נישאתם בחו"ל? הדין הישראלי יחול עליכם בכל הקשור ליחסי ממון

הכותב עוסק בדיני משפחה

זוגות רבים בוחרים או נאלצים מסיבות שונות שלא להינשא בישראל בנישואים דתיים אלא בחו"ל בנישואים אזרחיים. לא אחת הם לא מודעים להשלכות המשפטיות של נישואים אלה.

● "אין עוד עירייה שפועלת ככה": איך הפכה ירושלים לחביבת יזמי הנדל"ן 
● עם נוף פתוח לשדות: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בדרום העיר רחובות?

החוק החל על זוגות החיים בישראל בכל הנוגע ליחסי הממון, גם אם הם נישאים בחו"ל בנישואים אזרחיים, הוא החוק הישראלי - חוק יחסי ממון. זאת ועוד- תוקפו של הסכם ממון שעורכים זוגות הנישאים בחו"ל גם אם נערך בחו"ל ייבחן גם הוא לאור חוק יחסי ממון.

 עו''ד יוסי הרשקוביץ / צילום: יח''צ

נסיבות המקרה: לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, אשר בין היתר עסק בתוקפו של הסכם ממון שערכו בני זוג שנישאו באיטליה בנישואים אזרחיים וניהלו קשר זוגי משך כ־18 שנים, כאשר מקום מושבם הקבוע לפני ואחרי הנישואים היה במדינת ישראל.

במקרה זה הצדדים חתמו על הסכם ממון בפני רושם הנישואים האיטלקי, ולפיו הם בוחרים במשטר של הפרדה רכושית. ההסכם לא עבר אישור של בית המשפט בארץ או באיטליה, ולא עבר אישור נוטריוני.

פסק הדין: הצדדים נהגו בהתאם להסכם

כשהחליטו בני הזוג להיפרד, הגבר הגיש תביעה רכושית (בין היתר). המחלוקת הייתה נעוצה בשאלה האם הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון חל על הצדדים. כן הם חלוקים בשאלה האם דירת המגורים, שנרכשה במהלך חיי הנישואים ורשומה על שם האישה בלבד, שייכת לשני הצדדים מכוח הסדר איזון משאבים או שיתוף ספציפי.

פסק הדין: נקבע כי הצדדים נהגו בהתאם להסכם, בהפרדה רכושית מלאה במהלך חיי הנישואים. לפיכך כל אחד מהצדדים יישאר הבעלים של כל הזכויות והחובות הרשומים על שמו וכי הזכויות בבית המגורים הרשום ע"ש האישה שייכות לצדדים בחלקים שווים מכוח הלכת השיתוף הספציפי ותביעתו של האיש לפירוק שיתוף בבית מתקבלת.

בנוסף, נפסק כי אין ספק לעניין הדין החל על הצדדים, בהתאם לסעיף 15 לחוק יחסי ממון. ככלל, על יחסי ממון בין בני זוג יחול "חוק מושבם בשעת עריכת הנישואים".

משנקבע כי על הצדדים חל הדין הישראלי, נותר לבית המשפט לקבוע מהו התוקף של אותה הצהרה עליה חתמו הצדדים עובר לנישואים. נקבע כי ההצהרה שעליה חתמו הצדדים בעת נישואיהם באיטליה, ובה בחרו במשטר של הפרדה רכושית, מהווה הסכם ממון כמשמעותו בחוק יחסי ממון ומחייב את הצדדים.

פרשנות: הנקודה החשובה בפסק הדין היא הקביעה כי אף שההסכם לא אושר על־ידי בית המשפט או על־ידי בית דין דתי, הצהרת הצדדים וחתימתם בפני רושם הנישואים באיטליה במעמד הנישואים עונה על הדרישה של אישור ההסכם על־פי חוק יחסי ממון, ולאור זאת ההסכם מחייב ובעל תוקף.

בית המשפט הוסיף ובחן את ההסכם בהתאם לכללים שפותחו בפסיקה לגבי הסכמים שלא אושרו בהתאם לחוק, מכוח דיני החוזים ומכוח עקרונות כלליים של המשפט, וביניהם תום־הלב, ההשתק והמניעות, וקבע כי הסכמה זו מחייבת את הצדדים, שעה שהצדדים נהגו בהתאם להסכם, בהפרדה רכושית מלאה במהלך חיי הנישואים.

עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעת הגבר לסעד הצהרתי בנוגע לבית שנרכש לאחר הנישואים, על אף שהוא נרשם על שמה של האישה בלבד. נקבע מכוח הלכת השיתוף הספציפי כי הזכויות בבית המגורים שייכות לשני הצדדים בחלקים שווים. בין היתר הובהר כי אומנם חיי הצדדים לא התאפיינו בחיי זוגיות תקינים ובשותפות כלכלית, אך שיקול זה הוא רק שיקול אחד ממכלול השיקולים.

פועל יוצא מפסק הדין הוא ההבנה של זוגות הנישאים בנישואים אזרחיים בחו"ל כי החוק הישראלי בכל הנוגע ליחסי הממון ביניהם הוא שיחול עליהם, וככל שהם עורכים הסכם בחו"ל, עליהם להקפיד כי ההסכם יעמוד בתנאי חוק יחסי ממון, על־מנת שלא תישמע טענה בדבר תוקפו של ההסכם.

לאור זאת, המלצתנו החד־משמעית לזוג המתגורר בישראל דרך קבע ועומד להינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים - היא להתייעץ עם עורך דין ישראלי מתחום דיני המשפחה טרם הנישואים, וככל שברצונם לערוך הסכם, לעשות זאת בדרך הקבוע בחוק יחסי ממון ועל־ידי עורך דין ישראלי מהתחום.

זאת ועוד, פסק דין זה חוזר על המגמה הקיימת בפסיקה לראות בבית מגורים כמשותף מכוח הדין הכללי, גם כאשר הייתה הפרדה רכושית בין הצדדים אשר אף עוגנה בהסכם.

תלה"מ 30030-01-21