הדיון בנבצרות: מה שוקלים שופטי בג"ץ, ואיך זה ישפיע על נתניהו?

בג"ץ ידון מחר (ה'), בהרכב של 11 שופטים (נקבע לפי ותק, ללא ארבעת השופטים החדשים), בשידור חי, בעתירות הדורשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, הקובע מתי ראש ממשלה יוצא לנבצרות. בעימות הנוכחי בין הממשלה לבג"ץ, השופטים ידונו בהגדרות החדשות להוצאת ראש הממשלה לנבצרות. מה קובע בדיוק התיקון לחוק, ומה משמעות דחיית כניסתו לתוקף? גלובס עושה סדר.

● נתניהו על חוק הנבצרות: "קבלת העתירות - רמיסת הכרעת האזרחים"
● היועמ"שית על חוק הנבצרות: נועד להסיר מגבלות פרסונליות מראש הממשלה

מה קובע התיקון לחוק החדש, ומה היה הנוסח הקודם?

התיקון קובע כי נבצרות ראש ממשלה תהיה רק מטעמים של אי־מסוגלות פיזית או נפשית, על־פי הודעה של ראש הממשלה עצמו או של הממשלה שהתקבלה ברוב של 75% מחבריה, ובהמשך הסכמה של 80 חברי כנסת. התיקון שינה את הניסוח העמום שהיה קיים קודם, שלא הגדיר את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות ומי רשאי ליזום הכרזה. לפי פסיקת בג"ץ, הפרשנות לנוסח הקודם הייתה שניתן לקבוע נבצרות לא רק מטעמי בריאות אלא גם במצבים חריגים וקיצוניים נוספים.

מתי נעשה שימוש ב"נבצרות זמנית" בעבר?

לפי בדיקת הייעוץ המשפטי לממשלה, עד היום נעשה שימוש ב"נבצרות זמנית" ארבע פעמים: כאשר שר ביקש כדי לסעוד בן משפחה חולה; שני מקרים בהם שר ביקש לצאת חופשה בשל חקירה שנפתחה נגדו; ונבצרותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון מטעמי בריאות.

מהם התרחישים האפשריים לפסיקת בג"ץ?

באוגוסט הוציאו השופטים צו על־תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע שלא יכנס התיקון לתוקף שלא באופן מיידי. המשמעות היא שהשופטים החליטו שלא לפסול את התיקון כפי שביקשו העותרים, והם שוקלים לדחות את כניסתו לתוקף. לכן, התרחישים האפשריים הם דחיית העתירה כולה או דחיית כניסתו לתוקף למועד מאוחר - מהכנסת הבאה או כל מועד אחר.

מה הוביל לחקיקת התיקון בכנסת?

הצעת החוק לתיקון הגדרת הנבצרות הונחה על שולחן הכנסת לאחר שהוגשו בפברואר עתירות הדורשות להוציא את נתניהו לנבצרות בטענה כי הוא מפר את הסכם ניגוד העניינים. במהלך הליך החקיקה, חברי הקואליציה אמרו כי התיקון נועד למנוע את הדיון בבג"ץ בעניין. כך למשל, בדיוני ועדת הכנסת במרץ אמר ח"כ משה סעדה מהליכוד לח"כית אפרת רייטן: "מה את חושבת שחוקקנו כי סתם קמנו ואמרנו, וואו, החוק הזה לא ברור? עשינו את זה בגלל האירוע של נתניהו".

נזכיר כי לאחר ששר המשפטים יריב לוין הכריז בינואר 2023 על הרפורמה במערכת המשפט, היועמ"שית הודיעה לנתניהו כי עליו להימנע מעיסוק ברפורמה, מאחר שהיא צפויה להיטיב את מצבו המשפטי. חוות־דעת זו הובילה להגשת העתירות נגד נתניהו. בתוך כחודש מרגע שהונחה הצעת החוק, התיקון אושר.

שעות ספורות לאחר אישורו אמר נתניהו בנאום: "עד היום ידיי היו כבולות. הגענו למצב אבסורדי, שאם הייתי נכנס לאירוע הזה, כפי שהתפקיד שלי מחייב, איימו להוציא אותי כראש הממשלה לנבצרות".

מה טוענים העותרים והיועמ"שית?

טענתם המרכזית של העותרים - התנועה לאיכות השלטון וסיעת ישראל ביתנו - היא שנעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ושתכליתו פרסנולית כדי להיטיב עם נתניהו. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה יש לדחות את כניסתו של התיקון לתוקף. "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי", נכתב בתגובה שהגישה היועמ"שית לבג"ץ.

מה טוען ראש הממשלה בעניין?

נתניהו טוען, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג אותו באופן פרטי, כי גם דחיית החוק למועד מאוחר היא התערבות ברצון הבוחר ופגיעה בשיטה הדמוקרטית. "בדמוקרטיה, מי שמחליט מי ינהיג את העם זה העם", נכתב בתגובה שהגיש ראש הממשלה לבג"ץ.

נתניהו טוען כי לבג"ץ אין סמכות כלל להתערב בחוק יסוד, וכי אין לכך תקדים. הוא כופר בכך שמדובר בתיקון פרסונלי, וטוען כי קיימת תכלית ציבורית בקידום היציבות השלטונית והוודאות המשפטית, בכך שיקבע כי חילופי שלטון בישראל ייעשו על־ידי הדרג הנבחר.

היעוץ המשפטי לכנסת תומך בעמדתו של נתניהו כי אין מקום לדחות את כניסתו לתוקף של החוק. נטען כי התיקון עדיף על ההסדר הקודם החסר. בנוסף, נטען כי הדיונים בהצעת החוק היו מקיפים; כי הביקורת השיפוטית צריכה להתבסס על תכלית החוק, ולא על המניעים שהובילו לחקיקתו; וכי אין לתיקון השפעה על הסדר ניגוד העניינים של נתניהו.

האם דחייה תשפיע על הדיון בעניין נתניהו?

העתירות שהוגשו בדרישה להוצאתו של נתניהו לנבצרות נמחקו בסוף מרץ, לאחר שבג"ץ קבע כי שינוי החוק לא מאפשר לקיים בהן דיון. במאי 2023 הוגשה עתירה חדשה על־ידי 39 אזרחים, בהם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, הסופר אילן שיינפלד והיזמית יהודית (דיתה) ברוניצקי. בעתירה מבקשים העותרים להפסיק את כהונתו של נתניהו בשל טענה להפרת הסדר ניגוד העניינים.

בדיון שהתקיים באוגוסט בחוק הנבצרות הבהיר נציג היועמ"שית כי עמדתם היא שאין מקום להוציא את נתניהו לנבצרות על רקע הפרת הסכם ניגוד העניינים, וכי היועמ"שית לא רואה חפיפה בין הנבצרות להסדר. העמדה המנומקת תוגש לבג"ץ במהלך חודש אוקטובר. לאור דברים אלה, גם אם תידחה כניסת התיקון לתוקף, הסיכוי להתערבות בית המשפט בכהונתו של נתניהו הוא קטן מאוד.