בהשפעת המצב הפוליטי? הישראלים מבלים השנה יותר זמן מול אמצעי המדיה

השפעות המצב הפוליטי והרפורמה המשפטית ניכרות בהרגלי צריכת התקשורת: הישראלים מבלים כ־9.5 שעות בממוצע ביום חול וכ־7 שעות בסוף השבוע באמצעי המדיה השונים - עלייה של שעה וחצי ביום חול וחצי שעה בסוף השבוע לעומת נתוני 2022.

כך עולה מסקר שערכו חברת המלצות התוכן באינטרנט טאבולה וחברת המידע Kantar, הבוחן את הרגלי צריכת התוכן בישראל זו השנה השנייה. מדובר בסקר אינטרנטי בקרב כאלף משתתפים, הכולל את החברה הערבית והחברה החרדית.

הרשתות החברתיות תופסות את המקום הראשון בשיעורי הפופולריות, ואחריהן נמצאים, לפי הסדר, יוטיוב, אתרי חדשות ותוכן, צפייה בטלוויזיה, קריאת עיתונים מודפסים והאזנה לפודקאסטים. עם זאת, הגלישה באתרי חדשות ותוכן נמצאת בירידה, בעוד קריאת עיתונים פיזיים נמצאת במגמת עלייה.

מקרב הרשתות החברתיות, שלוש מתחזקות מעט לעומת השנה הקודמת: פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק. לעומתן, טוויטר ולינקדאין נחלשו, ואילו Threads של פייסבוק אינה מצליחה לבסס נוכחות. כפי שמסביר אלדד מניב, נשיא טאבולה וסמנכ"ל התפעול, "משיחות שלנו עם המפרסמים, הנושא עלה וירד במהירות רבה. בהתחלה הייתה ריצה לשם, אבל עכשיו לא מתרגשים מזה. זאת להבדיל מיוטיוב, שם רואים התייחסות ספציפית של מפרסמים".

דברים אלה של מניב מתכתבים עם נתונים שפורסמו בחודש עבר, לפיהם כמות הזמן שהקדישו צופים בארה"ב לטלוויזיה משודרת ובכבלים הייתה פחות מ־50% מסך הצפייה, והאשמה העיקרית הוטלה על שחקניות הסטרימינג - שמתוכן יוטיוב היא המובילה, עם נתח צפייה של 9.2%.

בראיון שערכנו בגלובס עם אייל באומל, הישראלי הבכיר ביותר בתחום יוצרי התוכן בארה"ב, הוא סיפר כי "יוטיוב רושמת הכנסות של 40 מיליארד דולר בשנה מפרסום. פעם היו מתחלקים בסכום הזה 100 אלף יוצרים פעילים, והיום יש 600-700 אלף יוצרים, כי קל יותר לייצר תכנים".

לא מאמינים לרשתות

תחומי העניין של הציבור הישראלי נותרו דומים גם השנה - אוכל, תיירות, בריאות ורפואה, צרכנות וכלכלה. התעניינות בתכנים חדשותיים נמצאת רק במקום החמישי, אך הסקר מצביע על עלייה בהתעניינות בתחום בקרב בני ה־18-29 וה־30-39 לעומת השנה הקודמת. לעומת זאת, בקרב צעירי דור ה־Z נרשמה ירידה בהתעניינות. בגילאי 60 ומעלה לא נרשם שינוי, והם נותרים המתעניינים הגדולים ביותר באקטואליה.

מה בעיני ישראלים הופך תוכן לאמין? אם בשנה שעברה זהותו של כותב הידיעה הייתה חשובה יותר מהפלטפורמה שבה נכתב התוכן, הרי שהשנה הנתונים התהפכו, וישראלים בכל הגילאים מייחסים חשיבות גדולה יותר לפלטפורמה.

הרשתות החברתיות הן הפלטפורמה הכי פחות אמינה לדעת הישראלים, כש־63% מהמשיבים ציינו את חוסר אמינותן. אתרי חדשות נתפסים כמקור המידע האמין ביותר, ואת המקום השני חולקים העיתונות המודפסת והרדיו.

"ההעדפה לצרוך תוכן חדשותי באתרי חדשות, טלוויזיה ורדיו דומה למה שקורה בארה"ב", מציין מניב. "גם שם יש קיטובים פוליטיים לא קטנים, לקראת הבחירות בשנה הבאה. זה משהו שהקצין לעומת העבר, והיום לצרכן הבודד הרבה יותר קשה לוודא אמינות של תמונה או סרטון, בגלל ה־AI. לכן, יש מגמה של הסתמכות על מקורות שהגולש מכיר ומבין - ורואים את גם זה בגילאים צעירים.

"הדיבור על פייק ניוז קיים כבר כמה שנים, והוא מתגבר. במובן הזה, הבינה המלאכותית היוצרת תשפיע מאוד על התקשורת, וזה יגרום לצריכת תוכן ישירה מהאתרים המוכרים. מי שמספיק מוכר, ומאמינים לו - יגדל. זה גם ייתן יכולות יצירת תוכן גדולות, וגם יגדיל את צריכת התוכן. בעוד שנה כבר נראה את ההשלכות".

נזכיר כי כחברה שממליצה לכ־600 מיליון אנשים ביום על אלפי אתרי תוכן, מדובר בנתונים שמשרתים היטב את האינטרס של טאבולה.

 אלדד מניב, נשיא טאבולה / צילום: tabola

דואגים לפרטיות

תוכן מותאם אישית הוא מהנושאים הבוערים בענף השיווק והפרסום בשנה החולפת, כאשר יותר ויותר חברות מתמחות בנושא. על־פי הסקר של טאבולה וקנטאר, רוב הישראלים מעוניינים בתוכן בהתאמה אישית - אך יותר מכך, בשמירה על הפרטיות.

בפילוח לפי גיל, 95% מבני הנוער (גילאי 13-17) מייחסים חשיבות לנושא הפרטיות, לעומת "רק" 79% מבני ה־30-39. מאידך, בני הנוער מייחסים את החשיבות הגבוהה ביותר לתוכן מותאם אישית (80%), לעומת בני ה־60 ומעלה שמייחסים את החשיבות הנמוכה ביותר (65%).

"מצד אחד זו התבגרות של הצרכנים - הם לא מוכנים לעשות כל דבר בשביל ההתאמה האישית. מצד שני, זה יותר אתגר לגופים הטכנולוגיים", אומר מניב. "גופי תוכן מתעניינים בהתאמה אישית, כי הם מבינים שאם כולם מקבלים את אותה חוויה זה לא אופטימלי לאינגייג'מנט עם האתר. לכן המגמה היא, למשל, לעצב את אתר הבית אחרת לפי זהות הגולש.

"זה לא אומר שמשנים את החדשות, אבל אם אני חובב כדורסל ולא כדורגל, אין טעם להראות לי חדשות כדורגל. ואם אני אוהב אופנה, יציגו לי את זה לפני הספורט. למעשה, יתאימו לי את האתר. יהיו כותרות כלליות לכולם, ומתחת לזה תהיה התאמה אישית.

"בארץ יש ניסיונות ראשונים לעשות את זה, ובחו"ל כבר יש כאלה שכבר הטמיעו, למשל קבוצת מיאמי הרלד. אנחנו בשלבי הטמעה עם גופים עיתונאיים גדולים בארה"ב".

*** גילוי מלא: לגלובס יש מערכת יחסים מסחרית עם חברת טאבולה