הבנקאי שמשקיע את הונם של המיליונרים מאמין: זה מה שכדאי לעשות עם הכסף

החום התל אביבי של חודש ספטמבר לא מצליח לחדור את חלונות המשרדים של הבנק הפרטי השוויצרי לומברד אודייר, הממוקם בין בנייני הענק של הבנקים המקומיים ברחוב רוטשילד בתל אביב. נראה כי שינויי החקיקה המקודמים בישראל וההפגנות נגדם, שמתקיימות לא הרחק משם, אינם מצליחים, בינתיים, לערער את האמונה של בכירי הבנק שנוסד לפני יותר מ־225 שנה ביכולתה של ישראל לצאת מהמשבר הפנימי העמוק שפוקד אותה בחודשים האחרונים.

● הפרו סנקציות נגד רוסיה? UBS וקרדיט סוויס מסתבכים עם הרשויות בארה"ב
● מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב: זה השוק שכדאי להשקיע בו  

"נקודת המבט של משקיעים רבים היא שלישראל כלכלה משגשגת, צומחת ודינמית מאוד", אומר בראיון לגלובס פרדריק רושה, שותף מנהל בלומברד אודייר. "ישראל עברה את הקורונה באופן טוב ביחס למדינות אחרות, יש בה סצנת טכנולוגיה משגשגת ואקוסיסטם כלכלי אשר יוצר מגוון של חברות מבטיחות. המשקיעים עוקבים אחרי החדשות אודות הפוליטיקה הישראלית, אבל אני חושב שאנשים מבינים שלישראל יש מסורת דמוקרטית עמוקה. ויכוחים יכולים להתרחש והם ייפתרו בצורה דמוקרטית".

עם זאת, מאז החלה הממשלה לקדם את שינויי החקיקה סביב מערכת המשפט בתחילת 2023, התחזק משמעותית הרצון של ישראלים רבים לפתוח חשבונות בנק בחו"ל, לצד העברת כספים מאסיבית להשקעות מעבר לים על חשבון הבורסה בת"א.

 מטה בנק לומברד אודייר בשוויץ / צילום: יח''צ לומברד אודייר

גם בלומברד אודייר, המתמקד על פי הערכות בלקוחות פרטים בעלי הון נזיל של מינימום 1-2 מיליון דולר, הרגישו זאת היטב. "כנראה שהמגמה הואטה קצת עכשיו, אבל בהתחלה כן, ראינו הרבה בקשות כאלה", אומר סטפן קאמפ, ראש אזור דרום אירופה, אמריקה הלטינית וישראל בבנק השוויצרי. "אבל השינוי המהותי הוא שפרופיל הלקוחות הישראלים שחיפשו לגוון השקעות הוא לא בהכרח זה של הלקוחות הישראלים שכבר נכחו בחו"ל, אלא לקוחות חדשים שהתחילו להרגיש צורך להחזיק כסף גם בחו"ל. בעלי הון גדול יותר לא בהכרח שינו את חלוקת הכספים שלהם, ובאופן כללי הרוב המכריע של היתרות שלהם עדיין נשאר בישראל. זה לא שהייתה 'יציאת מצרים' של כספים וכל הכספים עזבו. זה לא המקרה".

"לא רואים את השקל עולה בקרוב"

אנחנו פוגשים את השניים בעיצומו של ביקור ראשון מסוגו בישראל של כל שבעת השותפים־מנהלים של הבנק, שאליו הם הגיעו בטיסות שונות למקרה, חס וחלילה, של אירוע חירום בטיסה. כאן הם בחנו השקעות עבור לקוחות הבנק ברחבי העולם.

רושה: "בכל הנוגע לזווית ההשקעה, אנו עוזרים ללקוחותינו לגוון את תיקי ההשקעות שלהם עם נכסים חדשים. זו הייתה עבורנו הזדמנות נהדרת לפגוש יזמים מצליחים שמשתתפים ותורמים לשוק ההון סיכון המאוד תוסס שיש לכם כאן. הזווית האחרת נעוצה בכך שעבורנו ישראל היא שוק אסטרטגי לצירוף לקוחות ואנחנו להוטים להתרחב בו. הלב של המודל העסקי שלנו הוא לשרת יזמים ואת משפחותיהם, וכאלו יש הרבה בישראל, ורצינו לשמוע מה הם מצפים מאיתנו - מנהלי קרן העושר שלהם".

