עם מדע חזק ובלי הון סיכון: מודל הביוטק של ליטא וההזדמנויות לישראלים

ליטא אינה המדינה הראשונה שעולה בראשם של הישראלים כשהם חושבים על ביומד. יש מדינות גדולות יותר, כמו ארה"ב או סין, ואחרות קטנות יותר, כמו שווייץ או דנמרק שיש להן מסורת ארוכה שהפכה אותן לשם דבר בתעשייה. ליטא עדיין לא עומדת בשורה אחת איתן, ומבחינת היקפי השקעות ומספר החברות היא נמצאת אחרי ישראל. ובכל זאת, בהדרגה נבנה שם סקטור ביוטק מעניין, דומה ושונה מזה של ישראל, שיש בו פוטנציאל לשיתוף-פעולה. 

● גיליאד שינתה מיקוד לסרטן אך לא זנחה את האיידס: "המוצר שלנו יכול לסיים את המגפה"

קודם להרוויח, אחרי זה חדשנות

30 שנה אחרי שיצאה לעצמאות, עם התפרקות הגוש הסובייטי, ליטא מאופיינת ברוח יזמית חזקה, אולם לאורך השנים היא לא פונקה בהון סיכון בהיקף משמעותי והיא למדה לבנות את החברות אחרת - מלמטה, בעיקר כחברות שירות לחברות הגדולות שיוצרות הכנסה כמעט מהיום הראשון. רק אחר כך, מהפוזיציה הזאת, צומחת החדשנות.

המודל הזה יכול להיות מעניין לסקטור הישראלי, גם להשוואה ולמידה, אבל גם לשיתוף-פעולה. אותן חברות אולי חסרות את המוצרים העצמאיים שחברה ישראלית לא הייתה חולמת לצאת לדרך בלעדיהן, אבל יש להן יכולות ייצור וקשר שוטף עם חברות הפארמה, שלפעמים חסרים לחברות הישראליות. משיחות עם אנשי התעשייה שם עולה שהליטאים מצדם היו רוצים מאוד ללמוד את המודל הישראלי ולהכניס יותר הון סיכון וגם חיבה לסיכון לתרבות שלהם.

"כמו כל מדינה שיצאה מהגוש הסובייטי, יום אחד הליטאים קמו בבוקר וגילו את היעלמותו של הגורם שהחליט בשבילם הכול: היכן ילכו לבית הספר ולאיזו אוניברסיטה והיכן יעבדו והיכן יתגוררו בהתאם לתעסוקה שלהם", מספרת יקטרינה קלינינה, ראש תחום מדעי החיים ברשות החדשנות הליטאית. "ואז האוכלוסייה נחלקה לאלה שהבינו מיד שחייבים להיות יזמים, לקנות בזול ולמכור, להביא סחורה מפולין ורוסיה, לעשות מה שצריך כדי לשרוד. אלה בסוף התעשרו, לעומת אחרים שלקח להם יותר זמן להבין את האירוע. כיום הגישה של הדור הצעיר היא יזמית בעליל. ואנחנו עם לא מפונק - במדינות קרות מי שמפונק לא אוכל".

 יקטרינה קלינינה, ראש תחום מדעי החיים ברשות החדשנות הליטאית / צילום: צילום: רשות החדשנות בליטא

"המודל הנפוץ להקמת חברות ביומד בליטא, שעדיין משפיע על כל הסקטור, הוא צמיחה מתוך מתן שירותים לחברות אחרות", מוסיף עו"ד ארי מנוח, ממייסדי חברת כמומאב הישראלית שנסחרת בבורסה. "זו דרך מאוד הגיונית עבורם להתקדם, בשל כוח האדם האיכותי, שעובד בתקנים אירופיים אבל בזול יותר".

חברת הדגל, הקשר הישראלי והמדען שכמעט זכה בנובל

בהיעדר סקטור הון סיכון תוסס, רוב החברות הליטאיות נדרשו לעמוד על רגליהן מהיום הראשון. שלוש חברות שהצליחו מייצגות את המודל הזה: Fermentas (פרמנטס), Northway ו-CasZyme.

