מחקר חדש: ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש - וגם המשקיעים נוטשים

דוח חדש שהתפרסם הבוקר (א') שופך מים צוננים על התחזיות האופטימיות שציפו להתאוששות בהייטק הישראלי. על פי חברת המחקר SNPI - גוף עצמאי הממומן מכספי תרומות - נמשכות הירידות בהשקעות בסטארט-אפים, המשקיעים בהייטק נוטשים או נעלמים, וקצב הצמיחה של החברות קטן בצורה כזו עד שבכל שנת 2023 נולד בישראל חד קרן אחד בלבד - חברת הייטק פרטית ששוויה מעל למיליארד דולר.

● ניתוח | חוות שרתים במקום מכרות נחושת נטושים: מי ישלם עשרות מיליונים לקרקע בערבה?
● ניתוח | נתוני ההייטק מציגים יציבות. האם אפשר להתחיל לחגוג את סוף המשבר? 

על פי מכון המחקר, סך ההשקעות בחברות ההייטק הפרטיות בישראל עמד על 1.7 מיליארד דולר, ירידה של 40% ביחס לרבעון השלישי אשתקד, וירידה של 10.5% ביחס לרבעון השני השנה. מגמת הירידה המדאיגה בין הרבעונים נבלמה מעט, וכעת ממוקמת ישראל בין ארה"ב שרשמה ירידה של 17% באותו הזמן, לבין אירופה, שדווקא שיפרה את מצבה ב-3% בהיקף ההשקעות שזרם אליה בין הרבעון השני לשלישי השנה.

לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות

עם זאת, בהסתכלות על כלל מגמת ההשקעות מתחילת השנה, עולה כי עומק הירידה בישראל גדול יותר מאשר המגמה המקבילה בארה"ב ואירופה. סך הכל גויס בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הון בהיקף שנמוך ב-63% מהתקופה המקבילה אשתקד, ביחס לירידה תלת רבעונית של 48% באירופה ו-43% בארה"ב. מחברי המחקר מסבירים כי עומק הירידה כגודל העלייה - שהיתה תלולה יותר בישראל בהשוואה לאירופה ובארה"ב - אך מוסיפים וטוענים כי לאי היציבות הפוליטית בארץ תרומה לירידה בהשקעות. "ניתן לראות גם שמתחילת הירידות, גם בארה"ב ובאירופה היו רבעונים של עלייה בהשקעות, ואילו בישראל הירידות רצופות".

הנתון מדאיג עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שסבבי הגיוס לארבע חברות בלבד - קייטו נטוורקס, הייבוב,AI21 וחברת המשחקים קנדיבור (Candivore) השומרת על פרופיל נמוך - היוו 38% מסך כל ההשקעות ברבעון. לולא גיוסים אלה, סך ההשקעות בישראל היה עומד על מיליארד דולר בלבד ברבעון. לשם השוואה ברבעון השני של השנה סך הגיוסים של ארבע החברות שגייסו את הסכומים הגבוהים ביותר היווה 20% בלבד מההשקעות. "הריכוז הגבוה של השקעות במספר קטן של חברות הוא מדאיג ומחייב המשך מעקב", סיכמו מחברי הדוח.

 ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש

מאחורי הירידה של 20% בין הרבעון השני לשלישי בהיקף ההשקעות מסתתרת דרמה גדולה יותר: מספר סבבי הגיוס נחתך כמעט בכמחצית מ- 131 עסקאות ברבעון השני ל- 77 בין החודשים יולי לספטמבר. לא הכל מיוחס למשבר העולמי או לחקיקה המשפטית. חלק מהירידה בהשקעות בישראל, כמו בכל העולם, נובעת גם מהבחירה של היזמים לגייס כסף מהמשקיעים הקיימים ללא קביעת שווי חברה, מה שמכונה כגיוס "סייף" ( SAFE ). על פי המחקר, חברות אינן מדווחות על סיבובים שכאלה ולכן מספר סבבי הגיוס בפועל גבוה מזה המפורסם. עם זאת, גיוסים אלה הם בד"כ בסכומים נמוכים, ולכן סכומי ההשקעה בפועל אינם גבוהים משמעותית מאלה המפורסמים.

בריחת המשקיעים

הדוח מציין כי מקור הירידה בהשקעות גם בהיעלמות כמה משקיעים מהזירה. למעשה, על פי SNPI, נרשמה ירידה של כשליש במספרן של קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות בהשקעות מקומיות ושל 40% במספרן של הקרנות הזרות. ב-SNPI סירבו להזכיר את שמותיהם, אך מבדיקת גלובס עולה כי בין אלה שאינן פעילות בישראל מאז תחילת השנה והיו פעילות פה ב-2022, ניתן למנות את קרן ורייזון שסגרה את פעילותה בישראל לאחר חמש שנים, וכן את בנצ'מרק, סקייל ונצר'ס (Scale Ventures), הקרן הגרמנית רוברט בוש ואת קרן ההשקעות של סיטי.

קרנות הון סיכון רבות ישבו על הגדר ונמנעו מביצוע השקעות במטרה להמתין להמשך ירידת שווי של חברות הסטארט-אפ, וכאמור העדיפו להשתתף בסבבי גיוס לא רשמיים, כגון סבבי "סייף". סיבות נוספות שהביאו את הקרנות להיעלם מהנוף הוא הקושי שלהן לגייס הון בעצמן, ולטענת החוקרים חלקם אף פסק מלהשקיע בישראל בשל אי היציבות הפוליטית. "אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות האם קרן שהשקיעה ב-2022 פסקה להשקיע בישראל בגלל שהשותפים בה לא אוהבים מה שקורה כאן או בגלל שהם מצאו הזדמנויות אטרקטיביות במקום אחר, או בגלל שהם יושבים על הגדר", אומר דני בירן, ממחברי הדוח. "בכל מקרה זו לא תופעה שניתן להתעלם ממנה כיוון שענף ההייטק המקומי תלוי במשקיעים זרים".

