי של 54 מיליארד דולר. לפי הפיננשל טיימס, בקרן נערכים לתנופת השקעות בתחום הבינה המלאכותית לפיתוח תרופות ובוחנים אף השקעה ב־OpenAI ובחברת גראפקור.

"השוק חווה 18 חודשים של השתבללות - או כמו שאמר מאסיושי סאן: 'עברנו מהתקפה להגנה', אומר יוסי כהן בראיון לגלובס. "התפיסה הייתה שלא שולחים ספינות לדרכן במים סוערים, אבל עכשיו אנחנו בהפך המוחלט. מבחינתנו, סופטבנק בתקופה חדשה ומעודכנת. לשמחתנו, מאז שנות ה־90 לא היו לקרן בעיות נזילות. תמיד יש השקעות טובות וכעת בקרן ישנה אסטרטגיית השקעות חדשה והון רב: 160 מיליארד דולר שמנוהלים בקרן בשם ויז'ן 2. כלומר, יש לנו עם מה לעבוד".

משירות ארוך במוסד ישר על ביצת ההייטק

רבים הרימו גבה כאשר הצטרף כהן לקרן. הוא נחת לאחד התפקידים המשפיעים בהייטק הישראלי ללא ניסיון קודם בניהול השקעות הייטק או הון סיכון, לאחר שירות ארוך במוסד שהסתכם בקדנציה בת חמש שנים בראשותו. ההערכות היו כי כהן יסייע למאסיושי סאן לגייס הון בטריטוריות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, ויסייע בפתיחת השוק לחברות במזרח התיכון. חברת הסייבר קייטו נטוורקס, בה השקיע באמצע השבוע, כבר פעילה באיחוד האמירויות ולאחרונה אף טענה כי הרחיבה את רשת הסייבר שלה לערב הסעודית.

עד להשקעה בקייטו נטוורקס, כהן ביצע שתי השקעות בלבד. הראשונה הייתה השקעה של 400 מיליון דולר בחברת הסייבר קלארוטי (Claroty) ובמיזוגה עם מדיגייד הישראלית. ההשקעה השנייה הייתה "זעירה" יותר, בת 5 מיליון דולר, בחברת הבינה המלאכותית לעולם הרפואי קיוריס (Curis). לא בטוח שהדבר נזקף לרעתו של כהן: השווי של חברות רבות נחשב לגבוה למדי, וקרנות שהסכימו להשקיע ברבות מהן, נותרו עם חברות ששווין הצטמק. "בסופטבנק בפרט ובקרנות אחרות בכלל, ראינו בסך הכול מעט השקעות בתקופה האחרונה", אומר כהן. "האמת היא שהיה אפשר לעשות יותר, אבל ברגע שקרן נכנסת ל'דיפנס מוד' (מצב של הגנה, א"ג), מאוד קשה לשחרר אותה מזה".

נכנסת לקרן בשיא והגעת ישר לתקופת השפל.
"ראיתי סוג של הייפ. בדיון על ההשקעה בקלרוטי כשמסאיושי שאל אותי כמה הם רוצים והשבתי לו 150 מיליון דולר, הוא ענה לי: 'תן להם 200 (מיליון דולר, א"ג). עכשיו הוא לא עוסק בזה. הוא עובד מעט יותר מרחוק, אבל לדעתי לא רק שנראה יותר השקעות מתוך הקרן עצמה, אלא הרבה יותר מהן. רק בשבוע שעבר הייתה כאן הנציגות הבכירה של הקרן בארה"ב, לרבות ברט רוקהיינד, משקיע ותיק שעבד בקרנות גדולות דוגמת ג'נרל אטלנטיק. אנחנו הולכים 'לעבד' הרבה חברות".

השבוע הודיעה חברת הסייבר קייטו נטוורקס (Cato Networks) של שלמה קרמר, ממייסדי צ'קפוינט ואימפרבה, שהיא גייסה 238 מיליון דולר לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר. 30 מיליון דולר מתוך הסכום הזה הגיע מסופטבנק, השקעה שהובלה על ידי כהן, שמתוקף ניסיונו מכיר היטב את ענף הסייבר. "כאשר הקמנו את סופטבנק ישראל, חשבנו על כמה 'תכשיטים' שרצינו להגיע אליהם", מספר כהן. "מכאן פועלים מספר שחקני שוק עולמיים, ושלמה קרמר הוא אחד מהם. העבודה עם שלמה היא הסיבה מדוע סופטבנק הייתה צריכה לבצע את ההשקעה הזו. אמנם רצינו להשקיע יותר, אבל עשינו מה שיכולנו לעשות מתוך הבנה שאולי נשקיע יותר בהמשך הדרך".