פרמנטס היא הגאווה הגדולה של סקטור הביוטק המקומי. היא הוקמה עוד בתקופה הסובייטית, כחלק מהמכון לאנזימולוגיה יישומית בליטא, ופעלה כיחידה עסקית בו. רק ב-1988 היא הורשתה למכור למדינות מערביות, והמוצרים שלה היו בעיקר חומרי גלם לחברות תרופות אחרות. ב-1994 היא אוגדה כחברה. ב-2010 כבר רשמה הכנסות שנתיות של 55 מיליון דולר והעסיקה 500 עובדים. היא הפכה לבינלאומית, עם סניפים בארה"ב, קנדה וסין, ואז הגיעה נקודת המפנה: ב-2010 רכש אותה תאגיד תרמו פישר ב-260 מיליון דולר, אקזיט מכונן בביוטק המקומי. תרמו פישר היא מובילה עולמית בפיתוח ושיווק חומרי גלם וכלי עבודה למעבדות מחקר, והיום מעסיקה קרוב ל-2,000 איש במדינה, בפיתוח מוצרי ביוטק חדשניים.

תרמו פישר הפכה בליטא למה שטבע הייתה עבור ישראל: המקום שמכשיר טאלנטים בתעשיית הביוטק, שבהמשך מזינים את הסטארט-אפים שקמים במדינה. תרמו פישר היא היום גם משלמת המסים הגדולה ביותר לקופה הליטאית, לא רק בביומד, אלא בכלל.

חברה נוספת, Northway, קמה על ידי ולדס בומליס, שהיה בעבר מנכ"ל הסניף הליטאי של סיקור האמריקאית. ותיקי התעשייה ודאי זוכרים שטבע הישראלית רכשה את סיקור בתחילת שנות האלפיים, והיום מפעל טבע בליטא מעסיק קרוב ל-200 איש, רובם מדענים. טבע השקיעה בו כ-80 מיליון דולר מאז הרכישה, כדי להביא אליו יכולות מו"פ גנרי וייצור חדשניות.

 תרמו פישר בכנס הביומד, החברה שעשתה לליטא מה שטבע עשתה לישראל / צילום: רשות החדשנות בליטא

Northway, שהקים בומליס אחרי שפרש מטבע, פועלת בדיוק במודל שתיאר מנוח: היא חברה שנותנת שירותי פיתוח וייצור לחברות אחרות, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שפיתחה. כיום יש לה סניפים בעולם, והיא רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים. בומליס שמר על הקשר עם ישראל, והוא מחזיק בתואר קונסול הכבוד של ישראל בווילנה.

Northway כבר חושבת היום יותר בגדול, ובתקופת הקורונה היא הייתה שותפה לפיתוח תרופה נגד קורונה על בסיס נוגדנים, שהגיעה עד ניסויים קליניים. בומליס גם האמין שייצור חיסוני הקורונה צריך לקרות ב-Northway. זה אמנם לא הסתייע, אך החברה בהחלט נחשבה מועמדת משמעותית.

חברה אחרת שמיישמת באופן המוצלח ביותר את מודל ה"שירות פלוס", ולוקחת אותו אפילו צעד נוסף קדימה, היא CasZyme. החברה נוסדה ב-2017 על בסיס מחקריו של פרופ' וירגיניוס שיקשניס, שגילה את מנגנון החיתוך הגנטי CRISPR Cas9, במקביל לגילויו על ידי המדעניות והמדען מארה"ב וצרפת שזכו עבורו בפרס נובל. שיקשניס טען בעבר שהגיש את המאמר שלו לפרסום לפני הזוכים, אך כיוון שהגיע ממדינה בלטית רחוקה, המאמר נדחה על ידי כתב עת מוביל ועובד לאט לאט על ידי כתב עת נוסף. בינתיים, המאמר של החוקרים שפעלו אז בארה"ב רץ דרך צינורות הביקורת מהר יותר, וכך נפקד מקומו בהיסטוריה ובפרס הנובל. פרסים מאוחרים יותר הכירו בתרומתו.

CasZyme, כמו חברות ליטאיות אחרות, נותנת שירותים בתחום העריכה הגנטית לחברות שרוצות לפתח מוצר עם שינוי גנטי - בתחום התרופות, החקלאות, וטרינריה וביולוגיה תעשייתית. רוב הלקוחות הם מארה"ב, ומעט מאירופה ואסיה. אחד השירותים שהחברה מספקת הוא פיתוח סוגי CRISPR חדשים, כדי למנוע הפרת פטנטים בתחום. יש לה ספריה של כ-80 חומרים כאלה, והיא פיתחה גם דור חדש, CRISPR Cas12.

לדברי מוניקה פאולה, ממייסדי החברה והמנכ"לית שלה, "לא גייסנו הון סיכון בכלל, אלא הון משתי חברות אמריקאיות שרצו לשתף איתנו פעולה ולצרוך את השירותים שלנו. ההסכמים עם החברות הללו מימנו אותנו מתחילת הדרך. בגלל הגישה הזאת לא צמחנו אקספוננציאלית. היינו שני אנשים כששייסדנו את החברה, עכשיו אנחנו 25, ואם היינו ממומנים על ידי הון סיכון, בטח היינו עכשיו 100, ובטח היינו עושים בדיוק אותו דבר".