חד קרן אחד בלבד מתחילת השנה

אינדיקציה נוספת להצטמקות תעשיית הטכנולוגיה בישראל היא הדלדול המשמעותי בהשקעות גדולות בחברות בוגרות וקצב היצירה של חדי קרן חדשים. במכון המחקר מסכמים חד קרן אחד ויחיד שנוצר בישראל במשך כל שנת 2023: AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם ואורי גושן, שנחשבת גם ליצרנית הישראלית הגדולה ביותר של מודל שפה גדול (LLM). למעשה, ישראל משתווה למדינות כמו ליכטנשטיין, אירלנד, קנדה וצרפת בהן נוצר רק חד קרן אחד במשך תשעת החודשים האחרונים. באותה תקופה נוצרו בסינגפור שני חדי קרן, בבריטניה ובגרמניה שלושה כל אחת, ובארה"ב - 26.

מספר ה"מגה-סבבים", כלומר סבבי השקעה בהיקף של 100 מיליון דולר ומעלה, ירד מ- 36 ל-11 בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה - מתוכן רק לשלוש חברות מטה בישראל, לשבע מהן מטה בארה"ב ולאחת מהן מטה בבריטניה.

"חברות רבות שהגיעו למעמד חד קרן בשנים קודמות לא עומדות בציפיות הצמיחה או הרווחיות שלהן, וחלקן אף איבדו את מעמדן כשנאלצו לגייס הון נוסף בשווי חברה נמוך ממיליארד דולר, מה שמוביל לזהירות יתר של משקיעים שקביעת שווי", אומר דני בירן, אחד ממחברי הדוח. "דווקא על רקע זה, לידות של חדי קרן חדשים בתקופה זו מעידות על ייחודיות טכנולוגית או עסקית של חברות אלה בתחומים שנחשבים בעלי פוטנציאל רב, אשר גורמות למשקיעים להשקיע בהן בשווי גבוה למרות האוירה הכללית. עם זאת, שיעור חדי הקרן הישראלים ביחס למספרם בעולם הוא כשליש מהנתון המקביל אשתקד".

"לעובדה שב-2023 נולד בישראל רק חד קרן אחד בעוד שבעולם נולדו כ-60, כולל במדינות שאינן נחשבות מובילות טכנולוגיות, יכולות להיות כמה סיבות", מסביר בירן. "בד"כ בסבב השקעה שמביא חברה לסטטוס של חד קרן מושקע סכום גדול, מה שמחייב השתתפות של משקיעים זרים. היעדר סבבים כאלה יכול להעיד על כך שמשקיעים זרים אינם ששים להשקיע סכומים גדולים בתקופה זו בחברות ישראליות. בתקופה של קושי בגיוס הון, חברה צריכה להציג ייחודיות בולטת, טכנולוגית או עסקית, כדי להגיע לשווי של מיליארד דולר או יותר. יתכן שבשנת 2023 כמעט שלא פעלו בישראל חברות חדשות כאלה. בין אם מדובר בסיבה הראשונה, השנייה או שתיהן, זוהי תופעה מדאיגה שההייטק הישראלי אינו מורגל בה.

"כמו כן, גם הירידה המשמעותית במספר המגה-סבבים שחברות ישראליות הצליחו לגייס מתחילת השנה מעידה על אותה תופעה מדאיגה. בולטת מאד גם העובדה שהמטה של שמונה מתוך 11 החברות שכן גייסו מגה-סבבים נמצא מחוץ לישראל, מה שעלול להעיד על כך שחברות כאלה יותר אטרקטיבית בעיני משקיעים

לסיכום, המליצו בחברת המחקר על מספר צעדי תמיכה ממשלתיים בהייטק הישראל, אך פתחו בהערה הנוגעת לחקיקה המשפטית: "ההמלצה המרכזית שלנו היא להחזיר את היציבות למשק הישראלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט על ידי הגעה להסכמות רחבות סביב שינויי חקיקה והצהרה ברורה שללא הסכמות כאלה, החקיקה לא תקודם. כל תסריט אחר ימשיך, ואף יחריף, את חוסר האמון בין תעשיית ההייטק והממשלה, את אי היציבות, ואת המגמות השליליות. עם זאת, חשוב להדגיש שבגלל עומק המשבר, גם הצהרה ברורה לגבי עצירת החקיקה לא תחזיר כהרף עין את המצב לקדמותו. יש סכנה ממשית שגם משקיעים וגם יזמים יחכו לראות כיצד מתפתחים הדברים בפועל. אנו ממליצים, לכן, שממשלת ישראל תגדיר ותציג בהקדם תכנית אמינה, מגובה בתקציבים, לסיוע לתעשיית ההיי טק ביציאה מהמשבר הנוכחי".

עוד ממליצים ב-SNPI לממשלה להשיק תכנית לעידוד יזמות ולמקד תקציבים של רשות החדשנות בסבבי הון מוקדמים בחברות; לאמץ אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית ולגבש פעולה נמרצת וברורה כדי להוציא את כל מרכיביה מן הכוח אל הפועל; להגדיר תחומים בהייטק שיש להם פוטנציאל גבוה למדינה - כמו מוליכים למחצה, טכנולוגיות מזון וחלל - וליישם עבורם אסטרטגיות לאומיות הכולל פיתוח והכשרה של הון אנושי ויצירת שותפויות בין מדינות. "היעדר אסטרטגיות לאומיות כאלה בישראל עלולות לפגוע עוד יותר בתחרותיות ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית", נכתב במחקר.