המאמצים של אינטל לייצר שבבים בגרמניה נתקלים בצוואר בקבוק

אינטל מצהירה כי היא זקוקה ל-3,000 אנשים כדי לאייש את מפעל המוליכים למחצה שהיא מתכננת להקים במזרח גרמניה עד סוף העשור. השנה, תוכנית המתמחים המקומית לטכנאי ייצור שבבים מכשירה שניים.

● לאחר שנפלה ב-30%, וורן באפט מוכר את המניה הזו 
● מרוץ החימוש בבינה המלאכותית מתחמם: אמזון תשקיע 4 מיליארד דולר באנתרופיק 

ממשלת גרמניה הכריזה על הפיתוח המתוכנן של אינטל כמשנה את חוקי משחק, מגובה בסובסידיות פדרליות בסך 10 מיליארד אירו - שווה ערך ל-10.59 מיליארד דולר - שיסייעו לכלכלה להתקדם לעבר תעשייה חדשה. ההוצאה היא חלק ממאמץ של האיחוד האירופי שנחשף הקיץ להכפיל את חלקה של היבשת בייצור השבבים העולמי כדי להתחרות עם יצרנים מבוססים באסיה.

עם זאת, בשטח, פרויקט זה ודומיו עומדים בפני מכשולים כמו מחסור בעובדים מיומנים ובירוקרטיה סבוכה. מחירי האנרגיה הגבוהים הם אחת הסיבות לכך שכלכלת גרמניה קפאה מאז סוף השנה שעברה וצפויה להתכווץ השנה.

הנושאים מעוררים שאלות לגבי יכולתה של אירופה לעמוד בקצב של תמריצי הייצור שמציע ממשל ביידן באמצעות חוק הפחתת האינפלציה וחוק השבבים של 53 מיליארד דולר. עבור גרמניה, אשר מפיקה חלק גדול יותר מהתוצר המקומי הגולמי שלה מייצור מאשר מדינות אחרות ביבשת, הרחבת ייצור המוליכים למחצה חיונית להדביק את הפער מבחינה טכנולוגית ולהגברת החוסן הכלכלי.

הצורך של החברה בחשמל זול יותר עורר דיון ארצי נרחב

כדי לאייש את המפעל שלה במגדבורג, אינטל מתכוונת לשלוח מתמחים מקומיים למפעל שהיא מפעילה באירלנד, לשנה האחרונה של תוכנית ההתלמדות התלת שנתית שלהם. אינטל וגורמים מקומיים אמרו כי אין חלופה מקומית מתאימה במגדבורג, עיר של 240 אלף תושבים, שאיבדה חלק גדול מהבסיס התעשייתי שלה לאחר איחוד גרמניה בשנות ה-90.

הצורך של החברה בחשמל זול יותר עורר דיון ארצי נרחב על סובסידיות חשמל תעשייתיות, שפיצל את הקואליציה השלטת של קנצלר גרמניה, אולף שולץ. השדרוגים הנדרשים לבתי ספר, דיור ותשתיות תחבורה כדי להכיל את העובדים החדשים ובני משפחותיהם עשויים לעלות מיליארד אירו נוספים ולשנות לנצח את אופייה של עיירת ייצור לשעבר זו.

יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה נאלצו לבטל את הייצור לפני כמה שנים בגלל מחסור פתאומי במוליכים למחצה, מה שהדגיש את הסתמכות התעשייה על ספקים בארה"ב ואסיה. מאז, פוליטיקאים ובכירים בתעשייה נשבעו להפוך את היצרנים לחסינים יותר על ידי צמצום התלות שלהם בספקים זרים. ברלין גם מסבסדת מפעל ש-Taiwan Semiconductor Manufacturing Co מתכננת להקים ליד דרזדן.

התמריצים היו שנויים במחלוקת. אגודות המייצגות את העסקים הבינוניים בגרמניה התלוננו על כמויות הכסף שזורם לאינטל שבסיסה בארה"ב, וכך גם יצרנית השבבים המתחרה GlobalFoundries.

הכלכלן ריינט גרופ אמר שסבסוד מפעלים רק יעביר את הבעיות עמוק יותר לתוך שרשרת האספקה. ההוצאה הציבורית, לדבריו, אינה מטפלת בחולשות הכלכליות המבניות של האזור.

"שוק העבודה הדוק, וזה הולך להפוך אותו להדוק יותר", אמר גרופ, נשיא מכון מחקר בעיר האלה הסמוכה.

אינטל כבר פתחה משרד והחלה בקמפיין הסברה במגדבורג. פקידי החברה אירחו דוכנים בפסטיבלים קהילתיים וקיימו דיונים עם רשויות מקומיות וגורמים אזרחיים. חולצה ממותגת אפילו העלתה ספקולציות שהחברה עשויה לתת חסות למועדון הכדורגל המקומי.

ברנד הולטהאוס, בכיר באינטל האחראי על גיוס המפעל, היה חלק מהוועדה שבחרה במגדבורג. החברה בחרה בעיר בעיקר בגלל שיש לה בערך 10,000 דונם זמינים, לדבריו, והיא יכולה לקבל אספקה ​​גם בכביש וגם בנהר.

תגובות מעורבות בקרב התושבים

כיתה ראשונית של 20 מתמחים אמורה להתחיל תוכנית הכשרה באוגוסט הבא, בתקווה להכפיל בסופו של דבר את המספר הזה פי 10, לדברי סטפני קלמט, פקידת לשכת המסחר המפקחת על ההכשרה המקצועית במגדבורג. בתחילה תכננה החברה להתחיל בייצור ב-2027.