לומברד אודייר מפרסם סקירה חודשית באשר למעמד השקל, ועכשיו השקל בשפל שלא ראינו מאז 2016, מלבד יום אחד בעת פרוץ הקורונה.
קאמפ: "אפשר לראות בבירור שחוסר היציבות הפוליטית שהמדינה הייתה עדה לו במהלך החודשים האחרונים השפיע על כך. הלקוחות המקומיים ואף התושבים הישראלים מייצרים לעצמם גיוון לא רק על ידי העברת חלק מהנכסים שלהם לחו"ל, אלא גם ממירים שקלים למטבעות אחרים, מחשש להשפעה שיכולה עוד להיות קדימה. במקביל, ההשקעות הזרות בישראל האטו מעט ככל הנראה, וזה יצר מידה מסוימת של ציפייה לפיחות נוסף בשקל, שהשפיעה בבירור על הכלכלה ועל מעמד המטבע. על כן ההשקפה שלנו היא שאנחנו לא רואים את שער השקל עולה בטווח המיידי".

"כשבנקאי מדבר, הוא לא לומד כלום"

רושה הוא כאמור אחד משבעה שותפים מנהלים בלומברד אודייר, חלקם דור שישי ושביעי למייסדי הבנק. יחד עם דניס פיטה הוא עומד בראש חטיבת הלקוחות הפרטיים השוויצרים והבינלאומיים שלה. בעברו עבד בזרוע בנקאות ההשקעות של קבוצת גולדמן זאקס בלונדון ובניו יורק.

לומברד אודייר מנהל נכסים בשווי כ־348 מיליארד דולר, וכבר חווה ושרד 40 משברים פיננסיים. איך עושים זאת?
רושה: "קודם כל אומר שהלקוחות שלנו, שהם בדרך כלל יזמים, מגיעים אלינו לניהול תיקים לטווח ארוך ומה שחשוב להם הוא שמירה על ערך הנכסים שלהם. באופן אידיאלי, מה שרצוי זה להגדיל את ערך הנכסים שלהם לאורך זמן. אבל חשוב מאוד שהם מסתכלים על ההשקעות לטווח ארוך.

"אומרים שכאשר בנקאי מדבר, הוא לא לומד כלום. אנחנו מנסים באמת להקשיב יותר, מכיוון שלכל אחד מהלקוחות שלנו תהיה פרספקטיבה שונה לגבי איך הוא מעוניין להשקיע. יש לנו יותר ויותר לקוחות שמאתגרים אותנו להבטיח שנכלול בתיק שלהם חברות ספציפיות שייצאו חזקות יותר מתהליך המעבר לקיימות האקלימית. לפיכך ניתן לראות שיותר ויותר לקוחות מודאגים במידת מה מהסיכון השלילי שהמעבר לקיימות האקלימית עלול לייצר לתיק. ובאותה מידה, לא אחת מגלים בהתלהבות על כך שהמעבר האקלימי הזה יביא הזדמנויות נהדרות לביצועים רווחיים לתיק".

קאמפ: "נושא ה־ESG והקיימות בפרט הוא חלק מה־DNA שלנו, אבל בכל מקרה הלקוח הוא המלך. אם הלקוח לא רוצה השקעה בקיימות, אנחנו לא מתכוונים לכפות את דעתנו".

רכיב הולך וגדל של נכסים לא סחירים בתיק

כיצד נראה תיק ההשקעות שלכם בימים של סביבת ריבית גבוהה?
"עליית הריבית בשנת 2022 גרמה לתנודתיות רבה בשוקי המניות והפעילה עליו לחץ כמו גם על שוק האג"ח. אבל יש לעליית הריבית גם השפעה חיובית בכך שמי שלקח סיכונים בא כעת על שכרו, במיוחד באג"ח. לפני כמה שנים, השקעה באג"ח לא הייתה אטרקטיבית במיוחד בתיקים חדשים וכעת היא חזרה מאוד לאופנה. זה נכון במיוחד בתיקים מגוונים, קודם כל לגבי איגרות חוב ממשלתיות שנושאות כעת ריבית אטרקטיבית, ובשווקים נזילים כמו בארה"ב. גם אג"ח קונצרניות יכולות להוסיף תשואות מעניינות בסביבת הריבית הנוכחית".

אילו עוד הזדמנויות השקעה אתה רואה?
"הרבה מהלקוחות שלנו, מכיוון שמדובר ביזמים, אוהבים השקעה ישירה בכלכלה הריאלית. וכך, בהדרגה, עבדנו איתם על הקצאת נכסים לטווח ארוך, שתכלול השקעה של חלק מהתיק בהשקעות לא סחירות. בהרבה מהקרנות היזמיות הגדולות שלנו, לדוגמה הקרן המאגדת את התרומות של אוניברסיטת הרווארד (Harvard Endowment Funds), חלק מהנכסים מושקע בנכסים נזילים, באג"ח ובמניות, אבל חלק מסוים נבנה לטווח ארוך על ידי החזקות בנכסים פרטיים שאינם סחירים כמו קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי, נדל"ן, תשתיות והלוואות (חוב פרטי).