למרות זאת, כהן לא מסתיר את המורכבות שהייתה בתהליך שבסופו הוביל להשקעת הענק. "היה כאן תהליך לא סלחני בכלל כלפינו. הם בדקו האם אנחנו ראויים להשקיע בנכס שבו הם השקיעו את כל חייהם".

רכבת ההרים שהובילה לנטישת הבכירים

כהן החל את עבודתו בסופטבנק לפני שנתיים תחת הסניף הבריטי שלה, שנוהל בידי יאני פיפיליס וחלש על השקעות באזור אירופה והמזרח התיכון. עם הדיווחים על ההפסדים, מחיקת השווי ועצירת ההשקעות בקרן, עזבו אותה מנהלים רבים בהם גם פיפיליס עצמו ושותף נוסף בקרן בשם מונוש וארמה, לטובת הקמת קרן חדשה בתמיכת משקיעים מאיחוד האמירויות.

כהן, יחד עם הצוות הישראלי שכולל את עמית לובובסקי, נותרו לבדם והחליטו להצטרף לפעילות האמריקאית של סופטבנק. "השינויים הללו קרו סימולטנית ללא קשר לסופטבנק ישראל. הרי העולם חווה תקופה כלכלית לא פשוטה. הבורסות מעט צנחו באותה עת וקבוצת המנהלים של סופטבנק חיפשה עתיד במקום אחר. בהתייעצות עם יאני ורג'יב מישרה (מנכ"ל קרן ויז'ן, א"ג) הגעתי למסקנה שעדיף לנו לשנות את האסטרטגיה שלנו ולעבוד תחת אחריותה של סופטבנק ארה"ב מכמה טעמים. בין השאר, מאסה (מאסיושי־סאן, א"ג) בעצמו אמר ש־80% מההשקעות יהיו בארה"ב, ואני צירפתי לכך גם את ישראל. ממילא רוב החברות בארץ שרוצות לצמוח מחפשות קשר עם השוק האמריקאי שהוא המשמעותי ביותר ליזמים ולמשקיעים".

מה למדת ברכבת ההרים הזו שחווית מאז הצטרפת לסופטבנק?
"נחשפתי לדרך המרתקת בה מתנהל ההייטק הישראלי. אמנם אני מכיר אותו מזווית אחרת, כשותף וכלקוח, אבל לא כמי שחשוף לזווית המסחרית שלו. כאן ראיתי חברות עולות בשווי לא ריאלי והמשקיעות משתפות עם זה פעולה באופן מלא. פתאום הדבר הזה מעט השתנה ונהיית איזו 'ריאליה' בשוק. ועדיין, אני חושב שמה שאנחנו רואים בתוך ההייטק הישראלי מנפץ את המיתוס שכביכול חיינו בבועה - וזה לא נכון. היו חברות שעברו התייעלות ובצדק, ויש חברות שהמודל העסקי שלהן לא עמד בשווי המטורף ובהייפ והן נעלמו מהשוק.

"עכשיו, כמו שאומרים, רואים מי שחה בעירום ומי עטה על עצמו שריון. אנחנו נחשפים ללא מעט חברות שכאשר דופקים על דלתן, רואים שהן חסכו בשבע השנים האחרונות ובנו מבנה נכון של חברה עם סמנכ"ל כספים ומנכ"ל טוב, שנרעדו קצת מהסיטואציה והובילו תהליכים פנימיים בוגרים מאוד. היום הרבה מהן אומרות לנו: 'יש לנו מספיק כסף בקופה'".

"הייתי צריך להסביר את המצב בישראל להנהלה"

סופטבנק ספגה ביקורת בשנה האחרונה על תהליכי ההתייעלות האגרסיביים שהיא מובילה בחברות הפורטפוליו שלה, לאחר שקודם לכן הייתה שותפה להשקעות ענק בשווי גבוה - אולי גבוה מדי. כך כמה חברות פורטפוליו, דוגמת סייבריזן, אניוויז'ן, סטרים אלמנטס וראפיד API, נאלצו לעבור קיצוצים קשים. בכמה מקרים, כמו בסייבריזן ובראפיד, הוחלף המנכ"ל ומניות החברה צנחו.

גם קרנות ההשקעה לקחו חלק בחגיגה הזו.
"חד־משמעית, הם שיתפו פעולה. הרי החברות עשו איתנו תיחור. ההייטק הוא מוצר, הוא דומה להרבה נכסים אחרים שהם מאוד תנודתיים בעולם. אני רואה את זה בכל העולם בכלכלה גיאופוליטית שמחוברת מאוד חזק, לאו דווקא לטרנדים אלא לכוחות חזקים בשוק כמו לבורסות שגואות בכל העולם".

