תע"א הציגה צוללת בלתי מאוישת בתרגיל נאט"ו

יכולות איסוף מודיעין לגילוי מטרות בים ובחוף, איתור מיקוש ימי ואיסוף מודיעין אקוסטי - כל אלה מאפיינים את הצוללת הבלתי מאוישת הראשונה מתוצרת כחול-לבן, BlueWhale, שהציגו התעשייה האווירית וחברת אטלס אלקטרוניק הגרמנית במסגרת תרגיל רפמוס (Repmus).

מדובר בתרגיל לבחינת מערכות ימיות בלתי מאוישות בסביבה מבצעית, שנערך זו השנה השביעית בהובלת חיל הים הפורטוגלי ונאט"ו. משתתפים בו כ-200 אנשי אקדמיה, תעשיות ביטחוניות וצבאות מ-30 מדינות, שנחשפו לצוללת החדשה.

שיתוף-הפעולה של תע"א ואטלס אלקטרוניק מאפשר איסוף מידע מודיעיני באמצעות תורן טלסקופי המגיח מהמים בעת צלילה (דומה לפריסקופ של צוללת), שעליו מותקנות מערכות מכ"ם ואלקטרואופטיקה לגילוי מטרות בים ובחוף.

באמצעות אנטנות התקשורת הלוויינית שעל התורן מועבר המידע שנאסף בזמן אמת אל מוצבי הפיקוד הייעודיים, שיכולים להימצא בכל מקום בעולם, הן בים והן בחוף. גילוי צוללות ואיסוף מידע מודיעיני אקוסטי מבוצע באמצעות סונר באורך עשרות מטרים, שמותקן על שתי דפנות הצוללת.

לפי הערכת מכון המחקר VMR, שוק הצוללות הבלתי מאוישות הצבאיות צפוי לצמוח מכ-3.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-8 מיליארד דולר ב-2030. זוהי כנראה הסיבה שבגינה תע"א - שסיימה את החציון הראשון של השנה עם רווח נקי של 165 מיליון דולר - לוטשת את עיניה לשוק זה.

השתתפות הטכנולוגיה הישראלית בפיתוח התעשייה האווירית בתרגיל, מהווה נדבך נוסף ביחסים בין ישראל לאירופה ככלל ולפורטוגל בפרט, בתיווך ובתמיכה של שגרירות ישראל בפורטוגל, בראשות השגריר דור שפירא ומשרד החוץ.

לדברי מנכ"ל תע"א, בועז לוי, "ההשתתפות בתרגיל רפמוס מביאה לידי ביטוי את הובלתנו גם בתחום הימי, וחושפת טפח מהעבודה המשותפת עם מדינות נאט"ו, שמערכותיה של התעשייה האווירית משתלבות בגופי הביטחון בהן". מנכ"ל אטלס אלקטרוניק, מיכאל אוזקובסקי, הוסיף כי "השתתפותה הראשונה של BlueWhale בתרגיל רפמוס ממחישה את היכולות המיוחדות של המערכת".

דין שמואל אלמס

אזור התעשייה

גיוסי הון של חברות, גם אם לא בממדים גדולים, ממשיכים להתקיים בישראל למרות הקשיים מסביב - כולל השפעות הרפורמה המשפטית והמצב הפוליטי. אלא שיש כאלה שמצליחים לגייס ממקורות מפתיעים.

 מימין לשמאל: אמיר קריידן (מנכ''ל), יובל לב (סמנכ''ל טכנולוגיות), אור שדה (סמנכ''ל מוצר)

הסטארט-אפ סנסר (Senser) של היזמים אמיר קריידן (מנכ"ל), אור שדה (סמנכ"ל מוצר) ויובל לב (סמנכ"ל טכנולוגיות) הודיע השבוע על גיוס 9.5 מיליון דולר ממספר משקיעים. ביניהם נמנים קרן Eclipse וקרן Amdocs Ventures, תמיר כרמל מייסד תן ביס, אסף ונד מייסד ויו"ר Hippo, וגם עידו סוסן, מנכ"ל היוניקורן DriveNets והבוס לשעבר של השלושה, לפני שפרשו והקימו את החברה ב-2021.

סנסר מפתחת פתרון המקצר ומונע השבתות של מערכות מחשבים בארגונים. ב-2022 השתתפה החברה במחזור השישי של מאיץ הסטארט-אפיםIntel Ignite . החברה מעסיקה 17 עובדים, כולם בישראל.

"כשעזבנו הסברנו לעידו שאנחנו חברים במשך שנים רבות, ובוער בנו הרצון לפתוח מיזם יחד", מספר קריידן. "הוא אמר שלמרות שעצוב לו לראות אנשים טובים ומובילים הולכים מהחברה, כיזם הוא מבין את המניע שלנו, ויסיע בכל מה שנצטרך בעתיד. מאחור יותר, שהגענו לשלב גיוס הון הוא גם תמך בנו כמשקיע."

"אני לא רוצה לראות אנשים טובים הולכים, אבל אני מבין את הצורך שלהם כיזמים לממש את הרעיונות שלהם", מסביר סוסן. "אני רואה את המהלך כמשהו טבעי, ושמח שיש לי את ההזדמנות האישית לעזור לצוות."

גלית חתן

חדשות טובות

שדולת הנשים והאגף לבנקאות חברתית של בנק הפועלים העניקו 350 אלף שקל למיזמים של נשים במסגרת תחרות מיס פיקס דה יוניברס.

 נעמה הלוי פאר ראובן קרופיק אלה אלקלעי וסמר בשארה / צילום: אביב גוטליב

שלושת הזוכים הגדולים הם Queen B (עמותה נשית דו לשונית (עברית ערבית) בה סטודנטיות למדעי המחשב מכשירות נערות בתחומי התכנות, במטרה להעלות את הייצוג הנשי בתעשיית ההייטק); Future Holders, מיזם להעלאת מספר המנהלות הבכירות בהייטק ומייסדות סטארט-אפים דרך מנהיגות טכנולוגית בתחום ה-Planet Tech; ו"מדברות עברית" - מיזם המספק קורסים בעברית לנערות ממזרח ירושלים, במטרה להגדיל את הגישה שלהן למשאבים, זכויות והזדמנויות כמו שירותים רפואיים, השכלה גבוהה ותעסוקה.