"הלקוחות שלנו אוהבים לגוון לא רק בין מנהלי תיקים שונים אלא גם בין השקעה במקומות גיאוגרפיים שונים. חלק גדול מהנכסים הללו מתרכז בארה"ב או באירופה, אבל יש 'כיסים' אטרקטיביים גם במקומות אחרים, ואחד מהם, בתחום ההון סיכון למשל, נמצא במידה רבה מאוד כאן בתל אביב. אנחנו רואים עניין רב שמופנה לחברות טכנולוגיה, ובמיוחד רואים עניין רב בחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים וכאלו עם פתרון טכנולוגי חדש שעוזר במעבר ל'רמת אפס פליטות פחמן'".

אמרת שתחום האקלים מעניין, ואחד האספקטים שישפיעו עליו הוא המעבר לאנרגיה מתחדשת. האם אתה חושב שמאגרי הגז הטבעי של ישראל נותנים לה יתרון כעת, והאם מדינות צריכות לשקול מחדש את מדיניות יצוא הגז שלהן, לאור המלחמה בין אוקראינה לרוסיה?
"הגיאופוליטיקה וההכרח בהכרה בשינויי האקלים מאלצים חשיבה מחודשת על אספקת האנרגיה. יותר ויותר מדינות רוצות בעצם ליצור גמישות - יכולת לנצל דלקים פוסיליים בזמנים של תנודתיות במחירים, בזמני לחץ, ובמקביל להגדיל את ההיצע לטווח ארוך ממקורות מתחדשים. הפלישה של רוסיה לאוקראינה הייתה נקודת טריגר מדהימה לאלץ את אירופה לעבור לעצמאות אנרגטית, והדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי מעבר לחשמול מתחדש, ובסופו של דבר זה תאם את האצת המעבר שלה לאפס נטו של פליטת גזים. בהקשר של ישראל, אני חושב שגילויי הגז בים יוסיפו כנראה לגמישות האנרגטית שהמדינה יכולה לסמוך עליה".

"ישראל היא שוק אסטרטגי ואטרקטיבי"

תחום נוסף עליו משפיעה הפלישה הרוסית לאוקראינה הוא תעשיית הנשק. האם צריך להשקיע בו?
"הפלישה הרוסית העמידה מול פניהן של הדמוקרטיות המערביות את הצורך להיות מסוגלות להגן על עצמן. אז דבר אחד שנראה כבר בעתיד הקרוב הוא עלייה הדרגתית בהוצאות הביטחון כאחוז מהתמ"ג, וראינו שהשוק כבר תגמל את המגזר הביטחוני גם בארה"ב וגם באירופה. יש לנו לקוחות שביקשו באופן ספציפי לבנות חשיפה למגזר הזה, וכאן אנו שמחים לעזור להם לנווט לעבר זה. אנחנו לא ממליצים על כך, אבל אם הלקוחות באים ואומרים במפורש 'זה מה שאנחנו רוצים', אנחנו נעשה את זה בשבילם".

האם אחרי סבב הפגישות הנוכחי אתה אופטימי יותר לגבי ישראל משהיית לפניו?
רושה: "לאחר השיחות עם היזמים הישראלים יש לנו המון כבוד לסביבה הכלכלית בישראל ולמערכת היזמית העוטפת שפותחה כאן. אני חושב שישראל היא מאוד פריבילגית בעניין זה, מכיוון שהמערכת הזו מורכבת ממספר רב של גורמי הצלחה שונים, כאלה שככל הנראה יהיה קשה מאוד לשחזר במדינה אחרת.

"האמונה הזו הייתה קיימת גם בעבר, אבל לאחר השהות בארץ, לאחר שפגשנו את היזמים, דיברנו איתם, לפעמים בחילופי דברים מאוד פתוחים וכנים, זה אישר לנו את האטרקטיביות הבסיסית של המדינה הזו ככלכלה וכשוק. וכשאנחנו מחליטים ששוק הוא אסטרטגי - ומבחינתנו ישראל היא כזו - השוק הופך לנקודת השקעה לטווח ארוך עבורנו".

לומברד אודייר
פעילות: בנק שוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית (לרבות תכנון ירושה, ניהול תיקים, ייעוץ השקעות ומשמורת) היסטוריה: שנת הקמה 1796. פועל בישראל מזה 12 שנים נתונים: מטה הבנק ממוקם בז'נבה שבשוויץ ולו 26 סניפים ברחבי העולם. הוא מעסיק כ־2,790 עובדים. הון נזיל ללקוח: 1־2 מיליון דולר (הערכה). היקף נכסים מנוהלים: כ־348 מיליארד דולר