יזמים הונו משקיעים, כפי שראינו בכמה מקרים בישראל.
"זה רע מאוד. אנחנו לא ויתרנו לאף אחד (בתהליך הבדיקה לפני ההשקעה, א"ג). אני לא יודע מה קרה שם, אבל יש יחסים בין משקיע לבעל חברה שנוגע גם לתחום ההגינות".

אתה מזהה אווירת השקעות בעייתית בישראל?
"באופן שאיננו שונה מהותית מהעבר, הייתי צריך להסביר את המצב בישראל להנהלה הבכירה של סופטבנק. עשיתי זאת פעמיים: פעם אחת במסגרת המצגת האסטרטגית לכל החברה, סיפרתי לכולם איך נראה המצב העולמי מבחינתי: המצב מול רוסיה, אוקראינה, ארה"ב, סין, טאיוואן והמזרח התיכון. אחר כך הייתי צריך להסביר האם הדבר הזה (החקיקה המשפטית, א"ג) משפיע על שוק ההון והשקעות עתידיות וכן הלאה. אנשים אוספים מודיעין כלכלי כל העת ומה שרואים הוא סך הכול תמונה של יציבות. אני לא רואה את השוק הישראלי מתרסק כלכלית. אני רואה שאנחנו חווים בתוכנו קשיים רבים. אבל הדיון הוא לא האם אנחנו בעד או נגד הרפורמה".

אבל מה אתה שומע מהמשקיעים? שלמה קרמר, שבו השקעת זה עתה, מתאר לנו תחושה לא קלה מצד המשקיעים הזרים להשקיע דווקא עכשיו בישראל.
"יכול להיות, לא מעט בגלל אווירה ולאו דווקא בגלל פרקטיקה. הרי מה קורה למשקיע שמביא לכאן דולר מחו"ל? שום דבר אחר ממה שקרה לו עד היום. הוא לא משלם יותר מסים, לא כפוף לפחות רגולציה ואני רואה השקעות שמתקיימות. נורא קשה לנרמל את תופעת הרפורמה המשפטית והתוצאה שלה אל מול הטרנד העולמי הכללי. אתה שואל האם אנחנו יוצאי דופן מצבר ההשקעות שנכנס לבריטניה? קשה לומר.

"אני מקווה שכל הדבר הזה ייעצר. אני חושב שצריך לעצור, לאחד כוחות וליישר שורות ולעבוד יחד כדי לפתור בהסכמה את המחלוקת בנינו. אין לי ספק שהדבר הזה יחזק את היכולת הדמוקרטית והכלכלית שלנו כמו שהיה תמיד. כשאנחנו כמדינה עומדים איתן בתוכנו ומשדרים חוזקה, זה הרבה יותר טוב למדינת ישראל".

"אם אכנס לפוליטיקה - אעדכן"

הדיווחים על כניסתו של כהן לפוליטיקה מעולם לא הוכחשו על ידו. גם אם עדיין יש לו כוונה כזו, הרי שמשך הזמן שהוא מועסק בסופטבנק מאפשר לו לצבור נכסים באופן שמעולם לא התאפשר לו כעובד מדינה, ולהכין את עצמו כלכלית לקראת חזרתו לתפקיד של עובד מדינה.

אתה לא מכחיש שאתה שוקל לרוץ לפוליטיקה. לא מפריע לך להשקיע בסמן מובהק מאוד של המחאה כמו שלמה קרמר, ממובילי המאבק מצד ההייטק, להשתמש במונחים של הבייס שייתכן שאתה מכוון אליו?
"אין לי בייס. אני לא בפוליטיקה וגם לא פוליטיקאי. מעולם לא הייתי, ומזכיר שאמנם שירתי את מדינת ישראל ולא הייתי בעולם הפיננסי 42 שנה ברצף, אבל עוד לא החלטתי אם להיכנס לפוליטיקה. הבייס שלי הוא הבייס הלאומי. בדבר אחד אני בטוח: אם זה יקרה ומתישהו אעדכן אם זה יקרה, ההבנות שלנו עם עצמנו צריכות להיות בבסיס הרבה יותר רחב כאשר הליברל משמאל או הליברל מימין נפגשים. לפחות 70% מאתנו מסכימים על 80% מהדברים - וזה הבייס. זה המסר הלאומי הכי נכון שאנחנו חייבים לשדר כדי למנוע את השבטיות והמחנאות הלא מחמיאה הזו, שאני לא חושב שמישהו מהצדדים אוהב אותה".

הפשרה המתבקשת בהסכם עם ערב הסעודית

בחודשים האחרונים, דובר רבות על הנורמליזציה בין ישראל לבין ערב הסעודית. ביום רביעי, בפגישתם בשולי עצרת האו"ם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן לא הסתירו את הציפייה כי התהליך עם ריאד ישא פרי בקרוב. גם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, התייחס לנושא בפתיחות בראיון שהעניק לרשת פוקס ניוז.