בקרבת מקום, אוניברסיטת אוטו פון גריקה מתחילה השנה תוכנית לתואר בננו-טכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות ומתכננת להעסיק כמה פרופסורים מומחים שיתמקדו בתחום, אמר הנשיא ינס סטרקליאן.

סטרקליאן הוסיף כי הוא תכנן בניית חדר נקי - מעבדה שבה סטודנטים יכולים לתרגל ייצור שבבים - בשווי של כ-30 מיליון אירו, אך עלול להשליך את התוכניות הללו לטובת מתקן גדול יותר שהחברה הציעה. סטראקליאן אמר שהוא לא בטוח כיצד יוכל להשיג את המימון הנוסף הנדרש.

אלכסנדר מיי, בן 34, למד הנדסת מערכות והוא אחד משני הסטודנטים שמתלמדים כעת להיות טכנאי מוליכים למחצה באוניברסיטה. הוא גדל במגדבורג ואמר שהגעתה של אינטל גרמה לו להיות אופטימי לגבי הישארותו בעיר.

תושבים אחרים אינם מתרגשים מהמפעל החדש. אנג'לה סטפן, רופאה מרדימה בדימוס, מודאגת שהמפעל יעקור חוות סמוכות, יביא יותר תנועה וישבש את אספקת המים.

מגדבורג מרגישה פחות מודרנית באופן ניכר מערים גרמניות גדולות יותר כמו ברלין ומינכן. פחות אנשים כאן מדברים אנגלית. המסעדה ההיסטורית בלב מרכז העיר אינה מקבלת תשלומים בכרטיס אשראי עבור המנה המיוחדת שלה, ה-Magdeburger Bötel, מנה של מפרק חזיר עם כרוב כבוש, מחית אפונה ותפוחי אדמה.

ביום שני האחרון, קבוצה של כ-20 אנשים צעדה ליד המסעדה במסגרת הפגנה כללית שבועית, כשהיא נושאת שלטים הקוראים "גרמניה, קומי על רגליך!" ושרה שיר לאומני במנגינת ההמנון הסובייטי. כ-2,000 אנשים האזינו לדוברים מהמפלגה המתנגדת להגירה, "אלטרנטיבה לגרמניה", או AfD, במהלך מחאה ב-16 בספטמבר נגד הממשלה הפדרלית.

למפלגה הלאומנית הייתה תמיכה של 29% במדינת סקסוניה-אנהלט, לפי סקר של קבוצת המחקר Insa שנערך ביוני, מה שהופך אותה למפלגה השנייה הפופולרית ביותר - רק 2 נקודות אחוז פחות מהמפלגה "הנוצרית דמורקטית" השמרנית, או CDU.

רבים מהעובדים יגיעו מחוץ לגרמניה

עוינות פוטנציאלית באזור כלפי זרים עלולה להוות בעיה עבור אינטל. הולטהאוס העריך כי 30% עד 40% מכוח העבודה החדש של החברה יגיע מחוץ לגרמניה.

עלות החשמל היתה אחת הדאגות בקרב מנהלים באינטל, שם מתקנים דומים משתמשים בכ-300 מיליון קוט"ש של חשמל מדי רבעון. עלות החשמל הממוצעת למשתמשים בקנה מידה גדול בגרמניה הייתה 19 סנט לקוט"ש במחצית השנייה של 2022 - מעל 40% יותר מאשר בצרפת ובפולין, לפי נתוני האיחוד האירופי.

סגנית ראש העיר סנדרה איבון שטיגר פועלת כבר שנתיים להבאת המפעל למגדבורג. לדבריה, סקסוניה-אנהלט, המדינה שבה ממוקמת העיר, מתגאה בייצור נרחב של אנרגיה מתחדשת. גורמים רשמיים במדינה אמרו שהם עשויים לעזור לחברה לבנות חוות רוח ייעודית, אבל שטיגר אמר שאין תוכניות קונקרטיות למתקן כזה.

אזורים אחרים במזרח גרמניה זכו להצלחה מסוימת במשיכת יצרני הייטק אמריקאים. בגרונהייד, אזור מזרחי לברלין, טסלה פתחה בשנה שעברה את המפעל האירופי הראשון שלה. רשויות מקומיות איפשרו הליך חקיקה מזורז כדי לעזור ליצרנית הרכב, וטסלה הימרה והחלה את הבנייה לפני מתן אישורים סביבתיים סופיים. המתקן מייצר כעת 5,000 כלי רכב בשבוע. ובכל זאת, טסלה עצרה את הרחבת ייצור הסוללות באתר בשנה שעברה בגלל עליית עלויות החשמל.

הממשלה דנה בסבסוד עלות החשמל עבור משתמשים תעשייתיים מכריעים, אך עד כה לא אימצה את התוכנית. המבקרים כינו זאת "חוק אינטל", אך החברה לא נקטה עמדה.

שטיגר אמר ששדרוגים לתשתית האזור, מביוב ועד קווי חשמל, יועילו לכולם, לא רק לאינטל.

"אם אנחנו רוצים להחזיר את פעילות הייצור לגרמניה, אנחנו צריכים לשלם על זה", אמרה. "אולי זה לא זול, אבל בטווח הארוך, זה הכרחי".