בחברה מרוצים מהמודל העסקי הזה. רק בעתיד הרחוק, אם בכלל, רואים שם פוטנציאל לייצור מוצר עצמאי בתחום הדיאגנוסטיקה.

מתחילים לגלות את אמריקה ואת התיאבון לסיכון

תעשיית ההון סיכון מתפתחת לאט בליטא. רוב הקרנות הן בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים לכל היותר. במצגות של רשות החדשנות שם, חוגגים סבבי השקעה של כ-4 מיליון דולר בחברות, סכום שנחשב נמוך בישראל, ולא כל הקרנות משקיעות בחברות מדעי החיים. בין אלה שכן, אפשר למנות את Baltic Saandbox, הפועלת כאקסלרטור וכקרן הון סיכון קטנה, ואת LitBan, מועדון אנג'לים ליטאי.

"יש לנו גם חברה בשם קילו הלת', כנראה היוניקורן הבא שלנו", אומרת קלינינה. "זו חברה בתחום הבריאות הדיגיטלית והוולנס, שפיתחה אפליקציות כמו DoFasting ו-KetoCycle, וכבר מתגאה ב-5 מיליון משתמשים ברחבי העולם, גם בארה"ב. אף שהם עדיין סטארט-אפ, הם הקימו קרן קטנה להשקעה בחברות אחרות בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי".

ברשות החדשנות מסבירים את החשש מהון סיכון בתרבות הליטאית. "אנחנו הליטאים לא אוהבים להיכשל", אומרת קלינינה. "אנחנו רוצים ציון מצוין על הכול. לא נספר על רעיון לפני שהוא קרה, כי מה אם הוא לא מעולה? חסרה לנו קצת מהשחצנות האמריקאית, שבה היזם מלטש את הפיץ' שלו לכדי דקת מכירה מושלמת עוד לפני שיש לנו מוצר. הליטאים קודם עושים, ואז לוחשים בשקט את הישגיהם".

פאולה מסכימה: "כשהקמתי את CasZyme המייסדים המדעיים בהחלט עסקו המון בשאלה, 'מה יהיה אם ניכשל?' ואני אמרתי, אז נאסוף את הדברים שלנו ונחזור לעבודות שלנו כשכירים. מה כבר קרה?".

הגישה הזאת קצת משתנה בזכות המוחות החוזרים. "כשליטא הצטרפה לאיחוד האירופי והצעירים יכלו ללכת לגור איפה שהם רוצים ברחבי אירופה, הייתה תנועה מהירה החוצה של חצי מדינה בערך. עכשיו הם חוזרים", אומרת קלינינה. הם מביאים איתם גם רעיונות חדשים, של עסקים מהירים ומסוכנים יותר. "הם מביאים את השחצנות והסבילות לכישלון למדענים החמודים והצנועים שלנו, ושם קורה הקסם".

בהדרגה, הליטאים גם מגלים את השוק האמריקאי. "בעבר המסלול הקלאסי של חברה היה להתחיל לשווק במדינה ואז להתרחב לאירופה, בעוד השוק האמריקאי נראה גם פסיכולוגית, הכי קשה והכי רחוק. היום חלק מהחברות מדלגות על שוק הבית, כי הליטאים לא בדיוק ידועים כמאמצי חידושים, מתבססים במדינות בלטיות חדשניות יותר מו אסטוניה ובסקנדינביות כי כוח הקנייה שלהן גדול, וגם פוזלות לארה"ב. אני אומרת תמיד, יזם שלא מאמין שכל העולם צריך את המוצר שלו מחר יכול לסגור את החברה וללכת הביתה".

על הרקע הזה, עולה שוב העניין בשיתוף-הפעולה עם ישראל, בתחום המכשור הרפואי. קל להקים חברה-בת בליטא, ניסויים קליניים הם יחסית לא יקרים, וקל יותר לקבל אישור לשיווק ברחבי אירופה - המחיר נמוך והתורים קצרים יותר מאשר במדינות אחרות. חברות ליטאיות זכאיות להתמודד על מענקים של האיחוד האירופי ולקבל הלוואות מהאיחוד - אחד המקורות המובילים היום למימון החברות במדינה.

*** גילוי מלא: הכתבת הייתה אורחת רשות החדשנות הליטאית בכנס ביוטק במדינות הבלטיות