 טקס החלפת ראשי המוסד בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ומחליפו דוד (דדי) ברנע / צילום: קובי גדעון-לע''מ

האם ההסכם המתגבש עם ערב הסעודית יוביל לדעתך לנורמליזציה מלאה עם ישראל?
"האם אנחנו במצב טוב יותר עם הסעודים מאשר כפי שהיינו לפני חמש שנים?", משיב כהן בעצמו בשאלה. "התשובה היא כן. יש מאמצים שאני לא מכחיש שהיו, הרי הדברים לא קורים פתאום מעצמם. בארגון הקודם שבו עבדתי השקענו מאמצים רבים כדי להראות למנהיגים מי ישראל באמת. עכשיו המקרה של ערב הסעודית מביא אותנו למצב שבו כל מנהיג במזרח התיכון צריך לקחת מגוון של שיקולים לפני שהוא בא איתנו במגע מלא. למלך חוסיין לקח 40 ויותר שנה לצאת ממחשכים לאור - אבל בסופו של דבר, למה זה לקח כל כך הרבה זמן?".

לדעתך נכון לתת לסעודים כור גרעיני בתמורה להסכם?
"לא מדובר בכור אלא על יכולת העשרה בצנטריפוגות. אני מעריך ומאמין שארה"ב ומדינת ישראל שתעבוד איתה צמוד בנושא זה לא תפקיר את ביטחוננו לגרעין צבאי סעודי חס וחלילה. בתחום הגרעין אזרחי יש הרבה מדינות שפועלות בנושא, אבל אינני מכיר את כל פרטי ההסכם.

"אם נסתכל על הסכם הגבול הימי עם לבנון למשל, הרי שהוא לא טוב ולא גרוע - הוא פשוט פשרה. כמו בכל דבר, השאלה היא מה אתה מקבל לעומת מה שאתה נותן. אני מזכיר ששחררנו שדות נפט והחזרנו את כל סיני, והיום אנחנו לא צוללים בנואיבה הישראלית אלא נוסעים לטאבה המצרית. כדי להגיע לפשרות ולהוביל לשלום במזרח התיכון, לעיתיים אנחנו צריכים לוותר על המאה אחוז".

לדברי כהן, יש בהסכם עם ערב הסעודית הזדמנות גם לתחום ההשקעות. "יש מדינות לא רבות שאינן חשופות לתנודתיות הרבה של הבורסות וההשפעה הכלכלית עליהן איננה נובעת מעליות או ירידות בנאסד"ק או כל בורסה אחרת, אלא ממקורות מימון אחרים. כאן אני רואה יותר ויותר עניין של העולם להסתכל על המזרח התיכון ויותר ויותר מדינות באזור מסיטות את מבטן למדינת ישראל. לו יקרה הדבר הנכון וייחתם הסכם שלום מלא או נורמליזציה מלאה עם ערב הסעודית, אנחנו נעלה עוד ועוד מדרגה וזה יעשה רק טוב".

הסעודים החלו להשקיע בישראל באופן גלוי באמצעות הקרן של חתנו של דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, ולאחרונה אף בחנו השקעה בפניקס והשקיעו בקבוצת שלמה. עד כמה מדובר בפריצת דרך?
"למעשה, יש קרן שעשתה זאת קודם, קרן ליברטי של שר האוצר האמריקאי לשעבר, סטיבן מנוצ'ין. היא נסמכת על בדיוק אותן מקורות והיא כבר ביצעה השקעה בחברות ישראליות (כגון סייבריזן וזימפריום, א"ג). הכסף הסעודי הוא בעיני העולם כסף כשר. אבל העובדה שלראשונה הוא מגיע לישראל היא ברכה, בניגוד לטענות כאילו הסעודים באים לקנות את המדינה ולהפוך אותה על פניה ולהשתלט כאן על המוסדות. למיטב ידיעתי, אין להם כוונות ונכונות כאלה".

כהן מבקש לחזור להשקעה בקייטו נטוורקס, ולסכם את הראיון עם אמירה עולם הסייבר הישראלי: "יש לנו במדינת ישראל יתרונות ענקיים בסייבר שגדולים בכל קנה מידה עולמי, הן בסייבר ההגנתי והן הסייבר ההתקפי עם לפחות שתי חברות בעלות מובילות ויכולות עולמיות. יש כאן לא רק חברות, אלא גם תפיסה והבנה כיצד לייצר מדיניות סייבר שתגן עלינו לכל רוחב הספקטרום".